שתף קטע נבחר
 

אנו נהיה הראשונים

בזכות תחושת השליחות, הקהילה התומכת, ריבוי המשפחות הצעירות, מגוון האוכלוסייה, הראשוניות שבהקמת יישוב מאפס, המיקום הנוח וכן, גם בגלל המחיר. הכירו את התושבים של העיר החדשה והמתפתחת חריש

מבין אלפי המשפחות שפקדו את חריש בחרנו להביא את סיפורן של משפחות צעירות שבחרו להשתקע בה והגיעו לכאן מאזורים שונים בארץ. מה הביא אותן אליה, מה מצאו בה, ומה הן ממליצות למשפחות שעדיין מתלבטות.

 

"אנו נהיה הראשונים

כה אמרנו אח אל אח

אנו נהיה בין הבונים

נט המיתר נט אנך"

(יוסף הפטמן, 1920)

 

ממשפחת אוברשטיין

"תנו לחריש עוד כמה שנים, וזו תהיה אחת הערים היפות והחדשניות בישראל"

משפחת אוברשטיין.  (צילום: באדיבות המשפחה)
משפחת אוברשטיין. (צילום: באדיבות המשפחה)

חני וקווין (עולה מדרום אפריקה), בני 47, הורים לתומר בן השש שעולה לכיתה אלף, עברו לחריש לפני כשנתיים וחצי, השתדרגו לאחרונה לדירת 4 חדרים בפרויקט של חברת אשדר, שאליה ייכנסו בשנה הבאה. "זו הייתה עבורנו הזדמנות לרכוש דירה במחיר סביר יחסית למחירים המשתוללים באזור המרכז", הם מספרים. "עד אז גרנו בשכירות בפתח תקווה. אנחנו אוהבים את אזור השרון הצפוני, ומבחינתנו, זה היה בונוס להתרחק מהעומס ומהצפיפות של העיר הגדולה, לראות טבע, נופים ומרחבים ופחות פקקים".

 

מה הקושי העיקרי?

חני: "בחריש והסביבה אין כרגע מספיק אפשרויות תעסוקה. אין עדיין מענה מספק לתחבורה הציבורית והקושי מורגש יותר למי שאינו נייד ברכב. בעלי עובד בחברת הייטק ברחובות ואני עבדתי עד לאחרונה בחברת הייטק ברעננה. הגענו למסקנה שעדיף שרק אחד מאיתנו יעבוד רחוק, וכיום אני מחפשת עבודה באזור מגוריי".

 

מה מצאתם כשבאתם?

"עברנו לחריש לפני כשנתיים וחצי, כשעוד לא היה פה דבר, אבל ידענו לקראת מה אנחנו באים וקיבלנו את זה באהבה - אנחנו גם יודעים שזה לא יישאר כך לאורך זמן, ורואים בהדרגה את השינוי. לתחושתנו, צפוי לחריש עתיד טוב, יש כאן פוטנציאל לאיכות חיים גבוהה, המקום קסום ומתאים למשפחות מכל הסוגים.

"כשרק הגענו, היו כאן מעט תושבים, כמו קיבוץ שבו כולם מכירים את כולם. אני מניחה, שככל שכמות התושבים תגדל, זה כבר לא יהיה כך, אבל יש פה קהילה מגובשת, תומכת, עוזרת, מלאה בעשייה וחזקה, יש כאן מגוון משפחות וילדים בגילים די דומים, וזה יפה וחיובי מאוד".

 

המלצה למשפחות החדשות?

"להגיע עם סבלנות ומודעות לכך שמדובר בעיר חדשה. חסרים פה עדיין המון דברים. עם זאת יש המון יתרונות - הכל כאן חדש".

 

איפה חריש תהיה, לדעתכם, בעוד חמש שנים?

"יש כאן אוכלוסייה מדהימה ומגוונת, האזור יפהפה עם מקומות רבים לטייל בסביבה וזה ממש עניין של זמן עד שהיא תתפתח ותשגשג ותהפוך לאחת הערים המובילות בארץ".

 

משפחת אטיאס

"החששות נגעו לחינוך בעיר. קיבלנו תשובות שהקלו על ההחלטה"

משפחת אטיאס.  (צילום: באדיבות המשפחה)
משפחת אטיאס. (צילום: באדיבות המשפחה)

עמיחי וזוהר, בני 29, הורים ליוסף בן 5.5, ארי בן שנתיים ושילה בן 3 חודשים. עמיחי מתכנת בחברת Google, וזוהר יועצת חינוכית בכפר נוער בכפר הרא"ה. "בשנת הנישואים הראשונה גרנו בירושלים ולאחר מכן עברנו לכפר הרא"ה לדירת 3 חדרים שכורה, שעבורה שילמנו 3,300 שקל בחודש".

 

מה הביא אתכם לחריש?

"הרצון לקנות דירה מבלי להשתעבד למשכנתה מטורפת לצד רצון להשתתף בבניין הארץ ולהשתקע במקום שבו נוכל לתרום ולגדל את ילדינו בשמחה. למעשה, ברגע שהחלטנו על חיפוש דירה, התחלנו בחריש, והמקום קסם לנו גם מבחינת הקרבה לטבע ולצירי תנועה מרכזיים". הזוג חיפש דירת 4 חדרים עד סכום של 1.25 מיליון, "ולשמחתנו, מצאנו בחריש דירה חדשה, יפה ומרווחת מאוד בפחות".

 

מה היו החששות וההתלבטויות?

"החששות נגעו בעיקר לחינוך בעיר. ביררנו עם חברים שהגיעו לחריש לפנינו ושאלנו את כל השאלות, דיברנו עם מחלקת החינוך ועם הגננות, וקיבלנו תשובות הולמות ומרגיעות, שהקלו על ההחלטה".

 

מה גיליתם כאן?

"גילינו עיר שלומדת את עצמה ומתקדמת, עיר שטועה אך גם יודעת לתקן במהירות. ראינו לנגד עינינו מהי ציונות, כשאנשים עוזבים את הנוחות שלהם ורוצים להשתתף בבניין עיר ואם חדשה בישראל".

 

מה הפתיע אתכם?

"הפתיע אותנו הרצון של כולם להיות מעורבים ולהתנדב. זכור לי במיוחד אירוע שהתחיל כפוסט לילי בפייסבוק על גדוד גולני שמסיים בבוקר תרגיל באזור. בתוך שעות ספורות התושבים ארגנו פריסה עם אוכל, שתייה ופינוקים ל־300 החיילים שהגיעו השכם בבוקר".

 

מה הייתם מציעים לשפר?

"השיח של קומץ אנשים ברשתות החברתיות, שמנסה לקטב בין דתיים לחילונים, יוצר גלי הדף שמביאים לפגיעה במוניטין של העיר בקרב אוכלוסיות חזקות".

 

מה היתרונות?

"חברה צעירה, הטרוגנית ותוססת, עשרות פארקים לילדים, פעילויות רבות מצד המועצה והמון יוזמות פרטיות של אנשים טובים שאוהבים לעזור. מענה חינוכי רחב לכל גוני האוכלוסייה, קהילות רבות, טובות ומגוונות, יער פורח ומדהים במרחק הליכה קצר מהבית". ¿

 

משפחת אשכנזי

"מעולם לא שמענו על חריש קודם וחשבנו שמדובר ביישוב נידח, מנותק וללא משאבים"

משפחת אשכנזי.  (צילום: באדיבות המשפחה)
משפחת אשכנזי. (צילום: באדיבות המשפחה)

עינת, 40, ואמיר, 45, הורים לשחר, 17, נויה, 15, ועילאי, 8. עינת עובדת בחדרה בחברת פלאפון, ואמיר הוא מעצב שיער בתל אביב. לפני כן גרו בדירה שכורה בתל אביב ושילמו 6,000 שקל בחודש.

 

אז איך מגיעים מסטודיו לעיצוב שיער בתל אביב דווקא לחריש?

"הרצון להגשים חלום ולרכוש דיור בר השגה, שהתאפשר בחריש". את הדירה המיוחלת חיפשו באזורים שונים בארץ, מפתח תקווה ועד קיבוצים סביב קרית שמונה, בתקציב מיליון שקל. לבסוף קנו בפרויקט נאות חנן דירת 3 חדרים, עם אופציית הרחבה לארבעה.

 

"המחיר של הדירה שרכשנו היה אטרקטיבי. אנחנו יכולים לשלם משכנתה וגם לחיות בלי להידחק. גילינו שחריש היא עיר נפלאה והחלטנו לצמוח ביחד איתה. יש כאן כל מה שצריך - בית ספר חדש, קופת חולים, והכל במגמת צמיחה. מתקבץ כאן הון אנושי, וכולנו בעלי אותה גישה. דבר נוסף הוא החשיבה על הנוער בעיר - יש מערך שלם שדואג להם, מפעילויות לשעות אחר הצהריים ועד טיולים לתל אביב ועוד".

 

והיום בדיעבד?

"מתברר שחריש כלל לא מנותקת. בפועל זה מרחק של רבע שעה מקיסריה ו־27 דקות מחדרה. כלום לא ממש רחוק. בתל אביב לעיתים קרובות הייתי נתקעת בפקקים הרבה יותר זמן למרחק של 10 דקות מביתי. מלבד זאת הרחבנו את מעגל החברים והוספנו צבע לחיינו. לא הייתי מתחברת, אילולא הייתי מכירה כל כך הרבה אנשים מקסימים".

 

מה הייתם משפרים בעיר?

"העיר הולכת וגדלה ויחד עימה נוצר עומס, ויש עדיין תחושה של אתר בנייה בחלק מהאזורים. בעירייה מנסים לתת מענה מהיר ויעיל, אך לעיתים היציאה מהעיר עמוסה מאוד".

 

טיפ לזוגות צעירים שמחפשים דירה?

"לבוא, להתרשם, להרגיש את המקום. אני עצמי רציתי לוותר בשל דעות קדומות, ואני שמחה שלא עשיתי זאת. חריש קרובה למרכז לא פחות מערים אחרות - אפילו יותר מיקנעם או טבעון. וכמובן, האפשרות לרכוש בית במחיר הוגן וראוי היא הכי חשובה".

 

איפה חריש תהיה, לדעתכם, עוד חמש שנים מהיום?

"עיר מרכזית בצפון ממש כמו מודיעין, זה הדבר החם הבא".

 

משפחת ברדה

"היינו בטוחים שגרה כאן אוכלוסייה חרדית, אבל נוכחנו שזה לא כך"

משפחת ברדה.  (צילום: באדיבות המשפחה)
משפחת ברדה. (צילום: באדיבות המשפחה)

נוי ומתן בני 27, הורים לנועם בן 4 חודשים, רכשו לפני כשנה דירת 4 חדרים בקומת קרקע עם מרפסת 12 מ"ר בפרויקט של דונה. נוי מסיימת תואר בקרימינולוגיה, ומתן הוא מנהל מפעל בגרנות.

 

בני הזוג עברו לכאן מיחידה צמודת קרקע ששכרו ב־2,000 שקל לחודש בקיבוץ ברקאי. "רצינו לרכוש דירה במחיר ריאלי עם תקציב של מיליון ומאה אלף שקל ולכן התמקדנו רק בחריש, שקרובה למקום שבו גרנו".

 

מה היו הפחדים?

"בכל זאת, זו עיר חדשה. היינו בטוחים שגרה כאן אוכלוסייה חרדית, אבל רק בסיור בשטח גילינו, להפתעתנו, שיש פה אוכלוסייה מגוונת עם המון צעירים כמונו".

 

מה הפתיע אתכם בחריש?

נוי: "לא פשוט מבחינתנו לגור בבניין, כי בעלי, שגדל ביישוב קציר הסמוך, גר בצמוד קרקע, ומבחינתו, לגור בעיר זה שינוי גדול מאוד".

 

מה הקשיים בעיר החדשה?

נוי: "בראש ובראשונה, הכניסה מכביש שש הכרחית לקיצור הדרך מהמרכז. יש גם בעיה קשה של קליטה סלולרית מצד כל החברות. חסרים גם בנקים, חנויות בגדים ומסחר, כמו בכל עיר גדולה".

 

מה הייתם משפרים בחריש?

נוי: "חייבים לפתור את בעיית החינוך ולשאוף לגנים יותר טובים. בכל מקרה, הייתי ממליצה לזוגות אחרים להגיע לחריש. תמיד קשה בעיר חדשה, אבל זו הזדמנות לבנות קהילה ביחד". לדבריהם, היתרון הבולט הוא המחיר הזול של הדירות. מלבד זאת, "אם מישהו רוצה לפתוח עסק, הוא יכול להצליח, כי הכל חדש לצד אוכלוסייה צעירה".

 

איפה חריש תהיה, לדעתכם, בעוד חמש שנים?

"עיר גדולה עם נגישות טובה, מקומות תעסוקה והרבה יותר מפותחת ואטרקטיבית". ¿

 

משפחת דאקר

"קיבלנו את ההחלטה במהלך קניות בסופר, ואמרנו שבמקרה הגרוע נמכור"

משפחת דאקר.  (צילום: באדיבות המשפחה)
משפחת דאקר. (צילום: באדיבות המשפחה)

ג'ייסון, 34, איש מכירות, וחופית, 33, סיימה עכשיו תואר שני בפסיכולוגיה קלינית, הורים לשלושה. גרו קודם בשכירות ברעננה ושילמו 4,800 שקל לחודש.

את הדירה חיפשו בחריש, כי "המחירים התאימו לנו. קיבלנו את ההחלטה בשיחת טלפון של עשרים דקות תוך כדי קניות בסופר. אמרנו שבמקרה הכי גרוע נמכור".

 

ומה מצאתם?

"האמת היא שלא ידענו לאן אנחנו מגיעים. זו עיר בצמיחה, והיינו מוכנים לכל דבר. אז אי אפשר להגיד שמשהו הפתיע אותנו. אולי הופתענו קצת ולטובה מכמות העולים בעיר. יש פה גם אחלה אנשים, האוכלוסייה מגוונת ואיכותית ויש הרבה כבוד הדדי. גילינו לשמחתנו, שהעיר מורכבת בעיקר מזוגות בגילנו וילדים בגיל הילדים שלנו".

 

איפה הקשיים היום?

"בעיקר דברים שנובעים מעצם העובדה שהעיר עדיין בצמיחה, כגון חוסר ברשתות מזון גדולות, בקאנטרי, בחדר כושר, אבל ציפינו שזה יהיה כך בשנים הראשונות".

 

מה הייתם מציעים לשפר?

"להגדיל את כמות החניות על הכבישים הראשיים, להנגיש יותר את דרכי התחבורה הציבורית לעיר וממנה, לקדם את אזור התעשייה ולהביא לכאן חברות גדולות".

 

טיפ לזוגות צעירים?

"לא לחשוב פעמיים. היתרונות גדולים מהחסרונות. היתרון הכי גדול הוא האנשים המדהימים שפגשנו פה ושהפכו למשפחה מהר מאוד".

 

איפה חריש תהיה, לדעתכם, בעוד חמש שנים?

"היא תתפתח ותגדל, גם מבחינת מספר התושבים וגם מבחינת החנויות ומקומות התעסוקה". ¿

 

משפחת וייסמן

"יש בעיה להוציא את הילד מהגן או חסרה מברגה? הודעה בווטסאפ ומיד מסייעים"

משפחת ויסמן.  (צילום: באדיבות המשפחה)
משפחת ויסמן. (צילום: באדיבות המשפחה)
 

עדי, 36, מנהלת חשבונות, ורונן, 39, מנהל תשתיות ואבטחת מידע בחברת סטארט־אפ, הורים ללירוי בן 6 וניתאי בן שנתיים. לפני חריש התגוררו בשכירות בכפר סבא וברעננה ושילמו 5,000 שקל לדירת 4 חדרים. "עליית מחירי השכירות והרצון לרכוש נכס משלנו הביא אותנו לחריש". הם חיפשו תקופה ממושכת באזור השרון בתקציב של עד מיליון שקל ומצאו בחריש דירת 4 חדרים עם 2 מרפסות, חנייה ומחסן.

 

מה היו ההתלבטויות והפחדים?

"בכל זאת, עיר שמוקמת מאפס. כשהגענו רק התחילו לבנות את השכונות והתשתיות. הייתה גם בעיית המרחק מהמרכז, מהעבודה ומהמשפחות".

 

אז איך התקבלה ההחלטה?

"מצאנו פרויקט לא רחוק מהכניסה ליישוב, קרוב לגני ילדים, לבתי ספר ולגינות משחקים, עם נוף מדהים, מרחק בין בניין לבניין שלא קיים במרכז ודירה במפרט עשיר במחיר שחיפשנו. גילינו, להפתעתנו, את פרדס חנה, כרכור, באקה אל גרביה וכפר קרע. הכל במרחק קצר, אם זה קניות או טיפולים לרכב. הקהילה כאן מדהימה וכוללת המון משפחות, שבאו כמונו בגלל המחיר, ונשארו בגלל האווירה".

 

מה מיוחד בחריש?

"יש כאן כור היתוך של דתיים וחילונים, כשכל אחד מכבד את השני.יש שיתוף ותמיכה בין השכנים. כל מי שצריך עזרה, הודעה קצרה בוואטסאפ ומיד עשרות הודעות תשובה. ביום הזיכרון האחרון קיימנו מפגש שכנים באחת הדירות, ואחד השכנים הוותיקים סיפר את סיפור חייו, מעלייתו ארצה דרך סוריה לבד ועד גיוסו לצה"ל והמלחמות שעבר. במרכז גרנו שנים ולא ידענו מי השכנים בבניין".

 

ומה עם הנגישות?

רונן: "המרחק מהמרכז לא מפחיד כמו שחשבנו. אני יוצא בסביבות 05:45 ומגיע בתוך 40 דקות למשרד בפתח תקווה. אם אני מתעכב, לכל היותר זה לוקח שעה ורבע דרך כביש שש".

 

טיפ לזוגות צעירים?

"בואו לשכור בחריש, תראו אם מתאימים לכם חיי הקהילה והמרחק מהעבודה. אחרי שתחוו את העיר, תגלו שהיא הולכת ומשתפרת מיום ליום ותרכשו דירה בזמן שהמחירים עדיין נורמליים".

 

משפחת לאטי־איצקוביץ

"צריך לשווק את העיר כך שאנשים כמונו יבינו שחריש היא אלטרנטיבה לגיטימית למגורים"

משפחת לאטי איצקוביץ.  (צילום: באדיבות המשפחה)
משפחת לאטי איצקוביץ. (צילום: באדיבות המשפחה)

חיים לאטי, 37, מתכנת, ויעל לאטי איצקוביץ, 34, בודקת תוכנה, התגוררו לפני המעבר לחריש בזכרון יעקב בשכירות ושילמו 4,000 שקל לחודש. התקציב שהיה להם עמד על כ־1.3 מיליון שקל, אבל השניים מצאו דירה בסכום נמוך יותר בשכונת בצוותא החדשה. "באנו בעקבות המחירים המאפשרים לנו לקנות דירה שמתאימה לנו. הייתה לנו הזדמנות נדירה לגור ולהשפיע בעיר חדשה וצעירה".

 

מה היה החשש המרכזי?

"שהמקום יהפוך להיות דתי ונגור באתר בנייה הרבה זמן, אבל ראינו את חריש והבנו מה הולך להיבנות כאן ואמרנו שאנחנו חייבים לקנות, כי יש לעיר הזו עתיד מדהים, כמו מודיעין ושוהם. ואכן גילינו אנשים איכותיים, קהילה מדהימה, עיר שקרובה לחיפה ולמרכז".

 

מה הפתיע אתכם?

"הפתיע אותנו כמה מהר העיר מתפתחת – מספר הבניינים, החנויות והעסקים שנפתחים. גילינו שאנשים אומרים שלום אחד לשני, גם אם הם לא מכירים".

 

אלו בעיות עדיין קיימות?

"נושא התחבורה הציבורית לא פתור עד הסוף, אבל זה יקרה עם הזמן".

 

מה הייתם מציעים לשפר?

"שיווק יותר נכון של העיר. שאנשים כמונו יבינו שחריש היא אלטרנטיבה לגיטימית למגורים".

 

טיפ לזוגות אחרים?

חיים: "אני מציע לזוגות לקנות דירה בחריש. המחירים עולים כל הזמן ופשוט צריך לעלות על הרכבת. עם זאת צריך סבלנות, במיוחד בקרב זוגות שמגיעים מערים גדולות. היתרון של חריש שהיא עיר חדשה ואפשר ללמוד מטעויות העבר. הרבה תקציבים נכנסים לחריש, האוכלוסייה צעירה, המיקום טוב מאוד וכמובן, יש כאן קהילה מדהימה שנשארת כזו גם שהעיר גדלה".

 

איפה חריש תהיה, לדעתכם, בעוד חמש שנים?

"היא תהיה העיר לכל דבר. יהיה בה אזורי בילוי וקניות, תעשייה והייטק, רכבת ותחבורה ציבורית". ¿

 

משפחת מידן

"כמתכנני ערים אנחנו חשדנים, אבל התרשמנו מעיר עם חשיבה קדימה"

משפחת מידן.  (צילום: באדיבות המשפחה)
משפחת מידן. (צילום: באדיבות המשפחה)

"יכולים להתלונן על התחבורה הציבורית או שאין עדיין קאנטרי, אבל אלה דברים שיקרו בסופו של דבר. לא מקימים קאנטרי בשביל 12,000 תושבים, וגם תחבורה ציבורית זה עניין של ביקוש"

 

הדר, מתכננת ערים בת 34, ואורן, גיאוגרף בן 38, הורים לשני בנים, ירדן בן 4 ורותם בן שנתיים וחצי. השניים עוסקים בתכנון ערים בוועדות מקומיות לתכנון ובנייה. במקור הם ירושלמים. לפני כשש שנים, אחרי תקופה קצרה של שכירות בהרצליה, שם שילמו כ־4,500 שקל על דירה קטנטנה בבניין ישן בקומה רביעית בלי מעלית, חיפשו אלטרנטיבה זולה ונעימה יותר למגורים באזור השרון בתקציב של 1.2 מיליון שקל.

 

מה הביא אתכם לחריש?

הדר: "יש לנו הזדמנות לבנות קהילה יש מאין, וזה דבר שכמעט לא היה כדוגמתו בארץ בשנים האחרונות. לא מדובר רק בהקמת עיר חדשה בישראל, אלא בתחושת שליחות אמיתית. אנחנו מרגישים כמו חלוצים. כל מי שבחר להגיע לחריש בשלב כל כך מוקדם של הקמתה, הוא שותף לבניית העיר, לעיצוב האופי שלה ולכתיבת ההיסטוריה שלה, וזה משך אותנו לא פחות מהרצון להתיישב במקום מטופח, מושקע ונעים שנוכל לגדול בו כמשפחה".

 

מה היו ההתלבטויות והחששות לקראת המעבר לעיר חדשה?

הדר: "כמתכנני ערים אנחנו הרבה יותר חשדנים. היתרון הוא שיש לנו אפשרות לבדוק את המעבר בעין מקצועית, וידענו איזה פרמטרים לבדוק. קראנו וחפרנו על התב"עות (תוכניות בניין עיר) של חריש, בדקנו מה מתכננים לעשות בעתיד, מה לוחות הזמנים, ניסינו לנתח מה הכיוון של ההתפתחות העירונית, איך ייראו השכונות, איזה אטרקציות צפויות, מה דרכי התחבורה והגישה ליישוב ובתוכו. בסופו של דבר התרשמנו שזו עיר שהושקעה בה חשיבה רבה מבחינה תכנונית".

 

איך נפלה ההחלטה?

אורן: "בכלל לא הייתי בארץ כשזה קרה. נסעתי לחו"ל עם חבר לראות הופעה של ג'מירוקוואי, כמה שעות לפני ההופעה אני מקבל מהדר טלפון, שהיא נמצאת במשרד מכירות בחריש ורוצה לשריין לנו דירה. מעולם לפני כן לא דיברנו על חריש ואפילו לא ביקרנו בה. לא הצלחתי להבין מה היא עושה שם ומה עובר לה בראש. אחרי ההלם הראשוני, היא הסבירה לי בחמש דקות למה זה המקום המושלם בשבילנו והצליחה לשכנע אותי".

 

הדר: "באותו שבוע שאורן היה בחו"ל, חברה שלי עברה לחריש ודיברה עליה בלי סוף. אמרתי לעצמי שזה שווה בדיקה. מהיום למחר קבעתי כמה פגישות עם קבלנים והגעתי בשיא הספונטניות. זו הייתה אהבה ממבט ראשון. אחרי בדיקה מעמיקה של המצב התכנוני בעיר ואחרי שביקרנו כמעט בכל משרדי המכירות בעיר, החלטנו לקנות בשכונת הפרחים החדשה, שמתחילה להתאכלס בקרוב. התרשמנו שזו הולכת להיות שכונה עם צביון חילוני, קהילתי, עם מתנ"ס, תיכון, קאנטרי, מסחר במרחק הליכה, פארק עירוני ענק ונוף יפהפה".

 

מה גיליתם?

הדר: "דברים יומיומיים - שהסופר או הפיצה ממש במרחק הליכה, שאפשר לבלות אחר הצהריים עם הילדים בגני שעשועים מטופחים באופן שלא ראינו בשום עיר אחרת, ללכת בכיף בדרך ארץ שהיא שדרה עירונית רחבה, מטופחת ונקייה עם פריחה יפהפייה, ללכת ברגל למתנ"ס עם הילדים ושלא צריך להקפיץ אותם לכל מקום, כי מדד ההליכות בחריש טוב מאוד.

 

"גילינו שהשכנים הם חברים והדלת שלהם תמיד פתוחה, שיש מפגשים קהילתיים והרבה פעילות עירונית, ובעיקר יש אנשים טובים שרוצים שהעיר תפרח".

 

מה הפתיע אתכם?

הדר: "הפתיע אותי שלאנשים כאן באמת אכפת. במקומות קודמים שגרנו בהם הייתה לפעמים תחושה שכל אחד תקוע בין ארבעת קירות הבית שלו, ולא הייתה תחושה שיש רצון לשנות דברים. זה מה שמדהים בחריש, בגלל העובדה שזו עיר חדשה שבונה קהילה, מגיעים לכאן אנשים שיודעים איזה אתגרים צפויים להם ובאופן טבעי, הם אנשים אכפתיים יותר שמוכנים לעשות הרבה יותר כדי שהעיר תצליח".

 

אורן: "הסממן המעניין ביותר בחריש כרגע זה שבעצם אין לה מרכז עיר. באופן אישי, זה קצת מוזר לי, במיוחד כמי שגדל בירושלים. בחריש כל תפקודי מרכז העיר המסורתיים פזורים לאורך השדרה המרכזית, קצת בדומה לשדרות אבן גבירול בתל אביב. זה הפתיע אותי, אבל זה מסתדר, כי בעצם לא משנה איפה אתה גר, תמיד יהיה לך כל מה שאתה צריך מתחת לבית".

 

אלו בעיות עדיין קיימות?

הדר: "בכל מקום חדש שמתחיל מאפס יהיו תמיד חבלי לידה לא פשוטים. אנשים יכולים להתלונן על התחבורה הציבורית או שאין עדיין קאנטרי, אבל אני לא מוטרדת, כי אלו דברים שיקרו בסופו של דבר. לא מקימים קאנטרי בשביל 12,000 תושבים, וגם תחבורה ציבורית זה עניין של ביקוש. לצד זאת, אני חושבת שעיר צריכה נשמה כדי ליצור תחושת זהות ושייכות בין התושבים לבינה.

 

צריך לחשוב איך עושים את זה. זה יכול להיות פעילויות שהעירייה מארגנת או פרסום חיובי של חריש בתקשורת הארצית כדי לעודד את 'גאוות היחידה' של התושבים, או הצבת מונומנטים פיסוליים עם אופי ואמירה בכיכרות".

 

מה הייתם מציעים לשפר

הדר: "הדבר שהכי חשוב לזוגות צעירים שמגיעים לכאן זה החינוך. כרגע, היות שזו עיר חדשה, בתי הספר חדשים והצוותים חדשים, ובאופן טבעי, יש קשיי הסתגלות והתאקלמות של ילדים שרק עברו לעיר. לכן אני חושבת שיותר מכל עיר אחרת, חריש צריכה להראות שהיא שמה החינוך במקום הראשון, לשים דגש על צוותי חינוך מקצועיים ואיכותיים, על העשרת החינוך ועל זה שחריש הולכת להיות המקום הכי טוב שאפשר לגדל בו ילדים, בלי פשרות".

 

אורן: "צריך לעודד את הצרכנות המקומית. יש פוטנציאל אדיר למסחר מקומי, אבל הצלחתו היא בעיקר פועל יוצא של הקהילה, האם היא מבקשת וצורכת את השירותים כאן. העסקים המקומיים יתפתחו רק אם תהיה אוכלוסייה שתפקוד אותם. אפשר לפתוח פה עסקי בוטיק ייחודיים שיוסיפו קסם וטאץ' אישי לחריש, אם התושבים באמת יקנו, יבלו ויצרכו בה".

 

טיפ לזוגות אחרים

"להתאזר בסבלות ולהבין שהם לא נוחתים לעיר מושלמת. צריך חזון וסבלנות וגם דבקות במטרה. בחרתי להיות פעילה ביישוב כדי לעודד אוכלוסייה איכותית, יצרנית, צורכת ופעילה, להיכנס לחריש ולהפוך אותה לסיפור הצלחה. כרגע לא כל הפונקציות העירוניות קיימות ואם כן, זה לא תמיד מיטבי, אבל כל יום מגיעה משפחה חדשה, כל יום יש בניין חדש שמתאכלס או גן חדש או כיכר חדשה או עץ חדש שנשתל או חנות חדשה, וזה מה שמקסים ומרגש כאן".

 

איפה חריש תהיה, לדעתכם, בעוד חמש שנים?

"היא בדרך הנכונה. עושים פה הכל לפי הספר. צריך פשוט זמן ותושבים אכפתיים. לדעתנו, עוד חמש שנים חריש תתייצב בתודעה כעיר פלורליסטית ותוססת ולא עיר שינה".

 

משפחת מצרי־נהרי

"בבוקר יש עדיין תחושה של עיר רפאים, אבל מביטים קדימה וממתינים בסבלנות"

משפחת מצרי נהרי.  (צילום: באדיבות המשפחה)
משפחת מצרי נהרי. (צילום: באדיבות המשפחה)

נועם, בן 38, ושלי, בת 37, הורים לגלי בת 5.5 והראל דוד בן 3. השניים פקחים ברשות הטבע והגנים. לפני כן גרו בשכירות בבית אריה, ושילמו 3,600 שקל בחודש. לאחר שחיפשו דירה בתקציב נמוך בבאר שבע ובשלל קיבוצים, הגיעו לחריש.

 

מה משך אתכם לחריש דווקא?

"רכשנו זכות לדירה לפני כשבע שנים בפרויקט חריש המאוחדת. חריש נמצאת במיקום מצוין, קרובה לכביש שש, ובתור אנשים שמתניידים ברחבי המדינה, זה מיקום מושלם. ידענו שמבחינת מסגרות חינוכיות, יש באזור שפע, מגוון ואיכות. היינו ערים למאבק שהתנהל פה על צביון העיר וגם לשינוי תוכניות המתאר בהתאם. ראינו שהעיר צומחת ומתפתחת בקצב מסחרר, נהנית מתקציבי פיתוח, מתשתיות איכותיות, ממבני ציבור איכותיים, ובפרט מבני חינוך ברמה גבוהה".

 

מה היו החששות?

"המרחק משני זוגות ההורים שלנו גדל, וביחס הפוך האפשרות לסיוע יורדת. בהתחלה לא ידענו מה יהיה מרקם האוכלוסייה. אנחנו חילונים וכל הזמן אמרו לנו שחריש הולכת להיות דתית. על אף היותנו פלורליסטים ומכבדים, לא מתאים לנו לגור במקום דתי. והאמת, חששנו שהפרויקט שלנו לא יסתיים לעולם, אבל הנה אנחנו לקראת מסירה".

 

מה הפתיע אתכם בעיר החדשה?

"מבחינה תכנונית, העיר נבנית בצורה מודרנית שמציעה לתושב מקום מגורים מזמין, השטחים הציבוריים בעיר כבר עומדים ומזמינים, גני שעשועים איכותיים בכל פינה, פחים טמונים באדמה, מרכזי מיחזור, והמועצה שמפעילה שירות יעיל לציבור. חוויית הרישום לגנים ולצהרונים הייתה מעוררת הערכה, וכך גם הסדרת תשלומים ומיסים".

 

איפה הבעיות המרכזיות היום?

"רבים משטחי המסחר עוד לא מאוכלסים, אין עדיין בית קפה או פאב, ובשעות הבוקר זה עדיין מרגיש כאן כעיר רפאים, אבל בתהליכי בניין עיר שכאלה מסתכלים קדימה וממתינים בסבלנות".

 

טיפ שלכם לזוגות אחרים.

"לחריש פוטנציאל אדיר והיא ידידותית מאוד למשפחות. יש הרבה זוגות צעירים, מעורבות חברתית גבוהה ונכונות לבנות קהילה".

 

איפה חריש תהיה, לדעתכם, בעוד חמש שנים?

"עיר גדולה מוכרת ותוססת, עם אוכלוסייה מגוונת, מערכת חינוך מפותחת ומרכזי תרבות משגשגים". ¿

 

משפחת עטר

"רכשנו דירת 4 חדרים להשקעה, התאהבנו במקום והחלפנו ל־5 חדרים למגורים"

משפחת עטר.  (צילום: באדיבות המשפחה)
משפחת עטר. (צילום: באדיבות המשפחה)

אוראל, 37, מנהל אזור בחברת מרצדס, ואורטל, 36, סטודנטית, הורים לעדי ועמית תאומים בני 8 ולעלמה בת שלוש. לפני חריש גרו במבשרת ציון ושילמו על דירת 4 חדרים 3,900 שקל בחודש. "רכשנו דירת 4 חדרים בחריש לצורך השקעה והתאהבנו במקום", מספרת אורטל, "התקשרנו למשרד המכירות וביקשנו לשנות לדירת 5 חדרים למגורים".

 

"בהתחלה", הם מספרים, "רצינו לגור בירושלים ליד ההורים, אך המחירים היו גבוהים מאוד, כי התקציב שלנו עמד על מיליון וחצי שקל".

 

מה היו החששות?

"זוהי עיר בהקמה, שנראתה כמו אתר בנייה אחד גדול ובלי תשתיות, ובנוסף המרחק הגדול מהמשפחות".

 

איך נפלה ההחלטה?

"משהו בחריש קסם לנו, תוכניות הפיתוח העתידיות והאווירה המדהימה של התושבים. גילינו שהמרחק אינו גדול כמו שחשבנו, שקצב ההתפתחות מהיר ושיש כאן המון אנשים שרוצים בטובת העיר".

 

מה הפתיע אתכם במיוחד?

"תחושת הביחד, כולם רוצים לעזור עם חיוך ענק".

 

אלו בעיות עדיין קיימות?

"חסרים מקומות תעסוקה, לדוגמה פארק הייטק, חיבור כביש שש, וגם אין שלוחה של אוניברסיטה שתמשוך אוכלוסייה איכותית".

 

מה הייתם מציעים לשפר?

"בראש ובראשונה תדמית. חריש נתפסת רק כעיר שמציעה דירות זולות".

 

טיפ לזוגות חדשים?

"לבוא, להתרשם, להתאהב. יש המון יתרונות: אוכלוסייה מדהימה, אנרגיה נפלאה, מערכת חינוך נפלאה, מערכת שמוכנה ללמוד ולהשתפר".

 

איפה חריש תהיה, לדעתכם, בעוד חמש שנים?

"היא תבסס את מעמדה כעיר מובילה ומלאה באטרקציות, וגידול האוכלוסייה יהיה מסיבי ואיכותי".

 

 

משפחת שקיפי־לאטי

"רכשנו כאן המון חברים חדשים, וכמעט שכחנו מכל החברים מהבית"

משפחת שקיפי לאטי.  (צילום: באדיבות המשפחה)
משפחת שקיפי לאטי. (צילום: באדיבות המשפחה)

מור, צלמת מסחרית, ואבי, בעלים של חברת הגברה ותאורה, הורים לשגב בן שנתיים וחצי וגאיה בת חודש וחצי. לפני חריש גרו בראשון לציון, בתל אביב ובקיסריה. "תמיד שמענו את השם חריש", מספרת מור, "אח של אבי קנה פה דירה וכשהוא נכנס, הוא הזמין אותנו לראות אותה. כשהגענו לראשונה ב־2016, הבנו שהולך להיות פה משהו גדול".

 

"בפועל", הם מספרים, "לא כל כך חיפשנו דירה, כי הבנו מראש שאנחנו עדיין רחוקים מהדירה שאנחנו באמת רוצים וצריכים. ראינו דירת גן ראשונה בחריש ואהבנו אותה מאוד, אבל היא הייתה מעבר לתקציב וגם מעל ממוצע המחירים בעיר. בסוף השקענו מאמצים וקנינו אותה".

 

מה היו הפחדים?

"לא הבנו בדיוק לאיזה כיוון העיר תלך, היו פה רק אלף תושבים והכל נראה כמו אתר בנייה אחד גדול. לא הייתה פה שום חנות, בלילה היה חושך ברחובות, והמרחק מהמשפחה במרכז היה משמעותי".

 

אז איך התקבלה ההחלטה?

אבי: "כשבאנו לברך את אחי על הדירה החדשה, למור הייתה הרגשה שזה המקום שלנו. בתוך שבועיים ובלי לתכנן היינו עם חוזה ביד".

 

מה גיליתם כאן?

מור: "גילינו שזאת עיר עם הזדמנות ראשונית מדהימה, שאסור לפספס. זאת עיר שתהיה כמו כל עיר טובה אחרת בארץ, צריך רק אורך רוח וסבלנות. כשעברנו לכאן, אבי התחיל לפרוק את האוטו, ואז שכן שלא מכיר אותנו אמר שלום וברוכים הבאים, עלה לביתו, החליף בגדים והתחיל לעזור לנו, מבלי שכלל ביקשנו. זאת הייתה קבלת הפנים שלנו כאן. גילינו מרקם אנושי שלא פגשנו בשום עיר".

 

אלו בעיות עדיין קיימות?

"חסרים בעיקר עסקים של פנאי ובילוי למבוגרים ולילדים".

 

טיפ שלכם לזוגות אחרים?

"חריש היא הזדמנות מצוינת למי שעדיין מחפש דירה. יש פה הכל והולך להיות יותר. פשוט כיף לגור כאן. יש פה קהילה מדהימה, שבה כולם בשביל כולם, אנחנו עושים שבתות ביחד, מטיילים יחד, רכשנו כאן המון חברים, עד שכמעט שכחנו את החברים מהבית".

 

איפה חריש תהיה, לדעתכם, בעוד חמש שנים?

"היא תשווה לרוב הערים בישראל, זוגות צעירים כבר לא יצליחו לקנות כאן דירה בקלות. לא יהיה חסר כלום".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים