העולם הערבי נושא עיניו לבחירות בישראל

אמנם לרוב זה נעשה בשקט ומאחורי הקלעים, אבל המזה"ת מתעניין בפוליטיקה בישראל. א-סיסי והסעודים בעד נתניהו, עבדאללה קצת פחות

סמדר פריפורסם: 16.09.19 , 12:17

א-סיסי ועבדאללה. ימין ו"שמאל"(צילום: AFP)

במדינות ערב בהחלט עוקבים אחרי מערכת הבחירות השנייה לשנת 2019 בישראל, אבל הפעם אין התערבות ממשית. לא מזמינים ולא מצלצלים. בדרגי השלטון ההתעניינות עצומה, אבל אין מפגשים של הרגע האחרון עם בנימין נתניהו, למשל בארמון המלך בעקבה, ואין דילוג לקהיר של דמות במפלגת העבודה. אין גם אינטראקציה עם בני גנץ או שותפיו בכחול לבן, ואפילו לא עם איימן עודה ויתר ראשי הרשימה המשותפת, שמרתקת את הבכירים בעולם הערבי במיוחד.

לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות ב-ynet

זה לא אומר שמצרים וירדן, שמחזיקות שגרירויות בתל אביב, לא יריצו את הדיפלומטים שלהן לשיחות עם בכירי כל המפלגות. הם מעבירים לקהיר ולעמאן דוחות ומציינים ש"לנתניהו יש יותר סיכויים", אבל מוסיפים הערת אזהרה מודגשת ש"הכל פתוח". גם העולם הערבי מבין שאין סודות או נוסחאות והכל יכול להתהפך ברגע האחרון.

חשוב לשים לב שנשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי לא פגש עד היום את גנץ פנים אל פנים. אם נשאל את א-סיסי, הוא דווקא מעדיף את נתניהו, שמתיר לו, מעבר להסכמים, להכניס כוחות של הצבא המצרי לסיני, משוחח איתו בטלפון על עזה וסיני, וגם על מנהיגים ערבים, הרבה יותר ממה שאנחנו מסוגלים לנחש, ואפילו עבד למענו אצל הנשיא טראמפ. רק בסוף השבוע נשמע טראמפ מכנה את א-סיסי "הדיקטטור האהוב עליי", הודיע על כוונתו להיפגש עמו ושלח לו את הסיוע הכספי האמריקני. אפילו בעניין הזה יש טביעת אצבעות ברורה של מי שיושב בלשכת ראש הממשלה בירושלים.

בירדן המצב מסובך. מצד אחד, שיתוף הפעולה הצבאי הדוק וסמוי כתמיד; מצד שני, למשוואה נוספה בשבוע שעבר הצהרת נתניהו על כוונתו לספח את יישובי הבקעה אחרי הבחירות. נכון שזאת נתפסת כהצהרת בחירות, אבל נתניהו הוא דמות מוקצית בארמון המלך עבדאללה. שם היו רוצים לשבת עם ראש ממשלה חדש, להסביר את יתרונות הקשרים הביטחוניים ההדוקים ולדון בסוגיית יחסי המסחר עם ישראל – שאינם קיימים.

גם בערב הסעודית עוקבים הפעם בשבע עיניים. נתניהו נוח להם, בעיקר על רקע העברת המסרים והמהלכים החשאיים, והיו לא מעט כאלה, על האויב האיראני המשותף. אפשר לומר שיורש העצר הסעודי רואה את איראן עין בעין עם נתניהו. אחד מצביע על הבעיה המיידית בתימן, השני נתלה בכל פעם מחדש בפצצה הגרעינית, ושניהם מסויגים מהפגישה המתקרבת בין טראמפ לרוחאני.

תוניסיה, הדמוקרטיה היחידה בעולם הערבי, הלכה אתמול לבחירות. 26 מתמודדים, כשהבולט ביניהם, איל התקשורת נביל קארווי, יושב בכלל בכלא. רק אם ינצח יקבל את חירותו. מעניין לזהות איך תוניסיה מגלה עניין דחוי בבחירות אצלנו. אחרי שיושבע הנשיא החדש, ואחרי שתוקם הממשלה אצלנו, ייפתחו מגעים. כמו תמיד, מאחורי הקלעים.

יש לנו גם נציגות דיפלומטית שקטה באחת מנסיכויות המפרץ. יש שליח שמסתובב בעולם הערבי. השליח הזה מוכר במסדרונות השלטון, הוא לא פועל מאחורי גבם. גם הוא נתקל עכשיו בשאלה מי ירכיב את הממשלה החדשה והאם יחול שינוי ביחסים המוצנעים בין המדינות. על שתי השאלות הללו הוא מעדיף לומר "לא יודע".