"ילדים מחביאים את הסמארטפונים בקלמרים"
זה נראה לרובנו טבעי שילדים מסתובבים עם סמארטפונים בבית ספר יסודי, אבל המומחים מזהירים מפני סכנות רבות שההורים לא מודעים להן. לכבוד השנה החדשה - המלצות שיגרמו לכם לא להתייחס לטלפון כמובן מאליו
כולנו כבר יודעים שלסמארטפונים יש השפעות שליליות, ועדיין צמודים לנייד 24 שעות ביממה, אבל האם אפשר "להציל" את הילדים שלנו מההתמכרות? והאם בכלל ההשפעות השליליות עולות על הערך המוסף שהמכשיר הקטן הזה הכניס לחיינו? לקראת השנה החדשה החלטנו לנסות להבין אם אפשר לעשות פה שינוי.
"עלינו להיות נחושים יותר במלחמה במסכים, ובעיקר בסמארטפונים. אסור לנו בשם הקדמה להתעלם מההשפעות השליליות שעלולות להיות הרות אסון, והנתונים מראים שאנחנו בדרך לשם", אומר פרופ' טל שביט, מומחה לכלכלה התנהגותית וכלכלת אושר בבית הספר למנהל עסקים, המכללה למנהל.
"על פי דו"ח האושר הבינלאומי, שפורסם בחודש מרץ השנה, כ-95% מבני הנוער באמריקה מחזיקים בסמארטפונים וכ-45% מודים כי הם רוב הזמן במסכים, דבר שבא על חשבון זמן עם חברים, קריאה, ספורט ופעילויות פנאי אחרות".
ההורים לא מבינים את הסכנות
פרופסור יאיר עמיחי המבורגר, ראש המרכז לחקר הפסיכולוגיה של האינטרנט במרכז הבינתחומי הרצליה, מסביר למה דווקא ישראל מובילה בנושא השימוש בטלפונים הניידים, דבר שבא לידי ביטוי גם בשעות בית הספר: "אנחנו אכן מובילים בגיל תחילת השימוש בסמארטפון. בזמן שאצלנו ילדים בגיל גן כבר גולשים בטלפון פתוח, בשאר מדינות העולם נחשפים לטלפון החכם רק החל מגיל עשר".
איך אפשר להסביר את התופעה הזו?
"זהו קטע נירוטי של מדינת ישראל, המבוסס על שני אלמנטים מרכזיים. ראשית, ההורים מפנקים את הילדים גם בטלפונים חכמים, כדי להיות חברים שלהם ולא רק דמויות בעלות סמכות. בנוסף, האירועים הביטחוניים גורמים לכולנו לרצות לדעת בכל רגע נתון איפה האפרוחים שלנו. כך נוצר מצב, שמגיל אפס הילד צריך להיות בעל כל האמצעים כדי להיות זמין תמיד.
"ההורים נותנים לילד מכשיר פתוח עם חיבור לאינטרנט, יוצרים קבוצות ווטסאפ, וכך מאפשרים לו להיחשף לתכנים שלא מתאימים לגילו במחשבה ש'לי זה לא יקרה', עד שזה קורה".
משחקים מסוכנים
במהלך חודשים יולי-אוגוסט 2018 נפגעו 270 ילדים ביום מהטרדות מיניות ברשת, כך על פי נתוני הרשות להגנת הילד. "הפדופיל כבר לא מסתתר רק בסמטה אפלה או בגינה. הוא גם יכול להפוך לדמות במשחק תמים כמו 'מיק מק' או להגיע כהודעת ווטסאפ, מסביר גלעד האן, חוקר עבירות ופשעי מחשב המעביר הרצאות בנושא. "זה נהדר שנותנים לילדים אחריות בכביש אבל מה עם האוטוסטרדה של המידע? שם אין רמזורים ואין משמרות. אם ילד עד גיל תשע לא חוצה כביש לבד אז ילד עד גיל תשע גם לא מקבל סמארטפון".
כיום כמעט כל הילדים מגיעים לבית הספר על טלפונים, והאן מדגיש כי "למנהל אסור לפתוח את התיקים של הילדים ולקחת להם את הטלפון, אלא בהסכמת הילד. יש גם ילדים שמחביאים את הסמארטפונים בקלמרים. גם להורים נוח שיש לילד טלפון שמאפשר להם קשר רציף. הם לא מבינים את המשמעות של הסכנות הנמצאות בכף היד".
קראו עוד:
"אני היחיד בכיתה שיש לו טלפון פשוט"
טעויות של הורים שגורמות לילדים להיצמד למסכים
כך תשתמשו בנייד כדי לעזור לילדים
האן מסביר כי הסכנות הולכות ועולות, הפגיעות הרבה יותר קשות וגיל הנפגעים הולך ויורד, כולל אתגרים חדשים שלא היו פעם. "אני לא מדבר רק על פורנוגרפיה ושיימינג. ישנו מגוון רחב של סיכונים בשימוש בסמארטפון שהורים לא מודעים להם", הוא אומר ומציין כמה דוגמאות.
"אפליקציית ome.tv מאפשרת לנהל צ'אטים רנדומליים במהלך משחק עם אנשים מכל העולם, מתוכם 90% יכולים להציע לילד שלכם הצעות מגונות. ההורים לא יודעים מה הילד עושה והילד עצמו לא מודע שמדובר בתוכן פוגעני ומזיק.
"משחק האתגר 'מומו', בו ילדה מפחידה עם פנים מעוותות מצווה על הילדים לעשות משימות מאתגרות, הוא דוגמה נוספת. הילד מתבקש לבצע אחר הוראותיה של מומו, החל מעמידה על רגל אחת במשך עשר דקות ועד לחיתוך עצמי עד זוב דם או קפיצה מהחלון למרפסת, תוך כדי איומים שאם לא ימלא את אותן הוראות הוא ייפגע. מדובר על משחק מסוכן שהופך את הילדים למשותקים מפחד.
"יישום בשם דיסקורד (Discord) שהיה בעבר נחלתם של הגיימרים בלבד, מאפשר התכתבות והעברת תכנים בווטסאפ לאנשי הקשר, תוך כדי משחק. מה שהתחיל כגימיק המוגן בסיסמה הפך לסכנה של ממש. אני מכיר מקרה של ילד מקסים שניהל שיחה עם ילד אחר לכאורה, שהעצים אותו והציע לו בחינם כלי נשק באחד המשחקים ששווה 400 דולר. בתמורה התבקש הילד להוריד את כל בגדיו, להצטלם ולשלוח למי שניהל אתו את השיחה, וכך עשה. להורים לא היה מושג שזה מה שקרה.
"טיק טוק (Tik Tok) - מדובר על הגרסה החדשה של אפליקציית 'מיוזיקלי' שמאפשרת העלאת קליפים למרחב הציבורי, אלא אם הגדרת אותה כפרטית. הילדים רוצים לזכות בתגובות ובלייקים לסרטון שלהם, ולכן הם ישאירו את הסרטונים שלהם ציבוריים. אני מכיר ילדה שלומדת בכיתה ד' וקיבלה הצעה להיפגש עם בחור מבוגר לאודישן, אחרי שהרעיף עליה מחמאות כשצפה בסרטון שהעלתה באמצעות האפליקציה.
"שימוש בטלגרם - תיכוניסטים שחברים בקבוצות ייעודיות בטלגרם, יכולים להשיג בלחיצת כפתור סמים ואלכוהול, ללא הגבלת גיל עם שליח עד הבית והתשלום במזומן".
"צריך תוכנית חירום"
פרופסור שביט נחרץ לגבי הצורך במהלך מסודר ובאופן בהול: "משרד החינוך צריך להכין תוכנית חירום, בשיתוף עם נציגי ההורים, להתמודדות עם בעיית ההתמכרות למסכים. חייבים לאסור לגמרי את השימוש בטלפונים ניידים בבית הספר, לסייע להורים בהפחתת השימוש במסכים בבית ובשעות הפנאי, לעודד ואולי לסבסד את הפנאי הפעיל של בני הנוער לאחר שעות הלימודים. בנוסף, כדאי להכניס לתכני הלימודים דיון ושיח עם בני הנוער על הנזקים של שימוש היתר במסכים".
לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet
האן מדגיש גם הוא את האחריות של ההורים: "הילדים עלולים גם להיחשף לפורנוגרפיה מבלי לצפות בסרטונים בעלי תוכן מיני, אלא בדרכים אחרות. כל אחד יכול להכין ביוצר המדבקות בסמארטפון הודעות ויזואליות כראות עיניו ויש לכך דוגמאות רבות: ילד ששולח לילדה מדבקה של ילדה עם איבר מין גברי בפיה ושואל אותה בהודעה האם היא רוצה נקניקייה.
"ילדה בכיתה ד' 'זוכה' למדבקה של 'מו הפרה' לאחר שהוציאו אותה מקבוצת הווטסאפ של חברותיה לכיתה. כל בית הספר מדבר עליה ולה אין מושג על מה מדובר. אחרי שהיא מגלה היא מתחיל להיות חרדתית ולא רוצה לצאת מהבית. אלו הן מקצת הדוגמאות לשימוש שגוי ובלתי מבוקר בטלפון הנייד. כולנו מחוברים לרשת, ויחד עם זאת, חשוב שזה יעשה בזמן הנכון, בגיל הנכון ובליווי של ההורים. חשוב שנהיה הורים גם בתחום הזה, כמו בכל תחום אחר בחיים".
להאט את הקצב
"אין ספק שהמודל ההורי מאוד חשוב וכך גם הליווי והתמיכה בילד", מסכים פרופ' המבורגר: "זה מתחיל ברגע שבו האמא מניקה את התינוק, בזמן שהיא גולשת בנייד ובכך מוותרת על קשר עין איתו ועד חוסר הכנה של הילד לעידן הדיגיטלי.
"חשוב ליצור נורמה אחרת, בה אנחנו מאפשרים לילדים שימוש מושכל ובקצב הנכון, במטרה לאפשר לו לבנות את עצמו מבפנים ולא לבנות את הבטחון העצמי שלו על כמו הלייקים שהוא מקבל. אם סטיב ג'ובס לא נתן לילדים שלו את הנייד בגיל צעיר ובסיליקון ואלי מחכים עם חלוקת הסמארטפונים עד שהילדים יסיימו כיתה ח' לפחות, גם אנחנו יכולים להאט את הקצב ולאפשר לילדים שלנו התחברות הדרגתית לעולם הדיגיטלי. כאן בדיוק נכנס הטלפון הבטוח/טיפש, אותו נותנים לילד חכם".
האן ופרופ' המבורגר מדברים על יתרונות תנועת "תנו לגדול על שקט", שלטענתם יוצרת מודעות בקרב ההורים. המיזם נוצר לפני כשנתיים על ידי שתי אמהות: נעמה גלעדי וסיגל רובין-שהם שהחליטו לתת אלטרנטיבה לטלפון החכם, בדמות טלפון בטוח/טיפש שמאפשר לילד לממש את מטרתו העיקרית של מכשיר זה, פשוט לדבר.
כיום הן מדווחות כי מעל 600 בתי ספר שהצטרפו ליוזמה ורכשו טלפונים בטוחים. בנוסף, שורה ארוכה של עיריות ומועצות אזוריות אימצו את היוזמה ברמה העירונית, ביניהן ראשון לציון, רחובות, ראש העין, מודיעין, פתח תקווה, הוד השרון, מועצה אזורית גזר, פרדס חנה כרכור, כפר יונה, חולון ורעננה, חלקן אף ביססו תוכנית חינוכית עירונית או בית ספרית.
האן: "משיחות שלי עם הורים ומנהלי בתי הספר, יש עדויות לאינטראקציה טובה ורבה יותר בין הילדים ובין הילד להוריו. הילדים משחקים יותר יחד, מנהלים שיחות ונפגשים אחר הצהריים עם חברים באופן תדיר יותר. עוד עולה כי הילדים יותר רגועים, יותר מרוכזים בשיעורים וכי נמדדה עלייה בציונים".
המבורגר מוסיף: "חשוב שכולנו ניקח בשתי ידיים את הפרויקט הזה ולהפוך לשחקנים פרואקטיבים במגרש הדיגיטלי. לפני שהייתה אפשרות נוספת בדמות הטלפון הבטוח, היו הורים שהרגישו שהם יושבים בחושך ולא מאפשרים לילדים שלהם להיות חלק מהחבר'ה או מהקדמה.
"הפרויקט יצר מודעות ואיפשר לאותם הורים וילדים אופציה בטוחה ונכונה יותר לגיל בית הספר היסודי. אנשים פתאום מבינים שצריך מגדלור ערכי וכי הטכנולוגיה אמורה לשרת אותנו ואת הערכים, ולא להיפך. יש לי תחושה שהתומכים בדחיית מועד השימוש בטלפון החכם או ברכישת טלפון בטוח בגיל היסודי עדיין נמצאים בעמדת מיעוט. השיח הפתוח עדיין מעורר סימני שאלה גם בקרב מי שחושב אחרת".
גלי לויטה ליבוביץ, נשואה ואם לשלושה, מנהלת תוכן ומייסדת האתר הקהילתי wins2 מזל תאומים עבור הורים לתאומים ושלישיות
לפנייה לכתב/ת 
