לפני שאתם מגיעים לקלפי: המספרים שמאחורי בחירות 2019
אז מה באמת מצב הבריאות, התחבורה והחינוך בישראל בהשוואה עולמית? איפה היתרונות של המשק ומה חייבים לשפר? בדקנו את נתוני "החיים עצמם" וחזרנו עם המסקנות שיעזרו לכם לקראת ההחלטה באיזו רשימה לבחור לכנסת
מדד ועוד ארבע סיבות לדאגה: הנתונים הלא מחמיאים של המשק
מיסים, שכר מינימום וסיסמאות: כך המפלגות מתכוונות לפתור את הגירעון
רגע לפני הבחירות: ירידה של 0.3% במחירי הדירות, מדד המחירים לצרכן עלה
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
יש שתי גישות למצבה של כלכלת ישראל כיום: הראשונה אומרת שהיא חזקה ואיתנה, בוודאי מול אירופה. גישה זו נתמכת על שלל נתוני מאקרו, כמו שוק התעסוקה, השקל החזק והצמיחה. לפי הגישה השנייה, בישראל בעיות חברתיות קשות במערכת הבריאות, החינוך והתשתיות, ובהשוואה לממוצע מדינות ה-OECD יש צורך בהגדלה דרמטית של ההוצאות החברתיות - גם במחיר של העלאת מיסים.
ריכזנו כמה מנתוני המשק המרכזיים בתחומים שונים, כדי שתוכלו להחליט אם המצב טוב או לא, אם צריך שינוי במדיניות הכלכלית של הממשלה או שהמדיניות הנוכחית היא המתאימה ביותר. כדאי שהדעה הזו תהיה חלק ממערך השיקולים שלכם למי להצביע.
ההוצאה הציבורית השנתית בישראל לילד לחינוך לגיל הרך: 450 דולר
הוצאה זו היא הנמוכה מבין מדינות ה-OECD, ומהווה כ-5% בלבד מהממוצע במדינות המפותחות. ההשקעה הנמוכה של המדינה בחינוך לגיל הרך גורמת לכך שמעל 80% מההוצאה לגיל הרך בישראל היא פרטית, לעומת כ-30% בלבד בממוצע ב-OECD. עם זאת, שיעור הילודה בישראל הוא אחד הגבוהים במדינות ה-OECD, דבר שמקשה על המימון. חלק מהמפלגות מבטיחות חינוך חינם מגיל לידה עד 3, אולם העלות השנתית תעמוד על 20-10 מיליארד שקל, דבר שיחייב שינוי דרמטי בסדר העדיפויות בתקציב.
מקומה של ישראל בדירוג מדד התחרותיות במחירי התיירות: 139
ישראל במקום הלפני אחרון בפרמטר זה לפי הפורום הכלכלי העולמי. הבדיקה מתייחסת לעלות של הטיסה לישראל, מסי הנמל, השהות במלונות והדלק. תחום התיירות העולמית נמצא בפריחה, ומתאפיין בתחרות גבוהה. אם ישראל, שנחשבת ליעד תיירותי אטרקטיבי, רוצה לקחת חלק משמעותי בחגיגה, היא חייבת להשתפר ולהיות אטרקטיבית לתיירים לא רק באטרקציות, בחופים ובמזג האוויר - אלא גם במחיר.
השכר הממוצע במשק: 11,200 שקל
מדובר בעלייה של כ-3% בתוך שנה, הממשיכה את המגמה של השנים האחרונות. עליית השכר במשק נובעת מהצמיחה, מהביקוש הגבוה לעובדים ומהעלאת שכר המינימום. עליית השכר בולטת בעיקר במגזר הציבורי, עם עלייה ריאלית של 25% בעשור האחרון לעומת 11% בלבד במגזר הפרטי.
שיעור האבטלה בישראל: 3.7%
שיעור האבטלה בישראל מתוך כוח העבודה, נכון לחודש יולי, אמנם בשפל היסטורי אלא שחלק מהכלכלנים מציינים כי רבות מהמשרות הקיימות בשוק הן בשכר נמוך. כמו כן, נתונים נוספים מעידים על ירידה קלה בשיעור ההשתתפות במעגל העבודה, כלומר יותר מובטלים מתייאשים ומפסיקים לחפש עבודה.
מספר המכוניות שעוברות בממוצע ביום בנתיבי איילון בימי חול: 851 אלף
העומס בכבישים הולך ומחמיר, וקצב בניית המחלפים והכבישים לא מצליח להדביק את קצב הגידול במספר המכוניות. אחת ההצעות שנשקלות היא הטלת מס גודש בכניסה לערים הגדולות, במטרה לעודד שימוש בתחבורה ציבורית.
שער הדולר היציג אתמול - 3.54 שקלים
מדובר בירידה של כ-5.5% מתחילת השנה ושל כמעט 10% מתחילת 2015. השקל נחשב לאחד המטבעות החזקים בעולם כיום, ונכון לכתיבת שורות אלה בנק ישראל והממשלה לא מראים סימני התערבות במגמה זו. השקל החזק נובע מחוזקה של הכלכלה, ונתוני העודף במאזן התשלומים של ישראל שפורסמו השבוע מחזקים זאת. עם זאת, השקל החזק מקשה על התעשייה והיצואנים שקוראים למדינה להתערב לפני שיהיה מאוחר מדי.
שיעור הצמיחה בהוצאות החינוך בישראל (ללא תקציבים לאקדמיה) מתחילת העשור: 42%
מדובר בגידול חד לעומת התקציב הממוצע במדינות ה-OECD, שצמח בכ-5% בלבד באותה התקופה. אחת הסיבות המרכזיות לגידול נובעת מעלייה במספר התלמידים, בעוד במדינות המפותחות המספר יציב. ההוצאה הממוצעת לתלמיד גדלה בתקופה זו, אולם היא עדיין נמוכה בכ-20% לעומת ההוצאה הממוצעת במדינות המפותחות. אז אולי ישראל משקיעה כיום בחינוך יותר מבעבר, אך ההשקעה לתלמיד עדיין נמוכה מהממוצע במדינות המפותחות.
פער השכר בין מורה מתחיל למורה לקראת פרישה בבתי הספר היסודיים: 150%
פערי השכר בקרב המורים הם הבעיה המהותית בשכר מערכת החינוך. שכר מורים מתחילים בבתי הספר היסודיים נמוך בכ-35% לעומת הממוצע במדינות ה-OECD. השכר הנמוך של המורים המתחילים מקטין את אטרקטיביות המקצוע ומקשה על משיכת אנשי מקצוע איכותיים לתחום.
שיעור ההשקעה בתשתיות תחבורה בישראל מתוך התוצר: 1%
אמנם זה שיעור השקעה דומה למדינות ה-OECD, אך לדברי בנק ישראל הוא אינו מספיק גבוה מאחר שהאוכלוסייה בישראל גדלה בקצב גבוה יותר מהמדינות המפותחות, וכי מלאי תשתיות התחבורה בישראל נמוך לעומת הממוצע. לכן נדרשת השקעה גבוהה יותר על מנת לסגור את הפער.
מספר מיטות האשפוז בבתי החולים בישראל לאלף נפש: 3
מספר מיטות האשפוז בבתי החולים בישראל לאלף נפש, נמוך בכ-35% מממוצע מדינות ה-OECD. מספר מיטות האשפוז צמח בפחות מ-10% בעשור האחרון, לעומת גידול של כ-20% בהיקף האוכלוסייה. התוצאה: הצפיפות הולכת וגוברת. מאחר שקצב הריבוי בישראל גבוה ותוחלת החיים במגמת עלייה, כדי לשמור על הנתונים הנוכחיים נדרש גידול משמעותי במספר המיטות.
ההוצאה הציבורית על בריאות בישראל מתוך כלל ההוצאה הלאומית בתחום: 62.5%
מדובר בנתון נמוך לעומת מדינות ה-OECD, שם מהווה ההוצאה הציבורית 73.6%. המשמעות: ההוצאה הפרטית על בריאות גבוהה בישראל לעומת מדינות ה-OECD. מנתוני הלמ"ס עולה כי אשתקד חלה עלייה של כ-5% בהוצאות הציבור על ביטוחי בריאות וביטוחים משלימים. כ-90% מהציבור מחזיקים בביטוחים משלימים ופרטיים, ולא מסתמכים רק על שירותי הרפואה הציבורית.
הגירעון ב-12 החודשים האחרונים נכון לתחילת דצמבר: 3.8%
יעד הגירעון השנה אמור להיות 2.9%. צמצום הגירעון הוא האתגר המרכזי שאיתו יצטרך להתמודד שר האוצר הבא, כששתי הדרכים המקובלות הן צמצום הוצאות והעלאת מיסים. בנק ישראל וגורמים נוספים אומרים כי אין מנוס מהעלאת מיסים, ואילו גורמים בליכוד אומרים כי המצב אינו עד כדי כך קשה, וניתן יהיה לטפל בגירעון גם בלי להעלות מיסים.
עליית מחירי הדיור בשנים 2018-2008: 87%
בחסות הריבית הנמוכה ובגיבוי ביקושים אמיתיים רשמו מחירי הדירות בישראל עלייה חדה בעשור האחרון. שר האוצר, משה כחלון, שם את כל כובד משקלו על מנת לבלום את העלייה, בעיקר באמצעות תוכנית מחיר למשתכן. אמנם בשנתיים האחרונות נבלמה עליית המחירים, אך תוכנית הדגל של כחלון עלתה לקופת המדינה כ-7 מיליארד שקל, וכלל לא בטוח שעליות המחירים לא יתחדשו בקרוב.