"נאחזים בזיכרונות". חבריו של סא"ל מ' ז"ל כותבים בעקבות הצל"ש
"כשזה מצליח - עולם כמנהגו נוהג. קמים בבוקר, מפזרים את הילדים לגנים וממשיכים לעבודה. וכשזה לא, בדרך כלל נפגשים בטקסים". אלוף-משנה ר' וסגן-אלוף ע', חבריו של סגן-אלוף מ' שנהרג בתקרית בחאן יונס, בטור מיוחד לרגל הענקת צל"ש הרמטכ"ל
"לא אתה בחרת את המקום או השעה ללכת מאיתנו, אתה רק בחרת את השליחות שלך". אלוף-משנה ר' וסגן-אלוף ע', חבריו ליחידה של סגן-אלוף מ' ז"ל שנהרג בתקרית בחאן יונס לפני כעשרה חודשים, נפרדים בטור לזכר חברם, בעקבות הענקת צל"ש הרמטכ"ל לבני משפחתו על פועלו בשטח האויב.
"במסדרונות לבנו, זה לא קל לעשות חשבון נפש, ולפעמים גם אפשר לחיות חיים שלמים מבלי לחוות רגע אחד של יישוב הדעת. סגן-אלוף מ', אח יקר, את הצוואה הזו השארת לנו בלכתך - לעצור, להתבונן לתוך החלל הגדול שנפער בתוכנו ולשאול את השאלות, גם אלו שלא כל כך נעים לשאול. והתשובות, גם הן לא תמיד נעימות לאוזן או לעיכול, ועל זה אנו אומרים לך תודה. זה דורש מאיתנו אומץ מסוג אחר, כזה שאנחנו לא רגילים אליו. מנהלים דיאלוג בלתי פוסק, מרימים כל אבן אפשרית ושואלים את עצמנו למה? לכולם יש את התשובות, אבל לא את אותן תשובות. גם לנו יש אחת משלנו, היא אולי כתובה, אבל לא בדפים שלנו, אלא אי שם בדפים שלמעלה - "מכּתוּב" קראת לזה.
לא אתה בחרת את המקום או השעה ללכת מאיתנו, אתה רק בחרת את השליחות שלך. היא קסומה, אבל אין בה קסמים, ייחודית אבל אין בה זוהר, היא חשובה, ובעיקר, מאוד מסוכנת. יש לוחמים שאצלם הכל בא בקלות, מגיעים ראשונים בניווט, אחרי שלמדו הכי פחות, תמיד שומרים על שורה ראשונה עם המד"סניק, גם כשהקצב יורד מתחת לארבע דקות לקילומטר, יודעים תמיד לענות את התשובה הנכונה. בקיצור, מבאס להיות איתם בצוות, תמיד מרגישים לידם קצת פחות. ויש את אלו שהכול אצלם בעבודה קשה. ממשיכים להתנשף גם אחרי המתיחות, לומדים עד הדקה ה-90, הולכים לישון אחרונים בצוות אבל הם תמיד יהיו הנשמה! איתך בדילמות של החיים לתוך השעות הקטנות של הלילה, מקשיבים, זורקים עצה טובה מה לעשות עם החברה, האישה או הילד. בקיצור, אחים.
אי אפשר ללמד את זה בשום מקום, באים עם זה מהבית. אנו מכירים את הבית שלך וזה לא מפתיע. ידעת לתת לכל אחד מאיתנו תחושה של בית חם ומשפחה. עכשיו אנחנו נחבק את משפחתך השורשית והאצילה. אחינו, אף פעם לא היה משנה מה הפרש הגבהים, תמיד השיחה איתך היתה בגובה העיניים, מלווה בקפה ואם אפשר גם סיגריה. אדם שרגליו נטועות עמוק באדמת הארץ. איש פשוט. איש של אנשים. אחד שאתה תמיד רוצה איתך בצוות. לפני כל מבצע היה לך ריטואל קבוע שמפיג את המתח, עם חצי חיוך וקריצה, היית מסנן: "סססאמק החיים האלה… (וכולנו משלימים ביחד) ממבצע למבצע", שאכטה אחרונה מהסיגריה וזהו, אתה דרוך ומוכן. יוצאים לפתור את החידה שמלאכת מחשבת רצופת אימונים ולילות מתישים, הכינה אותנו לקראתה.
אנחנו רגילים לפיצוח, וזוכרים שזה אף פעם לא מובן מאליו. מתכוננים לכל תרחיש שניתן לדמיין. לאלו שמעבר לגבולות הדמיון, יש מענה שמגיע בדרך כלל בדמותך, עם ניסיון מבצעי ותושיה שמצליחים לתת עוד קצת שולי ביטחון לביצוע. היינו שם איתך באירועים דומים אותם הצלחת לסיים כשידינו על העליונה, כשהכול מתנהל בדופק 60. הרי היית מהבודדים שיכולים להרגיש בבית בכל מקום. כשזה מצליח - עולם כמנהגו נוהג. שגרת היום יום אינה מופרת - קמים בבוקר, מפזרים את הילדים לגנים וממשיכים לעבודה. וכשזה לא, אז בדרך כלל נפגשים בטקסים. אנחנו מתגעגעים, נאחזים בזיכרונות, חובשים את הפצעים, בעיקר את אלו שלא רואים, ויודעים שתישאר בנו צלקת גדולה שתמשיך תמיד להזכיר לנו את גודל האובדן. עשרה חודשים אחרי שהלכת מאיתנו, אנחנו בעיצומו של מסע חדש ופחות מוכר לנו, ואתה צועד איתנו, קולך מגיח מעת לעת ומטייל במסדרונות של היחידה ושל לבנו. אח יקר, מקווים שגם במקום מושבך החדש, אתה כבר מרגיש בבית. חזקים! לא שוכחים, זוכרים! אלוף-משנה ר' וסגן-אלוף ע'".
הרמטכ"ל, רב-אלוף אביב כוכבי, התייחס אתמול לפעולה בטקס הענקת הצל"שים למפקדי הכוח: "אני מעריך מאוד את מה שעשיתם ואת האופן שבו תפקדתם, אני מסתכל עליכם ואני מסתכל על מי שנמצא בשורות האחרונות, אני אומר את זה לכל מי שלקח והיה חלק בפעולה הזאת - רגע מורכב ביותר ומסובך ביותר שבאותה מידה היינו יכולנו בנסיבות אחרות לעמוד כאן עם תוצאה אחרת לגמרי".
לדבריו, "אני רוצה גם לומר תודה מיוחדת לתת-אלוף ג', שפיקד על המערך בזמן המבצע. ג' השלים קדנציה שבה הושגו הישגים משמעותיים ביותר, הוביל את המערך להרבה מבצעים ופעילויות עם תוצאות מוכחות ואני מלא הערכה על האופן בו הנהיג ופיקד על המערך".
ראש אגף המודיעין, אלוף תמיר הימן, התייחס גם הוא לפעולה: "במשך חודשים ארוכים, עסקנו בתחקיר ולמידה מעמיקה של אירועי ליל 11 בנובמבר 2018 והפקנו לקחים חשובים. מקצוענות, עוז רוח ותושייה מנעו מהאירוע להפוך לאירוע מבצעי קשה בהרבה. מאחורי המילים הגדולות הללו, ניצבים בסופו של יום, לוחמים, ולנו נותר אלא להצדיע להם. במהלך ההיתקלות, סגן-אלוף מ' קיפח את חייו. מתוך סיפורי הכוח בשטח, למדנו כי במותו הציל מ׳ את חיי חבריו. סגן-אלוף מ' ציווה לכולנו את החיים. מורשתו, גבורתו במבצעי עבר ובמבצע האחרון הם השראה ומופת לכולנו. זכרונו יישאר איתנו לעד".
לפנייה לכתב/ת 
