אחדות או אנרכיה

בנימין נתניהו ובני גנץ (צילום: רויטרס)

התוצאות המסתמנות בבחירות מצביעות בבירור על הדבר הנכון עכשיו לציבור ולחברה בישראל: אחדות. זה לא רק עניין של "ממשלת אחדות". ממשלת אחדות היא הרבה יותר מסידור עבודה קואליציוני. ממשלת אחדות היא כלי להשבת האחדות בעם רגע לפני שהיא מתפוררת לגמרי. רמת האיבה הקיימת כיום בין הקבוצות השונות בחברה, השיח המידרדר והולך, האלימות הפיזית וגם האלימות המילולית בכל זירה שהיא, ולא רק זו הפוליטית - מחייבים איחוי הקרעים.

• לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות ב-ynet
  

נכון לעכשיו התפקיד עובר כפי הנראה לנשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין, שיצטרך למצוא את הדרך שנראית בשלב זה בלתי אפשרית כמעט - לכפות אחדות בין המחנות. כך נהג הנשיא המנוח חיים הרצוג ב-1984, כאשר כפה ממשלת אחדות על בסיס רוטציה בין שמעון פרס לבין יצחק שמיר.

אין זה עניין של מה בכך. סמכויותיו של הנשיא לא מוגדרות באופן ברור בנושא זה בחוק, ויהיה עליו לנצל את מעמדו המיוחד, את הפופולריות העצומה שצבר במשך שנות כהונתו ואת ניסיונו הפוליטי העשיר, כדי לנסות ולהביא לידי אחדות. הנשיא ריבלין כבר הבהיר שאין בכוונתו לאפשר מערכת בחירות שלישית. ובצדק. כל אדם הגיוני צריך לעשות הכול, ממש הכול, כדי להימנע מהליכה לבחירות פעם נוספת.

המילים האלה נכתבות לאחר שידור המדגמים הטלוויזיוניים ולפני שפורסמו תוצאות האמת. בהנחה שבהיוודע תוצאות האמת לא יהיה שינוי דרמטי בתוצאות, ושאף גוש לא יוכל להרכיב ממשלה בעצמו, אנו עומדים בפני ימים דרמטיים במיוחד.

ניתן ונדרש, דווקא בימים כאלה, לצפות מהמנהיגים כולם לגלות אחריות לאומית ולא לדבוק במנטרות הרגילות, רק משום שאמרו אותן הרבה פעמים קודם לכן, או שלא העזו לערער עליהן. זוהי שעת מבחן עבורכם, המנהיגים. אלה ימים שדורשים החלטות חשובות ואולי דרמטיות. הן עומדות לפתחכם.

• לימור לבנת כיהנה כשרה מטעם הליכוד