אחרי 21 שנה: הכתר שנעלם חוזר לאתיופיה
פליט שברח מאתיופיה להולנד מצא במזוודה כתר של שליט מהמאה ה-18 - ונשבע שיחזיר אותו רק כשהשלטון במולדתו יהיה לגיטימי. אחרי 21 שנה, כשבשלו התנאים, יצר קשר עם "אינדיאנה ג'ונס של עולם האמנות"
עוד סיפורים מהעולם בעמוד הפייסבוק של דסק החוץ
סיראק נמלט בסוף שנות השבעים מאתיופיה בתקופת הטיהורים שכונתה "הטרור האדום". אחרי שהשתקע בהולנד הוא אירח אתיופים רבים – חלקם טייסים ודיפלומטים, אחרים פליטים. באפריל 1998, כשחיפש מסמך בביתו, הוא נדהם לגלות כתר במזוודה ששכח אחד האורחים. "הסתכלתי במזוודה וראיתי משהו מדהים. חשבתי לעצמי 'זה לא בסדר. זה גנוב. זה לא צריך להיות כאן. זה שייך לאתיופיה'", הוא אומר.
סיראק התעמת עם בעל המזוודה שהחזיק בכתר הגנוב, ואמר לו שהכתר "לא יוצא מהבית שלי עד שהוא חוזר לאתיופיה". מיד אחר כך הוא כתב הודעה בצ'אט באתר אינטרנט אתיופי ושאל את הגולשים מה לדעתם הוא צריך לעשות עם "חפץ אתיופי עתיק" שיש ברשותו. הוא לא קיבל תשובה שסיפקה אותו. "לא רציתי להחזיר אותו לשלטון שאפשר לגנוב את הכתר הזה".
הפליט שהשתקע בהולנד החליט לשמור על הכתר "עד שתגיע השעה להחזיר אותו". במשך 21 שנים הוא החביא את הכתר מהמאה ה-18 בדירה שלו, כשבאתיופיה המשיכה לשלוט ביד רמה ממשלה של מפלגה אחת. במהלך התקופה סיראק התמודד מול לחצים מצד אתיופים שידעו שהוא מחזיק בכתר, וניסו לגרום לו להשיב אותו. "ידעתי שאם אני מחזיר אותו הוא יעלם שוב", סיפר.
סיראק הרגיש שחל שינוי באתיופיה כשראש הממשלה אביי אחמד עלה לשלטון בשנה שעברה. הוא התחיל להאמין שאתיופיה משתנה לטובה, ושאפשר להחזיר את הכתר הביתה בלב שלם. ברנד, "אינדיאנה ג'ונס של עולם האמנות", סיפר שסיראק יצר איתו קשר ואמר לו שהוא מחזיק בחפץ עתיק עם חשיבות תרבותית גדולה. "התברר שסיראק אספאו החזיק ב-21 השנים האחרונות בכתר אתיופי נדיר מהמאה ה-18 ורוצה להחזיר אותו", אומר ברנד. "זה כמו סיפור ממותחן פשע", מוסיף ברנד, שהתפרסם ברחבי העולם ב-2015 כשמצא שני פסלי ברונזה של סוסים שאותם פיסל יוזף טורק – הפסל האהוב על אדולף היטלר.
ברנד יצר קשר עם ממשלת הולנד. הממשלה סיפרה שכעת נערכות בדיקות לוודא שאכן מדובר בכתר העתיק, בסיוע של הרשויות באתיופיה. רק בתום הבדיקות יינקטו צעדים נוספים. יקופו נישי, חוקר מאוניברסיטת אוקספורד, בחן את החפץ העתיק ואישר שאכן מדובר בכתר מהמאה ה-18. לדבריו ידוע על פחות מ-20 כתרים כאלה. "לכתרים יש משמעות סמלית ותרבותית גדולה באתיופיה. בדרך כלל ראשי המדינה תרמו אותם לכנסיות, מנהג שהחל כבר בסוף העת העתיקה".
על הכתר המפואר מופיעות דמויותיהם של ישו ושניים עשר השליחים. למרות כיתוב על הכתר שמתייחס ל-1633-34 נישי מאמין שהכתר הוא מהמאה ה-18, ושהוא היה שייך לשליט וולדה סלאסי. החוקר נישי, שבימים אלה כותב ספר על כתבי יד אתיופיים מימי הביניים, מעריך שסלאסי תרם את הכתר לכנסיה בכפר צ'לקוט בצפון אתיופיה – באזור שבו נמצאת היום העיר מקלה. החוקר ציין שהפעם האחרונה שבה נראה הכתר הייתה ב-1993 כשתועד בתמונה. באתיופיה פתחו אז בחקירה, אך לא הצליחו למצוא מה עלה בגורל הכתר. "לכתרים האלה יש ערך סמלי שלא יסולא בפז", הוא מוסיף. סיראק מסכם: "זאת המורשת התרבותית של אתיופיה, זאת הזהות שלה וזה מרגיש טוב להחזיר אותו הביתה".
לפנייה לכתב/ת 
