למה טסתי מארה"ב כדי להצביע

טראמפ ניצח לא כי אמריקה רצתה אותו כפרצופה, אלא כי השחורים והליברלים לא הצביעו בנימוק שהילרי קלינטון לא באה להם בטוב. לי זה לא יקרה

אורלי אזולאיפורסם: 17.09.19 , 11:51

אורלי אזולאי(צילום: עידן ארבל)

חציתי את האוקיינוס והגעתי להצביע. טסתי לתל אביב כדי שבבוא היום, כשישאלו אותי הילדים שלי, או הילדים שלכם, מה עשיתי בשעת ההכרעה, ב-17 בספטמבר 2019, אוכל לתת את התשובה הנכונה: הייתי בקלפי.

לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות ב-ynet

אני אוהבת ללכת לים. וגם להסתלבט בבתי קפה על אספרסו כפול. אעשה זאת גם היום, אבל קודם כל אשלשל את הפתק – כי קול פעמוני החרדה עובר בראשי כבר זמן רב. מבחינתי זהו הזמן האדום, רגע של חירום שבו ייקבע מה תהיה דמותה של המדינה. נכון, הפוליטיקה הפכה להיות עוד יותר מגעילה. השפה הושחתה, ההסתה מזהמת, הבריונות המילולית הרימה ראש, והתחושה היא של מיאוס: אין בשביל מי, אין בשביל מה. ובכל זאת, אין לנו את הלוקסוס לשבת מהצד. לאף אחד. אני יכולה לומר זאת: טסתי 12 שעות כדי שאוכל להסתכל במראה ולא להתבייש.

אני אצביע כפי שאומר לי הלב, עבור מי שנותן לי תקווה. מי שייקח את הקול שלי כדי לשים קץ למעגל הטירוף. שנים מנסים להפוך אותנו לשבטים, משסים אותנו זה בזה כדי לשמר את כוח המנהיג, או השלטון. זורים לנו חול בעיניים ומנסים לעוור אותנו. אל תאמינו לאלו שאומרים כי אין סיכוי לשלום, או שאין סיכוי לשוויון, או שאפסה התקווה לנשום כאן. חייב להיות מוצא. אם הכיבוש לא ייפסק – והוא ייפסק בדרך כזו או אחרת – לא תהיה מדינה יהודית. המספרים מדברים, הדמוגרפיה לא משקרת. גם הכיבוש היה זה שהשחית כאן.

תוצאות הבחירות הקודמות אינן משקפות את רצון העם: אנשים לא הלכו להצביע, כי לא התחשק להם או כי לא האמינו שאפשר להזיז כאן משהו. הפעם כולם צריכים לנהור, לדהור, לטוס, לעמוד בתור. הכי קל להגיד שאין טעם, שהרעל כבר חילחל ואין דרך לשנות.

טראמפ ניצח לא כי אמריקה רצתה שזה יהיה פרצופה, אלא כי השחורים לא יצאו להצביע, וגם לא הליברלים ואנשי השמאל – כי קלינטון לא באה להם בטוב. אמריקה קיבלה נשיא גזען, בור ועם הארץ, שהתפאר בכך שחפן נשים, שנתן לניאו-נאצים להרים ראש, שכלא ילדי מהגרים בכלובים, שדירדר את מצבה של ארה"ב בעולם וכך גם את מצבה של בת-בריתה ישראל. תסתכלו מה קרה שם, כי לא הלכו להצביע. עד היום הוא נשיא רק של חצי אמריקה.

מי שלא הולך להצביע, כאילו אומר שלא אכפת לו שהדמוקרטיה מתרסקת. כשדמוקרטיה נעלמת, איש לא יוצא בהודעה מיוחדת על כך, אין בכיכר טקס לקבורתה. זה תהליך איטי שמכרסם את היסודות ומחליד אותם – ואנחנו כבר שם. אם היום לא נלך להצביע, בהמונינו – נשים, גברים, יהודים, ערבים, דרוזים, צ'רקסים, כולם ביחד – תוצאות הבחירות שוב לא תשקפנה את רצון העם. הייתה לנו ארץ נהדרת, שעשו בה מעשה כיעור. זו לא גזירה משמיים.

זה בסדר ללכת לקלפי בלי שיר בלב, כשהתעוקה בגרון צורבת. זה לא סיפור על גן של שושנים, ולא צריך לצהול כדי לשים פתק. צריך רק לשים אותו. זה בידיים שלנו.