תצביעו בשביל דת ומדינה

(צילום: רויטרס)

מחר (יום ד'), כך ניתן לקוות, יתפזר מעלינו מסך העשן שאופף אותנו מזה חצי שנה. או-אז נעמוד נכוחה מול המראה ונתפנה לשאול את עצמנו את השאלות הגדולות: לשם מה הלכנו לבחירות? מה הביא אותנו לשנוא כל כך את האחר? איך הצלחנו להתעלות על עצמנו ולגלות שנאה כה יוקדת כלפי מי שחושב אחרת מאיתנו? לאחר מכן נשאל את עצמנו: מה מבין כל הנושאים שדשנו בהם מזה חצי שנה אכן רלוונטי ומשמעותי לעולמנו החדש?

• לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות ב-ynet
  

זהו הוויכוח על זהותנו במרחב הקיים, והוא מעסיק את החברה הישראלית מאז ימיה הראשונים של הציונות. אנו נמצאים למעשה בוויכוח נוקב בין שתי אסכולות, שנעות על המתח המתמיד מסביב לזהות הקולקטיבית שלנו, ונדרשים להשיב לעצמנו כמה מקום אנו נותנים לדופק הקולקטיבי שלנו כיהודים - או שמא מהות קיומנו באה לידי ביטוי במישור הפרטי והאוניברסלי. המתח הקיומי הזה אף מקבל משנה תוקף הודות לטכנולוגיה שמעצימה את תחושת היותנו חלק בלתי נפרד מהכפר הגלובלי.

מרבית הסוגיות שסביבן מתנהלים ויכוחים עזים בשיח הישראלי נגזרות משאלת הזהות: השבת, כלכלת רווחה, אופי הצבא, תוכניות לימוד, היחס לשטחים. רוב בני החברה הישראלית, על שלל פלגיה, מאמצים את גישת הזהות הלאומית היהודית לצד הרכיב הדמוקרטי כמרכיב משמעותי בזהותם. לכן, בקלפי, כדאי לתמוך במפלגות שמאמצות גישה משלבת ומנסות לחבר בין הערכים הללו. לצערנו, מרבית המפלגות התעלמו בשבועות האחרונים מהתמודדות עם הנושא ואימצו את השיח הרדוד, המדיר והמפלג.

אבל ישנן גם מפלגות אותנטיות, שאינן מנסות לטשטש את מהות הוויכוח. מפלגות כמו "המחנה הדמוקרטי" משמאל, או "ימינה" והמפלגות החרדיות מימין. הן משקפות את הוויכוח המהותי בחברה הישראלית, מתמודדות עימו ומציעות פתרון לפי תפיסתן. אלא שבקצוות הקיצוניים יותר של הסקלה הפוליטית נמצאות מפלגות שגם הן מציגות עמדה, אך עושות זאת באלימות.

• מוטי שקלאר הוא איש תקשורת, לשעבר מנכ"ל רשות השידור