"תוכנית ההצלה" מתעכבת: נמשכת הצניחה בהרשמה למדעי הרוח
לקראת פתיחת שנת הלימודים האקדמית, מפרסמת המועצה להשכלה גבוהה את נתוני ההרשמה לחוגים השונים בשנה הקודמת: נמשכת הירידה בהרשמה למקצועות מדעי הרוח, ומנגד - זינוק בהרשמה למקצועות ההנדסה ומדעי המחשב. גם בפקולטות למשפטים נרשמה ירידה
לרגל שנת הלימודים האקדמית החדשה שתיפתח לאחר החגים, מפרסמת היום (ד') המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) את מספרי הסטודנטים בחוגים השונים בשנת הלימודים הקודמת. מהנתונים עולה כי במקביל להמשך העלייה במספרי הסטודנטים שנרשמו לחוגי ההנדסה ומדעי המחשב - נמשכת מגמת הירידה החדה בכמות הסטודנטים בחוגים למדעי הרוח והמשפטים.
בתוך כך, יש לציין כי בחודש מאי 2018 הכריזה המועצה על תכנית שאפתנית במיוחד שתוקצבה במקור בכ-143 מיליון שקלים, שמטרתה להעלות את מספר הסטודנטים בחוגים למדעי הרוח – אך זו עוד לא יצאה לפועל ולא ברור בשלב זה האם ומתי תצא לדרך. על פי התכנית, יעודדו המוסדות האקדמיים את הסטודנטים לבחור בתארים דו חוגיים כאשר אחד מהם הוא מתחומי מדעי הרוח. בנוסף, קורסים במדעי הרוח צפויים להתעדכן בחלקם ולהיות מותאים "לאתגרי העולם המדעי-טכנולוגי והגלובלי".
על פי הנתונים, ירידה קלה נרשמה גם במספר הסטודנטים שבחרו ללמוד חינוך לעומת שנת הלימודים שקדמה לאחרונה, זאת לצד התייצבות ברפואה, מקצועות העזר הרפואיים, ניהול ועסקים. עוד עולה מהנתונים כי במדעי החברה נרשמה התייצבות במספר הסטודנטים לעומת השנה שקדמה לה, אך תוך עשר שנים רשם תחום הלימוד הזה ירידה חדה, כאשר בשנת 2009 הקיף כ-41 אלף סטודנטים, לעומת כ-34 אלף בלבד בשנת הלימודים הקודמת.
35,041 סטודנטים למדו בשנה האחרונה במקצועות ההנדסה, לעומת כמעט 32 אלף בשנת 2009. במקצועות מדעי המחשב (כולל סטטיסטיקה ומתמטיקה) למדו בשנת הלימודים האחרונה 16,780 סטודנטים, לעומת 9,122 בלבד ב-2009. במשפטים, לעומת זאת, נרשמה מגמה הפוכה: בשנת 2009 למדו בחוגים למשפטים באוניברסיטאות ובמכללות 15,790 סטודנטים, לעומת 12,223 בלבד בשנת הלימודים האחרונה. במדעי הרוח נמשכה גם בשנה שעברה מגמת הירידה במספר הסטודנטים: 10,698 סטודנטים לעומת 13,849.
במל"ג מתהדרים בנתוני ההנדסה, בשטח מבקרים את רלוונטיות התארים
בניגוד לעיכוב בהפעלת התכנית להצלת מדעי הרוח, בתכנית אחרת שכן יצאה לדרך על ידי המל"ג ושמטרתה הייתה להביא לעלייה משמעותית במספר הסטודנטים בחוגים למדעי המחשב וההנדסה – הושגו היעדים. "הנתונים החדשים מלמדים שעמדנו במשימה ובזכות התמריצים למוסדות והרחבת התשתיות הצלחנו לחולל מהפכה במסלולי הלימוד בישראל – סטודנטים רבים בוחרים באתגר של לימודי ההייטק", אמרה יו"ר הוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת), פרופ' יפה זילברשץ. "מדובר בשינוי משמעותי במערכת האקדמית שיש לו השפעה רבה גם על הכלכלה הישראלית. בשיתוף המוסדות אנחנו נחושים להמשיך את המגמה, לקדם את היזמות והחדשנות בישראל ולשלב בין האקדמיה לתעשייה".
מנגד, בשטח ממשיכים לבקר את רלוונטיות התארים האקדמיים במקצועות הללו ובאופן בו הם מכינים את הבוגרים לעבודה בתעשיית ההייטק. אבי שניר, מנכ"ל ומייסד Elevation, חברת סטארט אפ שמציעה הכשרות לעובדים בתעשיית ההייטק, טוען כי "במקביל למגמה הזו, ישנה גם מגמה של עלייה במספר הסטודנטים שפונים אלינו כי תכניות הלימודים באקדמיה לא מביאות לרמת ההכשרה הנדרשת כדי להתחיל לעבוד.
"בנוסף, ישנה גם עלייה במספר החברות שפונות אלינו כדי לעשות הכשרות לעובדים שמתחילים לעבוד והם בוגרי תארים אקדמיים. אני חושב שהתפקיד של האקדמיה השתנה והיא מכוונת יותר לאיזורי המחקר. העלייה במספר הסטודנטים שניגשים ללמוד את מקצועות ההייטק מביאה לכך שבקצה יש יותר אנשים עם פערים מול שוק העבודה. התארים האקדמיים לא מובנים לשוק התעסוקה והאוניברסיטה לא בהכרח מכינה לעבודה".
לפנייה לכתב/ת 
