20 שנה אחרי השמאל, הימין מתחיל להתרסק
השמאל הציוני קרס כשהלך שמאלה ועכשיו משרטט הימין תמונת מראה. נתניהו הוא כבר לא הפוליטיקאי המתון, אלא פרקליטם של ליצמן וסמוטריץ'
בצלאל סמוטריץ', בנימין נתניהו ויעקב ליצמן(צילום: EPA, יאיר שגיא)
שינויים לא מתחוללים מהיום למחר. מדובר בתהליכים. תהליך אוסלו לא גרם לקריסת השמאל. ב-1999, צריך להזכיר, רוב הציבור הצביע לאהוד ברק, אף שהליקויים של אוסלו כבר היו ידועים. כל זמן שהשמאל הציוני נחשב לפטריוטי – הוא כמעט ולא נפגע. השבר התחיל ברגע שהשמאל, זה שנחשב עד אז לפטריוטי, התחיל לזייף. במקום להצביע על הסרבנות הפלסטינית, ועל הרצחנות, התחיל קמפיין ההצדקה.
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
נדמה שאברום בורג, יותר מכל אדם אחר בשמאל, מייצג את השבר הזה. הוא היה יו"ר הסוכנות היהודית. הוא היה יו"ר הכנסת. ובשלב מסוים התחילו הצרימות. הוא פרסם מאמר, שכולו חרפה, שהפנה את האצבע המאשימה לישראל. הייתה בו אפילו הצדקה לטרור הפלסטיני. בורג לא נותר לבד. הגישה שלו כבשה חלקים גדולים מהשמאל. וגם הנחיתה מכה אנושה לשמאל. הספר של צביה גרינפלד, "התרסקות", מתאר את התהליך. היא באה משם. היא הייתה ח"כ מטעם מרצ.
נדמה שבעצם הימים הללו מתחולל שינוי דומה. כמו שהשמאל הלך שמאלה ופגע בעצמו, עכשיו זה הימין שהולך ימינה ופוגע בעצמו. מי שמכפיל את תקציב הישיבות, מי שדורש סיפוח, מי שמוביל אותנו למדינה דו-לאומית, הוא כבר ימין אחר. לא ימין ציוני. ימין שהופך לאנטי-ציוני. אם המגמה הנוכחית תימשך, יהיה צורך בספר נוסף. עוד "התרסקות" – אבל הפעם של הימין.
בנימין נתניהו מייצג את התהליך הזה יותר מכל פוליטיקאי אחר. הוא הופך לבורג של הימין. לא מדובר בעוד פוליטיקאי. מדובר בפוליטיקאי במשקל כבד. עד לפני זמן לא רב הוא היה השמאל הקיצוני של הימין. הוא היה היחידי, מקרב הימין, שהעז להוציא מפיו את צמד המילים "מדינה פלסטינית". אפשר לבוא אליו באלף ואחת טענות על כך שהוא לא התכוון. אבל הוא אמר. ולמילים יש משמעות. הציבור הצביע נתניהו משום שהיה ביטחון שמדובר באדם מתון. ידו על ההדק לא הייתה קלה. הוא זהיר ומרוסן. הוא רוצה את טובת המדינה. מדינה יהודית. לא מדינה דו-לאומית.
אבל זה השתנה. זו לא הנהנתנות ולא השחיתות. נתניהו הקצין ימינה. ועוד ימינה. נתניהו המתון נעלם. נתניהו אחר קם. נתניהו הישן, כאשר היה שר אוצר, לא היסס להתעמת עם החרדים. נתניהו החדש הוא פרקליטו של יעקב ליצמן. נתניהו הישן ספג חבטות ממועצת יש"ע על הגבלות הבנייה בשטחים. נתניהו החדש הוא פרקליטו של בצלאל סמוטריץ'.
את מי אתם מייצגים, שאלו נציגי כחול לבן את נציגי הליכוד במו"מ הקואליציוני. גם את ליצמן וסמוטריץ', הם הבהירו. אפשר לדבר על נושאי דת ומדינה, הם שאלו. לא, הם נענו. בצדק. איך אפשר לדבר על הפסקת הכניעה לחרדים, כשהליכוד הופך למפלגת ליצמן-סמוטריץ'. גם על הגבלות בנייה בשטחים לא דיברו. נסו לדבר עם סמוטריץ' על הגבלות בנייה. זה בזבוז זמן. שום הצעת פשרה של נשיא המדינה לא תעזור. זה לא ילך.
השמאל הציוני איבד את עולמו כשהלך שמאלה. הימין הציוני מאבד עכשיו את עולמו כשהוא הולך ימינה. אלה לא דברים שקורים מהיום למחר. אבל התהליך החל. בין שלושה לחמישה מנדטים עברו מהימין למרכז. זו לא סתם התחלה. זו התחלה משמעותית. ואם רק נתניהו ימשיך בדרכו – התהליך הזה לא ייפסק. משום שאפשר לסלוח לנתניהו על נהנתנות. אפילו על שחיתות. ובתנאי שהוא לוקח את ישראל למקום טוב יותר.
יש לפחות עוד עשרה מנדטים מקרב מצביעי הליכוד שלא מוכנים להפוך לבני ערובה של ליצמן וסמוטריץ'. הם בעד נתניהו, יובל שטייניץ וגדעון סער. הם לא בעד מדינה חרדית-לאומנית. ובוודאי שלא דו-לאומית.
למי שלא שם לב, נתניהו כבר לא קוסם. הוא נכשל בהקמת ממשלה לאחר הבחירות הקודמות. הוא הפסיד קולות בבחירות האחרונות. הוא שוב לא מסוגל להקים ממשלה אף על פי שהמנדט שלו. ההצלחה היחידה שלו היא בהפיכת כל חברי הכנסת של הליכוד לעדר כבשים. נתניהו הוא לא ארדואן של ישראל. הוא ארדואן של הליכוד. כך לא מובילים את הימין לניצחון. כך כותבים את הפרק החשוב ביותר ב"התרסקות".
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
לפנייה לכתב/ת 
בן-דרור ימיני
מומלצים
