כך ניצל רוכב אופניים שגרם נזק למזראטי

רוכב שלא עצר בתמרור "עצור" התנגש במכונית ששוויה 800 אלף ש'. הביטוח דרש ממנו 160 אלף ש', אך נדחה בביהמ"ש כי לא הוכיח את גובה הנזק

מערכת פסקדיןפורסם: 27.09.19 , 07:58

בית משפט השלום בהרצליה דחה לאחרונה תביעה שהגישה חברת הביטוח "כלל" נגד רוכב אופניים חשמליים בדרישה שיחזיר לה 160 אלף שקל בגין פיצוי לבעלי רכב יוקרה מסוג מזראטי, שבו פגע הרוכב בתאונת דרכים בתל אביב. השופטת יפעת אונגר ביטון קבעה כי אף שהוכח שהרוכב אחראי לתאונה, המבטחת לא הוכיחה את היקף הנזק.

בתביעה שהגישה המבטחת באמצעות עו"ד אברהם יוסף היא טענה שנהג המכונית – ששוויה כ-800 אלף שקל - נסע ב-2017 כדין ונכנס לצומת כשהוא פנוי, אך רוכב האופניים הגיח לפתע מבלי לציית לתמרור "עצור". האופניים פגעו ברכב וגרמו לו נזק רב. הנהג העיד שהרוכב נסע במהירות גבוהה והוא לא ראה אותו לפני הפגיעה משום ששדה הראייה שלו היה מצומצם.

משפט כללי

בוטלה הרשעת נאשם שהודה שזייף כסף

עו"ד רועי פוליטי | פסקדין

איש אבטחה הורשע בזיוף שטרות ושיבוש מהלכי משפט, אך השופט שמאי בקר שוכנע שמדובר באדם נורמטיבי, והרשעה עלולה למוטט את משפחתו

בוטלה הרשעת נאשם שהודה שזייף כסף

רוכב האופניים, שיוצג על ידי עו"ד אריה חגאג, טען מנגד שנהג הרכב נסע במהירות ולא עצר לפני מעבר חצייה אף שהולך רגל עמד שם וביקש לחצות את הכביש. לדבריו, הוא עצמו נסע בכביש פנוי כשהנהג פגע בו בעוצמה והעיף אותו למרחק של 20 מטר, גרם לו לחבלות ולהרס מוחלט של אופניו. עו"ד חגאג הכחיש את היקף למכונית הנזק וטען ש"כלל" לא עמדה בנטל להוכיח את הסכום.

מומחה מטעם בית המשפט קבע בחוות דעתו שהאחראי לתאונה הוא רוכב האופניים. הוא הסתמך על מיקום הפגיעות ברכב ותמרור העצור שמוצב בכיוון נסיעתו של הרוכב. המומחה ציין כי אילו הרוכב היה עוצר בקו העצירה, הוא היה מבחין ברכב מגיע מימינו.

השופטת יפעת אונגר ביטון ציינה שהרוכב הודה בחקירתו שלא הבחין בתמרור וכי אין לו רישיון נהיגה. היא הוסיפה שהוכח באמצעות התמונות ועדי התביעה כי לנהג הרכב לא היה כלל שדה ראייה לכיוון הרחוב שממנו הגיחו האופניים. לעומת זאת, לרוכב היה שדה ראייה רחב לימין, הכיוון ממנו הגיעה המכונית לצומת.

נקבע שהרוכב פעל בניגוד לחוק כשלא ביצע עצירה מלאה לפני הכניסה לצומת, למרות התמרור. גם בהתעלם מהתמרור, מעצם הגעתו מכביש צדדי לכביש ראשי יותר, היה עליו להאט משמעותית ואף לעצור כדי לוודא כניסה לצומת פנוי לגמרי. לעומתו, לנהג הרכב לא הייתה סיבה לעצור. התקדמותו הישרה לצומת, כשאין אף תמרור המורה לו לנהוג אחרת, במהירות המותרת, סבירה בנסיבות.

כמו כן, צוין בפסק הדין, ייתכן שמהירות הרוכב הייתה גבוהה יחסית לתנאי המקום בהתחשב בעוצמת הפגיעה שגרמה להתרוממות האופניים והרוכב מעל מכסה המנוע ושמשת הרכב. בנסיבות אלה קבעה השופטת שהאחריות המלאה לתאונה חלה על רוכב האופניים.

עם זאת, היא קיבלה את טענת הרוכב ש"כלל" כשלה בהוכחת הנזק. היא ציינה שלכתב התביעה אמנם צורפה חוות דעת שמאי, אלא שהיא לא הייתה חתומה והשמאי לא הוזמן לתת עדות. המבטחת גם לא הביאה ראיות אחרות להוכחת גובה הנזק.

עוד כתבה השופטת שמקובלת עליה עמדת הרוכב שלפיה הנטל להוכחת הנזק מוטל במלואו על "כלל", והיא לא עמדה בו על אף מספר הזדמנויות שניתנו לה. בנסיבות אלה דחתה השופטת את התביעה.