"בתקרית באביבים היינו מוכנים למלחמה": ביקור במרכז האש המבוצר של פיקוד צפון
בעומק האדמה ליד צפת נמצא המטה שממנו תנוהל רוב מלחמת הצפון הבאה. בשיא המתיחות היו בו מאות אנשי חיל אוויר, חי"ר, מודיעין ועוד שצופים ב-35 מסכים, מביטים ללבנון ולסוריה. איך מתמודדים עם השדרוג של חיזבאללה? ומה עם האיראנים בגבול? כתב ynet ביקר בבור אחרי אחת התקופות המתוחות שידע
הבור של פיקוד הצפון הוא הלב הפועם של המחנה הממוקם במרומי הר כנען שבשולי צפת, ומגיעים אליו אחרי ירידה במאות מדרגות (המספר המדויק אסור בפרסום), מסדרונות אינסופיים, יציאות ממפלסים שונים וחללי מערות שחצובים בסלע הגלילי. בנייתו הושלמה לפני 40 שנה, והיא מאפשרת הגנה מפני נשק בלתי קונבנציונלי ושהייה של שבועות ארוכים מבלי לצאת לעולם החיצון. רק כעת, כמה שבועות לאחר אחד החודשים המתוחים שידע, חזר המתחם התת-קרקעי העצום הזה אט אט לשגרה.
בשיא המתיחות במהלך אירועי החודש שעבר התרוצצו מאות חיילים וקצינים בפרוזדורים הארוכים והחד-גוניים הללו. רובם הוקפצו מהבית כאנשי מילואים. במשך קרוב לשבוע כמעט שלא היה ניתן לדחוף סיכה בקומה העמוסה ביותר בבור הפיקודי - זו שמאכלסת את החמ"ל הקריטי הנקרא "מרכז האש", שממנו מנוהל חלק גדול מהתקיפות החשאיות בסוריה ובלבנון במסגרת המערכה שבין המלחמות (מב"מ), במשימות הביטחון השוטף (בט"ש), ולא עלינו, יום אחד גם במלחמה.
מה תפקידו של מרכז האש? ובכן, אנשיו הם הדבק שמחבר בין המודיעין לבין המג"ד מגולני או המח"ט מהשריון וגם טייסי הקרב. למעשה, הוא מחבר את החימוש למטרה. כשנדרש, קציני המרכז ממליצים על סוג החימוש לתקיפה בהתאם למגוון פרמטרים שנקבעו מראש, כמו השמדת היעד ללא נזק סביבתי, התחשבות בסיכוי שהמטרה תימלט, זמינות כלי הטיס או הכלי היבשתי שיבצע את הירי ועוד. חימוש יכול להיות פצצת טון ממטוס קרב, טיל מדויק מאפאצ'י או טיל תמוז של חיל התותחנים.
"שילוביות אמיתית לא עושים במכשיר הקשר או בטלפון וגם לא בתרגילים השנתיים. רק בחיים ביחד מבינים כך אחד את השני", אומר בראיון ל-ynet המפקד היוצא של המרכז אלוף-משנה תומר. "מפקדי משימות תקיפה כאן הם מח"טים או טייסי קרב לשעבר. כאן אנחנו מדברים אותה שפה עם מפקד האוגדה, עם התותחן ועם התצפיתנית שבחמ"ל".
35 מסכים בגדלים שונים ממלאים כל פינה על שולחנות וקירות החמ"ל של מרכז האש (החממ"א), ובזמן אמת ניתן למצוא בו, זה לצד זה, את אלוף הפיקוד אמיר ברעם, ליד מש"ק התקיפה הצעיר, סמל עדי. מצגות מבצעיות שסמל עדי מכין מגיעות ישירות לאלוף ברעם, אחרי תחנה אחת בלבד: ראש מדור בדרגת רב-סרן. בפעם האחרונה שצה"ל פעל בלבנון היה עדי תלמיד כיתה א' באחד הקיבוצים הסמוכים לגבול לבנון, שבו הוא גר עד היום.
"אני מסתכל באופן פרטני על כל מטרה וזו אחריות ענקית למישהו שנמצא שנה בצבא", הוא מעיד על חלקו בתהליך. "אני מוודא שהמטרה עומדת בכל הקריטריונים שנקבעו לפני שהיא עוברת לשלב התכנון בחיל האוויר. יש לא מעט לחץ באירועי אמת והרבה בכירים לידי באותו התא. אחרי שאירוע הנ"ט באביבים נגמר הייתה תחושה של הקלה, בעיקר עבור מי שגר באזור. לא יצא לי לחשוב איך זה ייראה באמת במלחמה, אבל זה באמת מאוד מפחיד".
אל-קודס תופסים אומץ
המונח "בט"ש" (ביטחון שוטף) כמעט לא היה רלבנטי לאנשי מרכז האש בשנים האחרונות. ימיהם ולילותיהם התחלקו כך: רוב הזמן הוקדש לנוהל קרב ארוך, בן שנים, במלחמה מול חיזבאללה. פרק הזמן שנשאר – ומתארך משנה לשנה - הוקדש למבצעי המב"מ הסודיים בשטח האויב. לדברי אל"מ תומר, הוא חשש שחלוקת הזמנים הזאת תגרום לבלבול או תסיט את הקשב מהמטרה החשובה ביותר: מוכנות למלחמת הצפון הבאה.
לקלחת הזו נכנסה לאחרונה מגמה שלישית, שגם עליה אחראי מרכז האש: תקיפות יזומות או תקיפות תגובה לירי רקטי מסוריה לעבר ישראל, או לניסיונות פיגועים, רובם ככולם בוצעו על ידי פעילי גיס אל-קודס של משמרות המהפכה האיראניים.
התעוזה בפעילות שלהם נגד ישראל גדלה והולכת מדי חודש. כך למשל, תקיפה שבוצעה בגבול עיראק-איראן באמצע ספטמבר ויוחסה לישראל, גררה תוך שעות ירי רקטי לעבר החרמון (שנפל בסוף בשטח הסורי); סיכול החולייה שתכננה לבצע את פיגוע הרחפנים בגולן, הוביל לתגובה מצד חיזבאללה בירי טיל הנ"ט ליד אביבים.
בפיקוד הצפון מעריכים שהמגמה הזו תימשך, מה שמעסיק מאוד את "מרכז האש" היושב בבור, ובעיקר את מפקדיו. "אני מאוד מעריך את האויב שמולי: הוא משתפר ודינאמי, וקשה להיות שני צעדים לפניו", אומר אל"מ תומר. "הזמן שחולף בין האירועים האלה מצטמצם. זו מגמה שדורשת מאיתנו יותר והיא לא תיעצר בקרוב. אנחנו לוקחים בחשבון שנצטרך להגיב בצורה משמעותית בצד השני. כיום הגבולות בין סוריה ללבנון היטשטשו. מבחינת נסראללה אין גבול".
ההתנהלות הנכונה לדבריו היא לא רק להגיב אלא גם ליזום, ובכך למנוע מהאויב המתבסס לאיטו בסוריה לתקוף את ישראל. "האתגרים בסוריה מתעצמים והולכים ככל שהמשטר חוזר, וגם למשטר קשה לפעמים להבין מי עושה מה ואיפה", הוא אומר. "פיגוע הרחפנים שסוכל היה משהו שונה. אלה לא עוד שתי רקטות ששוגרו לחרמון".
"סטיפות" של מטרות
כדי להבין את הפרופורציות המבצעיות שאליהן הוא מתכוון, אל"מ תומר מציג לי תצלומי אוויר של חמישה יעדים שמרכז האש בפיקודו הנחה לתקוף בסוריה בחודש יוני האחרון, בתגובה לירי רקטי לעבר צפון הגולן. התקיפה כללה פגיעה מהאוויר בתותחים סוריים ובעמדות תצפית של המשטר, לצד כמה יעדים נוספים.
"כמו שאתה מחזיק את תצלומי האוויר האלה עכשיו ביד, היו לנו באותו הלילה עוד 'סטיפות' של תצלומי אוויר עם מטרות מעודכנות ורלבנטיות שלא תקפנו מבחירה", הוא טוען. "העלינו מהר את המטרות לאישור אלוף הפיקוד וממנו להחלטת רמטכ"ל, והביצוע היה מהיר. כך נערכנו גם לתגובה האחרונה של חיזבאללה. המוכנות פה הייתה למלחמה, עם מאות אנשים, נוכחות של הרמטכ"ל, שעון לחימה שנפתח. ירי הנ"ט עצמו, ב-16:01, תפס אותנו באמצע דיון הערכת מצב. עברנו לחמ"ל מרכז האש בשני צעדים.
"אירוע הנ"ט היה קטן, אולי 2% ממה שאנו נדרשים ויכולים לעשות במלחמה. עם האש והדיוק שפיתחנו אפשר לגרום לנזק עצום בצד השני. אנחנו לא מתכננים מלחמת השמדה, אלא התמקדות במרכזי העוצמה של הצד השני. יש לנו הרי מודיעין ואנחנו נבחר במי לפגוע ומתי. בעולם האש הנוכחי, אם אפגע חמישה מטרים מהמטרה, לא אהיה רלבנטי בכלל. לא נוציא פצצת ג'יי-דאם ששוקלת טון לעבר מטרה לא רלבנטית".
התגובה בתקרית באביבים הייתה כה מידתית, עד שמרכז האש הוריד אותה לביצוע על ידי מרכז האש של אוגדת הגליל: כלי טיס ירה טיל לעבר חוליית חיזבאללה ותותחים שיגרו פגזים למרחב. "להוריד ראשים, לבודד את האזור ולעצור את האירוע", בשפה של אל"מ תומר, "שזה חלק מהתוכניות שהכנו כתגובה לפעולה הצפויה של חיזבאללה".
מה עושים עם פצמ"רי הענק של חיזבאללה
מרכז האש של פיקוד הצפון עבר בשנים האחרונות שינוי דרמטי, ולא רק בשם. ממרכז התותחנים הפיקודי הוא הפך כאמור לגוף רב-גוני ובו גם קצינים מחיל האוויר (הלובשים ירוק), מאגף המודיעין, ממערך התצפיות ומההגנה האווירית. אל"מ תומר הוא טייס קרב.
"פיתחנו פה היגיון מבצעי", הוא אומר. "זה לא 'תקוף ככל יכולתך', אלא הבן קודם מהם היתרונות של הצד השני ואז תמוטט אותם. כטייס צעיר במלחמת לבנון השנייה עברתי חוויות מתסכלות בעשרות הגיחות שביצעתי, ביחס לסיוע לא מספק שניתן לחבריי על הקרקע".
במרכז האש פועל מדור שעונה לשם "תלול מסלול קצר" שמתרכז בחיזבאללה. ממנו ניתן להבין את המשמעות הגדולה שצה"ל מעניק לאחת המטרות המלחמה הבאה: פגיעה במערך הפצמ"רים והרקטות קצרות הטווח של הארגון, ששודרגו לאין שיעור בעשור האחרון, וכללו גם איום שטרם נראה בישראל – פצמ"רים עם ראש קרב שנושא מאות ק"ג של חומר נפץ.
בראש המדור עומד רב-סרן בן, שגדל דווקא במערך החץ המיועד ליירט את הטילים הכבדים ביותר שמאיימים על ישראל, "האיום קצר הטווח של חיזבאללה זה אתגר מרכזי", הוא אומר. "ולכן אנו כבר מתכננים למלחמה - מה נתקוף מהקרקע ומה מהאוויר".
בצד השני של שולחן הלחימה יושב סגן עידן, שגדל כחי"רניק בחטיבת כפיר, וכיום, במדור התמרון של מרכז האש, הוא אחראי על "הסרת מעכבי התמרון" של חבריו מיחידות השדה.
"כבר היום אנו מתכננים כיצד ננקה את הדרך לכוח הקרקעי שיעבור מנקודה א' לנקודה ב'", הוא מסביר. "אנחנו מנסים להבין מה הכוח המתמרן רואה ומה הוא לא רואה, מה יפריע לו. האויב זז הרבה ובהתאם גם המטרות שאנו בונים. חיזבאללה הוא ארגון מבוסס ומסודר. יותר נוח להילחם בצבא מאשר נגד מיליציות מבולגנות".