עובדים בחג מפסידים כסף? שאלות ותשובות
חגי תשרי כוללים לרוב ימי חופשה רבים. מי רשאי לצאת לחופש ומתי, מי זכאי לתשלום ומה קורה כשהמעסיק מחייב אתכם לא לעבוד? המדריך המלא
חגי תשרי שבפתח כוללים השנה הרבה ימי חופשה במהלך אמצע השבוע בחודש אוקטובר. ליתר דיוק, חמישה ימים במהלך חודש אוקטובר לבדו - יום החג השני של ראש השנה (יום החג הראשון הוא ביום האחרון של ספטמבר), שני ימי יום הכיפורים, ושני ימים בסוכות. האם מגיע לעובדים תשלום בעבור הימים שלא יעבדו בהם בפועל, מה התמורה שמגיעה לאלו שכן עובדים, ומדוע שכרם של עובדים לפי שעה - עלול להיפגע?
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
איפה אתם בחג? הזכויות שלכם במקום העבודה
עובד בחג, בערב חג או בחול המועד? דע זכויותיך
עובדים בחגים? אלו הזכויות שלכם
בסיוע עו"ד תמר גולן, ראש מחלקת דיני עבודה במשרד מ.פירון ושות', ועו"ד עמית שובל, במחלקת דיני העבודה במשרד, בדקנו מה זכויות העובדים בחגים. יש לסייג כי כל האמור בהמשך תקף אלא אם בחברה שבה אתם מועסקים קיים הסכם קיבוצי שקובע זכויות אחרות, שכן הן אלו שיחולו.
דמי חגים
ימי החגים שנקבעו בישראל כימי מנוחה - כלומר שהוראות חוק שעות עבודה ומנוחה, החלות על יום המנוחה השבועית (שבת) יחולו גם עליהם - הם שני ימי ראש השנה, יום הכיפורים, ראשון ושמיני עצרת של סוכות, ראשון ושביעי של פסח וחג השבועות.
כשמדובר בעובדים בשכר חודשי, המשמעות היא שהם יקבלו ממילא את שכר העבודה המלא עבור כל החודש, כולל ימי החג החלים במהלכו, שכן הבסיס לתשלום שכרם הוא קבוע. זאת ללא תשלום נוסף עבור ימי החג.
התשלום הניתן לעובדים בחגים הוסדר בצו הרחבה שהוחל על כלל העובדים במשק. "מטרת הצו היא, שלעובד שעתי תשולם תמורת יום העבודה בשבוע בו הוא משובץ לעבודה, אך לא עבד בו מפאת החג, מבלי ליצור רווח לעובד שממילא לא היה אמור לעבוד ביום החג", מסבירות שובל וגולן. "כך, עובד יומי או שעתי, המועסק יומיים בשבוע לפי סידור עבודה קבוע, יהיה זכאי לתשלום בעבור דמי החגים רק במידה שיום החג חל ביום בו אמור היה לעבוד. זאת מכיוון שההיעדרות יום לפני החג ולאחריו הינה בהסכמת המעסיק ובהתאם לסידור עבודה קבוע".
לעומת זאת, התשלום המגיע לעובד שעתי או יומי שמועסק ללא סידור קבוע ושלא ניתן לדעת בוודאות האם היה אמור לעבוד ביום חג מסוים - טרם הוכרע בפסיקה. עם זאת, להערכתן, העובד זכאי לתשלום עבור ימי החג, ביחס להיקף משרתו הממוצע בחודשים החולפים.
דעו את זכויותיכם
מתי אפשר להעסיק עובד בחג?ככלל, מציינות גולן ושובל, החוק אוסר להעסיק עובדים בימי המנוחה השבועית ובחגים, כשמי שמעוניין לעשות זאת נדרש להשיג היתר העסקה מתאים ממשרד העבודה והרווחה. עם זאת, לעובדים שמורה הזכות לסרב לעבוד בחג, מכל סיבה שהיא (זאת בשונה מהמצב שהיה עד ינואר השנה, ולפיו עובדים היו זכאים לסרב לעבוד בחג רק בשל איסור על פי מצוות דתם).
מה התמורה שמגיעה למי שעובד בחג?
עובדים שהתבקשו לעבוד במהלך החג זכאים לתמורה מוגדלת בהתאם לחוק שעות עבודה ומנוחה. כלומר - עובד במשכורת חודשית זכאי לתוספת של 50% מערך שכרו היומי, ועובד בשכר שעתי ל-150% משכרו השעתי ביום החג. בנוסף, יש לתת לעובדים מנוחת פיצוי, כלומר שעות מנוחה, באותו היקף שבו בוצעה העבודה ביום החג ובהתאם להיתר ההעסקה.
האם עובדים בערבי החג ובחול המועד - כרגיל?
ימי העבודה בחול המועד, הינם ימי עבודה רגילים לחלוטין.
גם ערב חג נחשב ליום עבודה לכל דבר, רק מקוצר, בדומה לימי שישי. שעות העבודה בערב החג נקבעות בהתאם לצו ההרחבה לענין קיצור שבוע העבודה לחמישה ימים. כפי שנקבע - במקומות עבודה שעובדים חמישה ימים בשבוע, העובדים יעבדו בערב החג שמונה שעות ויקבלו תשלום עבור תשע שעות, ואילו במקומות עבודה של שישה ימים בשבוע, העובדים יעבדו שבע שעות ויקבלו תשלום עבור שמונה שעות. עוד קובע הצו, כי בערב יום כיפור, אשר חל השנה ביום שלישי, יום העבודה יארך שש שעות בתשלום של תשע שעות.
עם זאת, עורכות הדין מזהירות כי לעובדים שיבחרו לקחת יום חופשה בערב החג - ינוכה יום חופשה מלא מהצבירה (זאת אלא אם המעסיק קבע הוראות מטיבות לפיהן לא ינוכה יום חופשה בערב החג, או ינוכה רק מחצית).
מתי חייבים לתת לעובדים שי לחג?
באופן עקרוני, אין כל חובה בחוק כלפי המעסיק להעניק לעובדיו מתנת חג, ואפילו לתת להם מתנה זהה בשווייה מדי שנה. זאת אלא אם הדבר מעוגן בהסכם קיבוצי או בהסכמים האישיים של העובדים. עם זאת, שובל וגולן מסייגות כי לפי הפסיקה, אם המעסיק נהג לאורך תקופה לתת לעובדיו מתנה לחג - בתי הדין יראו בהפסקת מתן השי או הפחתתו כהרעת תנאים.
המעסיק יכול לכפות חופשה מרוכזת?
מעסיקים רבים בוחרים לנצל את תקופת החגים לסגירת העסק והוצאת העובדים לחופשה מרוכזת במהלכה, תוך שמנוכים ימים אלה מימי החופשה הצבורים של העובדים. אמנם למעסיק יש זכות לקבוע את מועד החופשות של העובדים, אולם בכפוף למספר תנאים. הראשון - הודעה מראש בת שבועיים לפחות אם מדובר בחופשה מרוכזת של יותר משבעה ימים. השני - אסור להוציא את העובדים לחופשה שארוכה מימי החופשה שצברו, כלומר אי אפשר לגרום להם ליתרת חופשה שלילית, אלא אם הדבר בהסכמתם או במסגרת הסכם קיבוצי.
