אחרי הבקשה לשידור חי: מנדלבליט הסכים לארבעה ימי שימוע לנתניהו
מנדלבליט הודיע לסנגוריו של ראש הממשלה כי הוא "נעתר בחיוב לבקשתם" לקבוע ארבעה ימי שימוע: בימים רביעי וחמישי הטיעון יהיה לגבי פרשה 4000, ובימים ראשון ושני בשבוע הבא הטיעון יהיה על פרשות 1000 ו-2000
היועץ המשפטי לממשלה הודיע לפני הבוקר (א') לסנגוריו של ראש הממשלה כי הוא "נעתר בחיוב לבקשתם לקבוע ארבעה ימי שימוע כך שיוכלו להציג את מלוא טיעוניהם, כמפורט בבקשה שהעבירו אל היועץ המשפטי לממשלה ביום חמישי האחרון".
עוד נאמר: "אשר על כן, בימים רביעי וחמישי בהמשך שבוע זה (2-3/10/19) הטיעון יהיה לגבי פרשה 4000, ובימים ראשון ושני בשבוע הבא (6-7/10/19) הטיעון יהיה על פרשות 1000 ו-2000 (ישיבת שימוע אחת לפרשה 1000 ואחת לפרשה 2000, ובסה"כ ארבעה ימי שימוע רצופים אשר יסתיימו כאמור עד ערב יום הכיפורים)".
הבקשה של נתניהו לשימוע בשידור חי
ביום חמישי שעבר קרא נתניהו ליועץ המשפטי לממשלה לפתוח לשידור חי את השימוע בסוגיית תיקיו הפליליים. "הגיע הזמן שהציבור ישמע גם את הצד שלי", אמר נתניהו.
נתניהו ציין כי "בשבוע הבא ייפתח השימוע בענייני. אחרי שלוש שנים של מבול של הדלפות מגמתיות, חלקיות, הגיע הזמן שהציבור ישמע את הכול בצורה שלמה ומלאה - ללא מתווכים, ללא צנזורים וללא מעוותים. לכן אני מבקש מהיועץ המשפטי לפתוח את השימוע לשידור חי".
נתניהו הוסיף: "אני חושב שזה הדבר הדרוש וזה מה שעשה השופט מלצר ביחס לדיוני ועדת הבחירות, זה מה שעשה הנשיא ריבלין ביחס לדיונים עם המפלגות, אלה הדברים שנותנים ביטחון לציבור.
"אתה יודע שהשקיפות נותנת את האמת. הרי בלאו הכי יהיו הדלפות, אנחנו רואים כבר 300 הדלפות בלי שום טיפול ובלי שום חקירה. לכן הפרקטיקה הזאת תימשך. ובכן למה שהציבור יהיה ניזון מדברים חלקיים? אדרבא, הכול שיצא, לא רק שאין לי מה להסתיר - אני רוצה שהכול יישמע. זאת בקשתי, שידור חי של השימוע, כך נבטיח צדק ואמת".
כמה שעות לאחר מכן דחה מנדלבליט על הסף את בקשתו של ראש הממשלה לקיים את השימוע באופן פומבי ופתוח לציבור.
עוזרו הבכיר של היועץ גיל לימון השיב בטון חריף מאוד לפרקליטי ראש הממשלה: "שום שימוע בעניינו של אף חשוד לא מתקיים ולא התקיים מעולם באופן פומבי, לא למותר להזכיר לעניין זה את עקרון השיוויון בפני חוק המחייב גם בתיקי החקירה המדוברים".
בביקורת על המהלך שיזם נתניהו קבע עו"ד לימון: "מוטב היה אם חלף העלאת בקשות סרק כגון דא בקשר להליך השימוע אשר אתם יודעים היטב שלא יתקבלו הייתם פועלים לקיים את ההנחיות המחייבות בהליך זה. בפרט - העברת עקרי טיעון מנומקים ומפורטים עובר למועד השימוע, אשר נועדו לסייע בקיום הליך שימוע ענייני, יסודי ומעמיק".
"פתיחת דלתות לציבור הרחב"
נתניהו הביע אכזבה לנוכח ההחלטה לדחות את בקשתו לשימוע בשידור חי, ומטעמו נמסר כי ההדלפות המתמשכות יצרו "משפט שדה לראש הממשלה שהוא בלתי נסבל בדמוקרטיה, ולכן היה ראוי לתקן את המצב על-ידי פתיחת הדלתות של השימוע לציבור הרחב, וכדי שהציבור ייחשף לכל העובדות ולא רק להדלפות המגמתיות".
"החלטת היועץ מאכזבת", נמסר מטעמו של נתניהו, "היועץ המשפטי אמר שהשימוע לא נועד לשכנע את הציבור, אבל בארבע השנים האחרונות החקירות נגד ראש הממשלה נתניהו לוו במאות הדלפות פליליות מהחקירות, עוינות ומוטות שכוונו דווקא לאוזני הציבור, במטרה לייצר סחף תקשורתי נגד ראש הממשלה.
"למרות התלונות שהוגשו, איש בפרקליטות לא בדק אפילו הדלפה אחת מתוך מאות, דבר שהיה מביא להפסקתן המיידי. מאחר שלא ננקטה שום פעולה חקירתית נגד ההדלפות הן צפויות להימשך לאורך השימוע יחד עם התדרוכים המגמתיים לתקשורת שמלווים אותן".
עוד נמסר אז מטעמו של נתניהו כי "הטענה שמדובר בצעד חסר תקדים אינה רלוונטית. גם הנשיא ריבלין וגם השופט מלצר פתחו באופן חסר תקדים דיונים שהיו חסויים עד כה לציבור כדי להבטיח שקיפות והוגנות. מה שהוא באמת חסר תקדים הוא הלינץ' התקשורתי שנערך ערב ערב בתקשורת באמצעות הדלפות מגמתיות נגד ראש הממשלה, ואת זה אפשר לתקן רק על-ידי שקיפות".
השימוע במשרדו של היועץ המשפטי לממשלה יעסוק בשלושת התיקים שבהם נחשד ראש הממשלה בעבירות של שוחד, מרמה והפרת אמונים: 1000 (פרשת המתנות), 2000 (שיחות נתניהו-מוזס) ו-4000 (פרשת בזק-וואלה).
מנדלבליט טרם החליט אם להגיש כתב אישום
מקורות במערכת המשפטית אמרו בימים האחרונים כי טרם נפלה החלטה של היועץ המשפטי מנדלבליט וצוותו אם להגיש כתב אישום נגד נתניהו. הנושא עלה לדיון בעקבות הדיווחים על אפשרות של הסדר טיעון בתיקים שבהם מעורב ראש הממשלה.
"היוזמות למתן חנינה לראש הממשלה ועריכת הסדר טיעון עמו, קיימות בשלב זה, רק בטוויטר ובמוחם של מספר פרשנים", אמר בסוף השבוע מקור משפטי רם דרג. "ייתכן שבשימוע שיערך לראש הממשלה לאחר ראש השנה, יציגו פרקליטיו טיעונים שיבטלו את כתב החשדות, אז למה כבר לקפוץ?".
גורם משפטי בכיר קבע כי עסקת טיעון אכן נערכת עם רובם המכריע של הנאשמים, אולם בתיקים מתוקשרים לסוגיהם, ובעיקר שבהם קיים אינטרס ציבורי להציג בפני הציבור מסר של שוויון בפני החוק ואפקט הרתעתי, מבקשת הפרקליטות להפגין שלא ניתן לנאשם "הנחת סלב".
המקורות הסבירו כי עסקת טיעון יכולה להיחתם בכל שלב של ההליך המשפטי עד לפני גזר הדין. לכן, לצדדים ניתן מרווח זמן גדול לשקול את צעדיהם, כמו הרצון להחיש או לעכב את ההליך המשפטי, המשכורות לעורכי הדין, התחשבות בבעיות האישיות של הנאשם או משפחתו וכמובן האינטרס של הפרקליטות לייצג את האינטרס הציבורי.
לפנייה לכתב/ת 
