אווירת נכאים ומסיבה מאולתרת בליכוד: "המדגמים לא טובים, אבל אנחנו חזקים"
שעות ארוכות המתינו פעילי המפלגה במתחם הבחירות לפרסום תוצאות המדגמים - והתאמצו שלא להביע אכזבה. "נחכה לתוצאות האמת", אמר אחד מהם בתקווה - ואחר התקשה להסתיר את תחושותיו: "זה מאוד עצוב, זה נראה לא טוב". ומה קרה כשנתניהו הגיע לבסוף? כך נראה לילה עם הפעילים. צפו
שעות אחר הצהריים המאוחרות של יום הבחירות. תחת אבטחה כבדה ובדיקות ביטחוניות ארוכות ומתישות של המחלקה לאבטחת אישים של שב"כ, עשרות עיתונאים וצוותי צילום מישראל ומהעולם החלו להתרכז במטה המרכזי של הליכוד בגני התערוכה בתל אביב. דיילות צעירות בחולצות לבנות הנושאות את לוגו המפלגה, מחלקות כובעים וכיפות לבנות של הליכוד, ישבו חסרות מעש. המזנון הארוך, שהיה עמוס בכריכים, שתייה קרה ועוגות לפעילים, נותר מיותם. רגע לפני פרסום תוצאות המדגם ב-22:00 - למעט העיתונאים והצלמים המשועממים - האולם הענק והבמה המפוארת נותרו שוממים. בכירי הליכוד לא הגיעו.
משחק הכיסאות - בואו להרכיב קואליציה
צפו במפה: כך הצביעו בשכונה שלכם
לפתע החלה הסתערות של צלמים. כולם רצים לכיוון דלת הכניסה. מתברר כי חברת הכנסת של הליכוד, אוסנת מארק, הגיעה ראשונה לאולם. היא נראתה עייפה ומוטרדת מהיום הקשה שעברה בשטח. העיתונאים כולם מנסים לראיין אותה משל מדובר היה בנתניהו עצמו שהגיע. אנחנו מחכים בסבלנות ולאחר שמגיע תורנו - היא משתפת אותנו בתחושות שלה. "היה יום קשה ולחוץ, אבל ממצה", היא אומרת. "עבדנו מאוד קשה. מקווה שהמדגם ייצא טוב והאולם יתמלא בחברי ליכוד".
"לא מתייחסים למדגמים, בבוקר נשמע דברים אחרים"
22:00. שקט מתוח משתרר. העיתונאים הרבים עוזבים את הקפה ומתרכזים מיד במסכי הסלולר כדי ללמוד את תוצאות המדגמים. הם עורכים חישובים ויוצרים פרלמנטים וממשלות מדומיינות. חברי הליכוד הבודדים שהחלו להגיע לאולם טיפין טיפין נראים כאילו סובלים מסוג קל של דיכאון ומסרבים לקבל את תוצאות המדגם. אלי חזן, פעיל המפלגה, נראה מודאג. מאוד.
"תוצאות המדגם לא טובות", הוא אומר בעצב. "זה נראה לא טוב, אבל אנחנו חזקים עם נתניהו". יוסי ריצו, פעיל הליכוד הוותיק בעל החיוך המוכר, אינו מחייך כלל: "אין הפסד. אני לא מתייחס לתוצאות המדגם, ובעזרת השם אני מאמין שבבוקר נשמע דברים אחרים". למרות אווירת הנכאים המידבקת, הוא מקווה לניצחון. "אני מאמין שבעזרת השם נחצה את ה-61".
נח אבי, גם הוא חבר המפלגה, דווקא לא משדר פסימיות: "אני לא מאמין במדגמים, נחכה לתוצאות האמת". חלק מחברי הליכוד הוותיקים יותר מנסים לשדר אופטימיות גם הם לחברים ומקפידים להזכיר לעיתונאים לחכות עם פתיחת השמפניות, נאומי ההכתרה ומסיבות הניצחון המוקדמות שהיו לאורך שנים ובאופן קבוע בצד השני.
לעומתם, מאיר מרודי, חבר מפלגה צעיר, מצוי בסערת רגשות. עם דמעות בעיניים הוא משתף אותנו בתחושות הקשות שעוברות עליו. "זה לא מצב משמח", הוא אומר. "זה מאוד עצוב. קיווינו שיהיה ערב יותר שמח; כרגע זה לא נראה טוב".
דודו זוידמן, פעיל הליכוד משורג השרירים, מביע עצבנות על תוצאות המדגם ועל כלי התקשורת בישראל. "אנחנו לא מאמינים למדגמים האלה, אנחנו יודעים את תרבות השקר. אנחנו קוראים לזה סקר-שקר. נקבל את תוצאות האמת על הבוקר ואנחנו יודעים שמי שירכיב את הממשלה זה בנימין נתניהו", הוא אומר בביטחון.
ללא קשר לתוצאות המדגם ולאווירה הקשה ששררה באולם - לא נשמעה אפילו מילת ביקורת אחת על נתניהו. הסכינים לא נשלפו וחזית הליכוד נשארה מאוחדת.
מסיבת ניצחון מאולתרת: "האם ביבי יגיע?"
לפתע נשמעת מוזיקה ים-תיכונית בווליום גבוה. אחד מפעילי הליכוד הבולטים נכנס לאולם עם בוקסת סאונד גדולה - רמקול נייד על גלגלים - ומנגן קאברים קצביים ללהיטי החפלות הגדולים של שנות ה-80. המילים, שעברו שינוי קל, מספרות על תמיכה ללא סייג במנהיג הנערץ. הקצב המהפנט ואווירת החתונה משתלטים על קומץ הפעילים, שמיד מתחילים לרקוד, לשיר ולשאוב כוח האחד מהשני - כשעשרות הצלמים מכל רחבי העולם מוסיפים שמן למדורת ההתלהבות ומתעדים את המסיבה הקטנה והקולנית.
החבורה שרה בכל הכוח "ביבי, מלך ישראל" ואפילו הסלב הכי בכיר בשטח, "לירן חולצה אפורה'', מחליף את המדים לחולצת ליכוד לבנה ומצטרף לרוקדים. אחד מחברי הלהקה, מוטי סגל, פעיל הליכוד הצבעוני, מדביק על המצח מדבקה של המפלגה ופורץ בצרחות התלהבות. "גנץ בבית. הוא הולך הביתה היום. רק ביבי ראש הממשלה של כולנו. לא יעזור לאף אחד. ביבי, ביבי, יא חביבי. ביבי זה החיים שלי!".
מירי, פעילה שסירבה לנקוב בשם משפחתה, נכנסה לאופוריה ונופפה לעשרות הצלמים עם דגל התנועה הכחול. לאחר שהביעה אי-אמון קצר באיכות התקשורת המקומית, היא מתרצה ומשתפת אותנו במחשבותיה. "קודם כל, שום דבר לא סופי: יש את קולות הימאים, קולות בתי החולים ואת קולות האסירים. לא יעזור לכם שום דבר!". במקביל, היא מצלמת את עצמה ומצטטת ללא הרף פסוק מהתנ"ך: "בן ימין נתן השם".
מסיבת הניצחון המבוימת למען התקשורת נרגעת תוך דקות ספורות והפעילים השרופים, שעייפים מהיום הארוך בשטח, מתחילים לפרק את שורות הכיסאות שמול הבמה, מתיישבים במעגלים אינטימיים ומתלחשים: "האם ביבי יבוא?".
העיתונאים כבר הלכו הביתה - ואז נתניהו נכנס
03:00. צוותי צילום רבים כבר קיפלו את הציוד והלכו הביתה, אבל הפעילים חדורי המטרה לא מתייאשים. הם מכירים את המנהיג שלהם ובטוחים שהוא לא יאכזב אותם. אט-אט מצטרפים שרים וחברי כנסת בכירים של הליכוד. שוטרים ואנשי שב"כ מתחילים להתרוצץ, צעקות שמחה והתלהבות אופפות את האולם: ראש הממשלה ורעייתו נכנסים לאולם ועולים לבמה.
הקהל המצומצם שנשאר לתמוך במנהיג הנערץ ואשתו מרעיף אהבה עצומה על הזוג. הם צועקים בהתלהבות "היידה ביבי, היידה שרה. לא רוצים אחדות", ומנופפים בשלטים ובדגלים. נתניהו, צרוד מעט, מנהל דיאלוג מביך קמעה עם קריאות הקהל שקוטעות את הנאום ומהללות את חני, ראשת הלשכה שלו.
על הבמה החגיגית ומול קהל המעריצים האוהב, נתניהו מזהיר מפני "האיראנים שרוצים להשמיד את ישראל" ומבטיח "לשמור על המדינה": "באתי לכאן הערב עם רעייתי שרה, כדי לומר לכם תודה מעומק לבנו. אנחנו אוהבים ומאמינים בכם". הקהל החם מודה לו בהתלהבות - וראש הממשלה ממשיך: "עמדנו במערכה שהייתה כל כך מוטה על-ידי תקשורת חד-צדדית נגדנו". הקהל מגיב בבוז.
בסוף הנאום הקצר, שערך כעשר דקות, ראש הממשלה מודה לאשתו ולשני בניו, והערב הארוך והמתיש מסתיים. הפעילים העייפים הולכים לישון, בשאיפה להתעורר ליום חדש עם תוצאות אמת ששונות באופן מהותי מתוצאות המדגם. הפעם זה לא קרה.
לפנייה לכתב/ת 
