מחפשים עבודה? אל תבנו על ענף האדריכלות
יותר מדי בעלי מקצוע בתחום לא ממש מסייעים למשרדי האדריכלים בישראל - שדווקא מתלוננים על קושי בגיוס. בין הסיבות: תנאי שכר בלתי מתגמלים ועומסי עבודה. מה צפוי לשוק האדריכלות בארץ? תמונת מצב
למדתם שנים ארוכות אדריכלות ? אל תסתמכו על זה: אמנם אין מחסור באדריכלים בישראל, אם כבר יש יותר מדי בעלי מקצוע בתחום; אבל מבדיקת ynet עולה כי חרף מה שכבר הוגדר לא אחת כהצפה של בעלי רישיונות - במשרדי אדריכלים רבים בענף מתלוננים על קושי בגיוס. הסיבה, ככל הנראה, היא תנאי השכר הבלתי מתגמלים, בוודאי נוכח עומסי העבודה הכבדים.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
המשבר בסלולר: "אחרי החגים - לרבים מעובדי סלקום לא יהיה לאן לחזור"
למ"ס: השכר הממוצע בעלייה - עמד על כ-11 אלף שקל באפריל
למ"ס: השכר הממוצע בהייטק קפץ ביולי לכ-24 אלף שקל בחודש
הנושא נידון לאחרונה בהרחבה בפורום בו השתתפו בכירי הענף. מנתונים שהציגה במהלכו אפרת שגב, סמנכ"ל אגף כלכלה, מידע, ומחקר בחברת המידע העסקי דן אנד ברדסטריט, עולה כי נכון לשנת 2019 קיימים כ-11 אלף מחזיקי תעודת אדריכלות, מהם פעילים בשוק כ-6,000 בלבד.
עוד עולה מהנתונים כי בישראל פועלים בסך הכל 3,000 משרדי אדריכלים, חלק גדול מהם משרדים קטנים של 2-3 עובדים או אדריכלים עצמאיים. לפי הערכת דן אנד ברדסטריט, יותר ממחצית ממשרדי האדריכלים החדשים שנפתחים, לא שורדים את השנה הרביעית.
"קיים קושי גדול לגייס כיום אדריכלים, שנובע ממספר סיבות שאינן קשורות זו לזו, בהן תנאי שכר לא אטרקטיביים", אומרת שגב, "זה לא שאין מספיק אדריכלים בשוק, אלא שאין מספיק אדריכלים שרוצים לעבוד בשוק. אם יעשו הסבה למפקחים, למשל, השכר יכול לקפוץ פי שניים. רבים פותחים משרדים - אבל השרידות שלהם לא גבוהה כי זה שוק מאוד ריכוזי, שבו הלקוחות הגדולים עובדים עם אותם המשרדים והתחרות מאוד גדולה".
מקצוע האדריכלות דורש הכשרה מפרכת, הכוללת לימודי תואר של חמש שנים באחד מחמשת המוסדות האקדמיים שמלמדים אותו בישראל: אוניברסיטת תל אביב, הטכניון, ויצו חיפה, בצלאל ואוניברסיטת אריאל. בסיום הלימודים ניתן לקבל הכרה כאדריכל רשום, בעל סמכויות תכנון מוגבלות למבנים בגובה של עד 12 מטר, כמו בתים פרטיים.
הרוב ממשיכים לשלב ההתמחות שאורך 3.5 שנים, בסיומו הם נדרשים לעבור שתי בחינות, עיונית ומעשית, על מנת שיוכלו לקבל רישיון לאדריכל מורשה ממשרד העבודה והרווחה; דבר המקנה סמכויות תכנון בלתי מוגבלות. המקצוע תובעני מאוד וכולל שעות עבודה ארוכות, בתמורה נמוכה יחסית לשנות הלימוד וההכשרה הארוכות.
"ההיצע לא מספק"
חברת עוקץ מערכות, שעוסקת באספקת פתרונות ממוחשבים בתחום כוח האדם, בחנה את השכר הממוצע שמרוויח אדריכל בישראל, בהתאם לוותק עבודתו בתחום. לצורך כך, נבחן גובה השכר ברוטו שמופיע בתלושי השכר של 163 אדריכלים ואדריכליות, ששולם להם בגין עבודתם בחודשים ינואר-אוגוסט 2019.
מהבדיקה עולה כי השכר ההתחלתי יעמוד על 6,000-7,000 שקל ברוטו; עם שלוש שנות ותק בענף יעמוד השכר על 8,000-9,000 שקל; ולאחר עשור של עבודה - על כ-14 אלף שקל. השכר בתפקידי מנהלי צוותים גבוה יותר ונע סביב 18 אלף שקל.
מנכ"ל החברה, חיים מולכו, מסביר כי מדובר בשוק תחרותי מאוד, בו רק קומץ משרדים ממותגים מקבלים שכר טרחה גבוה על עבודתם, והיתר - בשביל להחזיק את הראש מעל המים - עובדים בשכר טרחה נמוך. לעיתים קרובות, מדובר בתמחור הפסדי מבחינת שעות העבודה שמושקעות בפרויקט. לפיכך, גם השכר הממוצע המשולם לשכירים בתחום, נמוך יחסית.
לפי נתוני משרד העבודה והרווחה, כמות הבוגרים ובעלי הרישיונות בתחום שומרת על יציבות לאורך השנים האחרונות. כך, מספר האדריכלים הרשומים נכון לאוגוסט 2019 עמד על 294, זאת לעומת 302 במהלך 2018 כולה; 399 במהלך 2017; כ-409 במהלך 2016; וכן 323 במהלך 2015. מספרם של האדריכלים המורשים עמד נכון לאוגוסט 2019 על 179 - עלייה לעומת 112 במהלך 2018 כולה; 114 ב-2017, רק 95 בשנת 2016 (אז נשמעו טענות באשר לקשיי הבחינה) ו-174 אדריכלים מורשים בשנת 2015.
מיכל אבגנים, ראש אגף אסדרת עיסוקים במשרד, מציינת כי היא מכירה את הטענות בדבר תנאי השכר הנהוגים בענף. "התפקיד שלנו הוא לשמור על מיומנות האדריכל מבחינת צורכי המשק, כמו היבטים בטיחותיים בתכנון, והנגזרת היא תוכנית הלימודים ללימודי אדריכלות, כשרשם המהנדסים קובע את מקצועות הליבה", היא מסבירה. "כשיש איזון בין היצע לביקוש, השוק עושה את שלו. אנחנו מוודאים שיש איזון ושאין חסך, אבל לא נכנסים לשאלה כמה אדריכל יקבל".
אבל גם אם על הנייר אין מחסור בעובדים בהשוואה לצורכי המשק, שגב מדן אנד ברדסטריט סבורה כי המציאות בשטח מעידה אחרת. "כשבוחנים את היצע המועסקים למשרדים, רואים שהוא לא מספק - כי התעסוקה לא נתפסת כאטרקטיבית מספיק", היא אומרת.
"אף יזם לא ילך לאדריכל מתחיל"
השחקנים הראשיים בענף מנמקים את גובה המשכורות בתמחור חסר של עבודתם. "יש פער בין המרכזיות של האדריכלים בתכנון כל מה שקורה בענף הנדל"ן, ליכולת לתגמל את המשרדים והעובדים בהם", אומרת שגב. "פרויקטים אדריכליים לא זוכים לתמחור גבוה, וזה מתקשר לבעיות נוספות, כמו חברות עם מוסר תשלומים לקוי, או עצם זה שכל הענף נמצא כרגע בסוג של ערפל. בגלל שלמשרדים קשה לגבות תשלום הולם עבור שירותיהם, הם לא יכולים להבטיח לעובדים שכר אטרקטיבי".
אדריכלית ענת לרנר, ראש המינהלת להתחדשות עירונית של עיריית יהוד-מונוסון ומרצה בפקולטה לאדריכלות באוניברסיטת אריאל, מעידה כי לא הצליחה לאייש תקן אדריכל מתכנן למינהלת. "ניסינו, אבל הגיעו מעט, ואלו שהגיעו לא היו ברמה מספיק טובה", היא מספרת. "אני יודעת גם מעמיתים למקצוע שאני עובדת מולם, שכולם במצוקה. כיוון שהמשרדים לא מקבלים שכר טרחה גבוה, גם משכורות השכירים לא גבוהות".
לרנר, לשעבר ראש המסלול להנדסאי אדריכלות במכללה למינהל, סבורה כי אחת הבעיות המרכזיות של המקצוע היא פתיחתן של המכללות הרבות, המאפשרות להשלים תואר הנדסאי אדריכלות בזמן קצר בהרבה; ולקבל סמכויות תכנון זהות לאלו של אדריכלים רשומים. "הרבה משרדים קטנים נסגרים כי הפרויקטים הגדולים הולכים למשרדים הגדולים", היא אומרת. "אף יזם לא ילך לאדריכל מתחיל, כך שרובם מתעסקים בווילות או בפרויקטים קטנים, אך גם פה יש תחרות ואין הרבה עבודה".
האדריכל ערן לשם, בעלים ומנכ"ל משותף במשרד citybee אדריכלים המעסיק כ-20 עובדים, מספר על ירידה בהיענות למודעות הדרושים שהם מפרסמים. "יש תחושה שיש מחסור בכוח אדם. אנחנו לא מול שוקת שבורה, אבל מרגישים שיש פחות היענות ולהערכתנו זה מצביע על חוסר".
לדבריו, היציבות במספר מקבלי התארים עשויה ללמד דווקא על מחסור, נוכח תנופת תוכניות הבנייה בשנתיים האחרונות. "אנשים לא מבינים מה זה להיות כיום אדריכל", הוא מוסיף, "הדרישות רק עולות. צריך הרבה יותר מיומנות טכנולוגית בהשוואה לעבר והבנה רחבה בהרבה בנושאים רגולוטוריים, כי הרגולציה נהיית יותר מורכבת".
"האדריכלים בישראל נמצאים במלחמה"
האדריכל משה צור, מבעלי אחד ממשרדי האדריכלים הגדולים בישראל ומי שאמון על כמה מהמבנים הבולטים בארץ דוגמת עזריאלי שרונה, מעיד גם הוא על קושי בגיוס עובדים למשרדו - רגע לאחר שקלט שלושה עובדים חדשים בחודש החולף.
"זה עדין לא מספיק", הוא אומר, "שוק התכנון והבנייה מאוד מתפתח כרגע בארץ, וזה יוצר פער. בנוסף, במקצוע עצמו חסרים אנשים איכותיים, שמסיימים את הלימודים אך לא ממשיכים לעבוד בתחום. הכוונה באנשים איכותיים אינה לאנשים שמומחים בכל התחומים, אלא לכאלה שמומחים לפחות בתחום אחד, בעלי מוסר עבודה גבוה ורצון ויכולת להשקיע, להתפתח ולעזור לקדם פרויקטים".
הבעיה, לעמדתו, מתחילה בשכר הטרחה הנמוך שמשלמים לאדריכלים - גם במגזר הפרטי - בהשוואה לאירופה. לשם המחשה, הוא מספר על פרויקט גדול שתכנן בפריז בשיתוף עם אדריכל מקומי, שהשכר שקיבל עבורו - כמחצית מהתמורה הכוללת - היה גבוה פי כמה מהסכום שהיה מרוויח בעבור תכנון מלא של פרויקט דומה בישראל.
"מבחינה כלכלית, האדריכלים בישראל נמצאים במלחמה", הוא חורץ, "בין 80% ל-90% מהמחזור שלנו אלו עלויות עובדים. אנחנו מקבלים פרסים בינלאומיים ומשקיעים את כל משאבי הנפש מבוקר עד לילה בניסיון לעשות את הפרויקטים הכי טובים, אך התגמול הכספי לא מספיק וזה משפיע על היכולת לשלם משכורות".
יותר הנדסאים - פחות אדריכלים
יו"ר התאחדות האדריכלים דוד קנפו, סבור כי הבעיה קצת שונה. "הבעיה היא שהרבה מאוד מכוח העבודה התכנוני היום מתבסס על הנדסאים ולא על אדריכלים", הוא אומר. "חל פיחות גדול בנושא התכנון ובשכר, מה שמדיר מהמקצוע אנשים מוכשרים שלא רואים אפשרות להתפרנס בכבוד. יש פה הרבה גורמים שחוברים יחד, זה מצב מורכב יותר מהיצע וביקוש. הסוגיה המשמעותית היא רמת התכנון בארץ - יש משבר גדול בתכנון, שעבר להיות נשלט על ידי ביורוקרטיה ותקנות ולא על ידי מצוינות.
"המקצוע הזה כל הזמן נמצא תחת משמעת של מכרזים, ורק המחיר הזול קובע אם אתה מקבל את העבודה. זה מרדד את המקצוע, גורם לבריחת אנשים ומוריד את הרמה. במקביל יש עלייה בדרישות למקצוענות ולפתרונות מתקדמים יותר, שעומדת ביחס הפוך לתמורה ולתגמול שהאדריכלים מקבלים על עבודתם".
 |
התהליכים הללו פוגעים, לדבריו, בענף כולו. "כדי לחסוך בהוצאות לא מחפשים חדשנות ולא מחפשים את הפתרונות העתידים, אלא משכפלים את הפתרון של אתמול כי הוא יותר זול ומהיר יותר - וזה מה שמתאפשר במסגרת התגמול הכספי. לכן ההרבה מהשכונות החדשות שבונים היום, כמו בחריש, הן העתק של השכונות שנבנו בשנות ה-60 וה-70.
"משתמשים באותן רוטינות כי היזם לא מאפשר שעות עבודה למתכנן, שנאלץ לקחת קיצורי דרך כדי לשרוד ולא משקיע בפיתוח ובמחשבה לטווח ארוך. התקרה מאוד נמוכה כי השכר שהמשרד מקבל הוא מלכתחילה נמוך מאוד. כשלא מתגמלים המקצוע נשחק, וכשלא משלמים על תכנון מלא מקבלים תכנון חסר. המקצוע נמצא במשבר אמיתי, אבל הפגיעה במעמד האדריכל פוגעת בעיקר בציבור הכללי, שמקבל תכנון בינוני וצריך לחיות עם זה. זו בעיה של כל החברה, אבל אם כולם מקבלים את זה וחיים עם זה - זה מה שיש".
לפנייה לכתב/ת 
