הכחיש שקיבל הלוואה, אך הסלולר הוכיח אחרת

לווה שביקש לבטל הליכי הוצאה לפועל לא הציג גרסה משכנעת להפקדה בחשבון ולטענתו לזיוף. מנגד, גרסתו של המלווה נתמכה גם בראיות חיצוניות

עו"ד אייזיק סטולוב | פסקדיןפורסם: 02.10.19 , 21:46

בית משפט השלום בתל אביב דחה לאחרונה תביעה שהגיש אדם בדרישה לבטל הליכי הוצאה לפועל שנפתחו נגדו בגין הלוואה שלא החזיר: השופט עדי הדר לא קיבל את טענתו שלפיה הסכם ההלוואה זויף, ואימץ את גרסת המלווה, שלפיה הפקיד עבור הלווה כספים במזומן. בפסק הדין הסתמך השופט על דו"ח איכון של הטלפון הסלולרי שאישר את המסלול שעבר המלווה ביום מתן ההלוואה – מסניף בנק בתל אביב לסניף בערד.

את התביעה הגיש הלווה לפני כשנתיים. לדבריו, הוא נדהם כשקיבל מלשכת ההוצאה לפועל הודעה על מימוש משכון – הליך שלטענתו ננקט נגדו על סמך הסכם הלוואה מזויף, שכן לדבריו הוא מעולם לא קיבל כסף מהנתבע. התביעה הוגשה נגד המלווה ונגד עורכת הדין שלו בטענה ששיתפו פעולה כדי להונות אותו, והוא אף הגיש נגדם תלונה במשטרה.

תביעה

כך ניצל רוכב אופניים שגרם נזק למזראטי

מערכת פסקדין

רוכב שלא עצר בתמרור "עצור" התנגש במכונית ששוויה 800 אלף ש'. הביטוח דרש ממנו 160 אלף ש', אך נדחה בביהמ"ש כי לא הוכיח את גובה הנזק

כך ניצל רוכב אופניים שגרם נזק למזראטי

מנגד טען הנתבע כי העמיד לתובע הלוואה במזומן לצורך רכישת מלון, כפי שמעיד הסכם ההלוואה והמשכון שצורף לו שנערכו ונחתמו במשרדה של עורכת הדין.

הוא סיפר כיצד העביר את הכספים: לדבריו הוא נפגש עם הלווה כשבידו שקית מזומנים בסניף בנק בתל אביב, אך כשניסו להפקיד אותם לחשבון המיזם, הם נדחו בשל חששות מהלבנת הון. לכן, הם החליטו לנסוע לסניף אחר בערד, שם הצליחו לשכנע את הפקידים לבצע את ההפקדה. הנתבע אף הציג בבית המשפט את אישור ההפקדה שקיבל שם.

ואכן, השופט עדי הדר קבע כי התובע לא עמד בנטל ההוכחה הכבד המוטל עליו ולא שכנע אותו כי הסכם ההלוואה זויף.

הפסק הדין צוין שהתובע טען שהכספים שהופקדו בחשבון הגיעו ממקורותיו-שלו, אך לא גיבה גרסה זו בראיות משכנעות ואף לא הגיש חוות דעת מומחה להוכחת טענת הזיוף. כמו כן, תלונתו בנושא לא הבשילה לכתב אישום.

לעומתו, המלווה הציג גרסה מפורטת לגבי מסלול הפקדת הכספים, וזו נתמכה בשתי ראיות חיצוניות: דו"ח איכון של הטלפון הסלולרי שאישר את הנסיעה לבנק בתל אביב ולסניף בערד ביום ההפקדה, ועדות אמינה של עורכת הדין על נסיבות ההלוואה וחתימת ההסכם.

לפיכך נקבע כי התובע לא הוכיח בשום צורה את גרסתו שסותרת מסמך הלוואה כתוב ומשכון רשום, ודחה את תביעתו.

בפסק הדין נמתחה ביקורת על כך שהתובע הציג את עורכת הדין של הנתבע כמי שמעורבת במעשי פשע מבלי שהביא בדל ראיה התומך בכך. השופט הבהיר כי לא ייתן יד לניסיון לפגוע אנושות בשמה הטוב ועל כן חייב את התובע לשלם לה הוצאות גבוהות של 20 אלף שקל. לעומתה, הנתבע זכה בהוצאות מופחתות של 5,000 שקל בלבד נוכח חשד להעלמת מס.