בישראל, רק לערבים אסור לחבק מחבלים
בעוד המיינסטרים הימני מחבק את יוצאי המחתרת היהודית, את חובבי ברוך גולדשטיין וחרדים לא-ציונים, הרשימה המשותפת מותקפת. זה צריך להיפסק
המחבל ברוך גולדשטיין. תומכיו זכו לחיבוק מנתניהו(צילום רפרודוקציה: זום 77)
"מפלגה ששוללת את מדינת ישראל כמדינה יהודית ומהללת מחבלים!", נהמו בנימין נתניהו ועדת הימין על הצעד ההיסטורי שנקטה הרשימה המשותפת כשהכניסה את הציבור הערבי בישראל לזירה הפוליטית הלגיטימית עם המלצתה על בני גנץ לראשות הממשלה בפני נשיא המדינה.
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
החברה הערבית בישראל נמצאת במצב מורכב וכמעט בלתי אפשרי. ראשית, היא מהווה מיעוט אזרחי במדינת היהודים, שלה זהות לאומית ואף דתית ואתנית מובהקת, הנמצאת בסכסוך מר עם העולם הערבי והמוסלמי. מעבר לכך, מדינת אזרחותם שולטת באופן צבאי באחיהם זה יותר מיובל. חברה זו נקרעת בין הרצון להשתלב במדינה לבין האהדה הברורה והמובנת שלה לפלסטינים בגדה ובעזה.
דרישת הימין מהציבור הערבי והנהגתו להפוך לציונים ולקבל את ישראל כמדינת העם היהודי, כשעדיין אין מדינה פלסטינית, היא תנאי בלתי אפשרי שנועד להשאיר אותם ואת הנהגתם בגטו פוליטי שימשיך למנוע מהם את זכות ההשפעה על השלטון הנתונה לו במשטר דמוקרטי.
מעבר לכך, יש כאן צביעות שבאה לכסות על גזענות. מאז 1977 נשענו ממשלות הליכוד על מפלגות חרדיות שמייצגות זרם ששולל את הציונות ורואה במפעל הציוני הפרעה מסוכנת בתוכנית הגאולה האלוהית. החרדים, בפרגמטיות מרשימה, מצאו דרכים לפתור את הסתירה בין התיאולוגיה שלהם לבין הרצון לקחת חלק בשלטון. לדוגמה, לא לכהן כשרים בממשלת הציונים, אלא רק כסגני שרים. זה לא מונע מנתניהו וחבריו לכנות אותם "חלק מהמחנה הלאומי" ולדבר על "קואליציה ציונית". יש לקרוא לילד בשמו: נתניהו מדבר על קואליציה יהודית.
והצביעות אפילו גדולה יותר כשמדובר על פסילת נציגי החברה הערבית בגלל "תמיכתם במחבלים". אכן, קשה לשמוע תמיכה באנשים כמו מרואן ברגותי, שיושב בכלא על מעורבות במקרי רצח של ישראלים רבים. לא ניתן לקבל טרור ופגיעה בחפים מפשע כדרך להשגת מטרה כלשהי. אך בסופו של דבר, נציגי הרשימה המשותפת אכן מקפידים לגנות שימוש באלימות ודוגלים בפתרון של שלום לסכסוך.
עם זאת, טרור הוא טרור, והציפייה היא שכל מנהיג פוליטי יגנה אותו ללא כחל ושרק. אלא שאותו נתניהו, שמנסה לקעקע את הלגיטימיות של הרשימה המשותפת, לא בחל במתן לגיטימציה לכהניסטים ובראשם איתמר בן גביר, שבביתו תלויה תמונה של הרוצח ברוך גולדשטיין, ואם היה ממונה לשר גם תמונה של מאיר כהנא הייתה ניצבת שם. בעוד שקודמיו של נתניהו בהנהגת הליכוד והמדינה, מנחם בגין ויצחק שמיר, הבינו את הסכנה בכהניסטים ובתומכי טרור יהודי, עצרו אותם ופסלו אותם, נתניהו חיבק את יורשיהם, ניהל איתם מו"מ והבטיח להם הבטחות.
מתוך הסדרה של שי גל על המחתרת היהודית (באדיבות YES דוקו)
אפרופו, קו ישיר עובר בין המתקת העונשים השערורייתית שלה זכו אנשי המחתרת היהודית, שכמה מהם מהווים היום חלק לגיטימי ובכיר בציונות הדתית, לבין רצח רבין, שערער את יסודות הדמוקרטיה שלנו עשור לאחר מכן.
"מצבם האיתן של הערבים במובן הפוליטי, הכלכלי והתרבותי, יישאר לפיכך לנצח נצחים התנאי העיקרי למצבה הבריא והאיתן של ארץ ישראל כולה", כתב זאב ז'בוטינסקי, מי שבעצמו הוגלה על ידי השלטון הבריטי כמנהיג טרור.
ח"כ עיסאווי פריג' נוהג לומר שהערבים בישראל הם כמו ילדים הקרועים בין אבא לאמא – בין מדינתם לעמם. כל עוד נמשך הסכסוך הישראלי-פלסטיני המדמם, יישארו אזרחי המדינה הערבים ונציגיהם בין הפטיש לסדן. על מנת להביא למצב בריא ואיתן של ישראל, על הרוב היהודי לשאוף להשתלבות מקסימלית שלהם בחיים הפוליטיים, האזרחיים, התרבותיים והכלכליים של ישראל.
הצעד האמיץ וההיסטורי שהובילו ח"כ איימן עודה וחבריו הולך בדרך זו, ומי שמנסה לסכל ולמנוע את מצבה האיתן של ישראל הוא דווקא אותו אחד שעומד בראש התנועה שהקים ז'בוטינסקי ומי שמתיימרים להיות ממשיכי דרכו.
- אורי זכי הוא מייסד החזית להגנת הדמוקרטיה
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
לפנייה לכתב/ת 
אורי זכי
צילום: תומר בן אבי
מומלצים
