גמר "מאסטר שף": אנחנו דורשים ספירת קולות חוזרת
ונסה זכתה בעונה השמינית של "מאסטר שף" על חודו של קול, והותירה מאחור את המתמודד המועדף. ובכל זאת, זו הייתה העונה המאוזנת ביותר מבחינת השופטים (תודות לאהרוני) ואחת המקצועיות מבחינת המתמודדים. חבל רק על הספוילר שקשת עשתה לעצמה
ובכן, רבותיי, אני דורשת ספירה חוזרת ואולי אפילו בחירות חוזרות. אם מדינת ישראל יכולה לשים רבע מיליארד שקל על כמה קלפיות ותקציבי תעמולה שלא מעניינים אף אחד, אין שום סיבה שבנושאים המהותיים באמת - זהות המאסטר שף השמיני של ישראל - לא נפעיל אחריות ובגרות. מצטערת, ונסה, את כנראה מבשלת נפלא, כמדומני את אימא לשישה והכל ואני בטוחה שאיפה שהוא בהמשך הדרך מצפה לך גם קריירה מדהימה בתחום הדיבוב, אבל את הסיבוב הזה היה צריך לקחת הבחור הצעיר עם הסוכריות הקופצות במוח שתלה פסטות לייבוש על חבל כביסה.
מאוד מוזר בעיניי ששלושת השופטים העניקו לו את מספר הנקודות הגבוה יותר, ואז הגיעה מיכל אנסקי שמתגעגעת לגוגל מוגל, הפכה את הטארט על פיו ואת ונסה וידל למנצחת של העונה. לא יודעת. קצת התכווץ לי הדיפתונג כשראיתי את זה קורה. אישית עוד לא נרגעתי מהפעם ההיא שמסימיליאנו עקף בסיבוב את רחל בן אלול. עד כאן בענייני פייבוריטים.
שמונה עונות עברו על מאסטר שף בריקודים - פייר, מרגיש כמו יותר - ואפשר להגיד שהפורמט התאזרח פה לא רע. כמו בזוגיות טובה ויציבה, היחסים שלו עם הצופה לא רצופים בטלטלות דרמטיות. אנחנו יודעים למה לצפות כשאנחנו פוקחים את העיניים בבוקר ומביטים בכרית שלידנו, ואנחנו די מסופקים. העונות המאושרות דומות זו לזו אבל זה בסדר, כי הן משומנות היטב ונותנות עבודה.
אחרי כמה מעידות, פאנל השופטים התייצב על המינונים האופטימליים שלו כשגם בעונה הזאת נוצץ ישראל אהרוני כחוליה השפויה והמאוזנת, כשהרים את חיים כהן מהאדמה והוריד את אייל שני (הידוע גם בשמו האינדיאני, "בטטה אגוצנטרית") מהעננים, ולא ברור לי עוד מה הוא עשה לאנסקי אבל אפילו היא איכשהו מעצבנת פחות כשהוא בסביבה. בעיקר אני אוהבת את העובדה שהוא שם תמיד כדי לציין שלמרות שהמנה היא כישלון רעיוני ופלופ ביצועי היא בסך הכל מנה טובה וטעימה, או כמו שאומרים בעממית, מפרגן.
זה לא היה סיבוב פשוט - רבים וטובים נפלו (מי אתם, אנשים מוזרים שמדיחים את אלברט ופרח, ומה עשיתם עם השופטים של מאסטר שף?) אבל העובדה שלמרות כל מי שהותרנו בצד הדרך אל הגמר הגיעו שחקני נשמה ראויים ומרשימים מוכיחה שגם הרמה המקצועית בעונה הזאת היתה גבוהה יחסית, ושהמלהקים הצליחו לשים יד על השחקנים העממיים ממש רגע אחד לפני שהם גולשים לקריירה קולינרית. הרייטינג, אגב, היה בהתאם - זאת היתה העונה השניה ששודרה בערוץ 2 המפוצל וברוב המקרים היא התעלתה על התוכניות ששודרו מולה בתאום הסיאמי של רשת.
את הספוילר על זכייתה של וידל העניקה לצופים קשת עצמה, כמה שעות לפני הגמר, כשפירסמה את תמונתה של וידל בין שאר המתמודדים עם הכיתוב "הזוכה". גם העובדה שוידל (או בשמה האינדיאני "קציצות קטן של משהו טעים") היא זאת שקטפה קמפיין ראשון מבין שלושת הפיינליסטים לא בדיוק השאירה מקום לספק. זאת לא הפעם הראשונה שהמתמודד המתוחכם יותר ממוגר על ידי המתמודד האקזוטי, אבל לפחות הפעם אפשר היה להאמין שגם המנות של וידל היו מדויקות ומעודנות, ואם לא טעמנו לפחות התענגנו על דיסלקציית ההטעמה שלה. שמחתי לגלות שהחיים נשמעים הרבה יותר מרשימים במלעיל.
ומילה להפקה - כשהמתמודדים עצמם מבקשים מכם לסלק את המשפחות שלהם מהאולפן, זה הקיו שלכם לסלק את המשפחות שלהם מהאולפן. חוץ מזה, הכל בפרובנסל.
