התוקעת בשופר: "כל תקיעה בשופר מעוררת רגש אחר"

את ראש השנה היום (ג') ואתמול העבירה פרופ' לאה פוסטיק בבית הכנסת, כמו רבים. אבל את ההכנות שעשתה לא רבות עושות: זו כבר השנה השנייה שפרופ' פוסטיק, אישה דתייה, תוקעת בשופר לבנות הקהילה שלה, בגבעת שמואל.

<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות . היכנסו >> 

פוסטיק, חצוצרנית שמנגנת בתזמורות מילדות, היא גם חוקרת שערכה מחקר אקדמי על ההשפעות שיש לתקיעות השופר – מראש חודש אלול ועד לתפילת "נעילה" ביום הכיפורים – על המתפללים. המעבר האישי מחצוצרה לשופר, היא מספרת בראיון לאולפן ynet, היה בו-בזמן טבעי ומרגש.

"זו זכות גדולה לתקוע בשופר, בתוך בית הכנסת, לנשים שלא יכולות להשתתף בכל התפילה בראש השנה", היא מספרת. "לכן מקבצים עבורן את כל תקיעות השופר בפעם אחת, באופן מרוכז, ויש לי הזכות לעשות את זה". לדבריה, "מדובר במעמד מאוד מרגש עם הרבה אחריות. ברוך ה' שקיבלתי את המתנה של היכולת לתקוע בשופר וגם לבצע את זה".

"דתיים חשים יראה וחרדה"

במסגרת עבודתה כחוקרת - ראש המחלקה להפרעות תקשורת בפקולטה למדעי הבריאות, באוניברסיטת אריאל - מצאה פרופ' פוסטיק כי לשופר יש תכונה מיוחדת, שגורמת לשומע אותו לחוש מנעד של רגשות שונים. "מבחינה אקוסטית הצלילים נשמעים אותו הדבר", היא מסבירה, "אך כל תקיעה מעוררת רגש אחר". 

מעוררת תחושות שונות

שלושה סוגי תקיעות שומעים המתפללים בראש השנה: תקיעה (צליל ארוך), שברים (שלוש תקיעות מופסקות) ותרועה (מקבץ תקיעות קצרות). מטרתם של חכמים הייתה להשמיע קולות של בכי ואנחות בקולות השונים. כעת מצאה פרופ' פוסטיק, במחקר שערכה ב-40 סטודנטים שהאזינו לתקיעות שופר מוקלטות שביצעה בעצמה – כי לתקיעות השונות יש השפעות שונות על נבדקים שונים. 

"ה'שברים', אותם שלושה צלילים איטיים, מעוררים קשת רגשות שנעים בין פחד לחרדה", אומרת החוקרת. "ה'תרועה' - רצף של צלילים מהירים - מעוררת רגשות של שמחה והתלהבות". גם עוצמת התקיעות הראתה שינוי מובחן בתחושות הנבדקים: התקיעה בעלת הצליל הארוך, עוררה התרגשות, פחד וחרדה, ציפייה ויראה. התקיעה הקצרה, לעומתה, עוררה התלהבות והתפעמות. 

"מצאנו הבדלים גם אצל דתיים וחילונים" היא אומרת. "אלה גם אלה גילו רגשות של פחד וחרדה, אבל דתיים הוסיפו גם יראה ומורא בלב. בהחלט ייתכן כי אלו האסוציאציות שאנשים דתיים רגילים לקשר לתקיעות שופר".