יריית הפתיחה לקרב הירושה בליכוד
נתניהו ניסה להבהיל את צמרת הליכוד עם רעיון הפריימריז - אך לא מן הנמנע שבסוף נבהל בעצמו. מחולל האירועים הבלעדי במערכת הפוליטית קיבל שיעור בסדר יום מתהפך - והמערכה בינו לבין גדעון סער הפכה לפומבית. פרשנות
תם עידן. עכשיו, זה לא רק שנתניהו הוא כבר לא השליט הכל יכול של הימין, זה שמביא שלטון בזעקת געוואלד אחת, מקסימום שתיים. מאתמול, בשעה 13:39 איבד נתניהו גם את התווית של המועמד היחיד והבלעדי בליכוד. המציאות הפוליטית שבה תנועה דמוקרטית כמו הליכוד סירסה כל שיח דמוקרטי בתוכה בחסות אהדתה למנהיג, היא מציאות שמשתנה עכשיו.
כבר עשר שנים מתמודד נתניהו מול עצמו בפריימריז על ראשות המפלגה או מול מועמדים זניחים וחסרי חשיבות. הלוקסוס הזה נגמר. חבר הכנסת גדעון סער, המועמד הבולט על פי הסקרים האחרונים להחליף את נתניהו ביום שאחרי, התייצב מולו אתמול וזה היה קצר ואלגנטי.
רגע אחרי שנתניהו שלף את בלון הפריימריז שלו (רעיון שבו הוא מתחבט כבר שבועיים כפי שפורסם לראשונה ב-ynet וב"ידיעות אחרונות") השיב סער בציוץ בטוויטר: "אני מוכן". ושכל אחד יבין מזה מה שהוא רוצה. נתניהו ניסה להבהיל את צמרת הליכוד עם הרעיון של הפריימריז, לא בלתי הגיוני שהוא בסוף נבהל בעצמו.
אני מוכן.
— גדעון סער (@gidonsaar) October 3, 2019
המערכת הפוליטית עסקה באופן מוגבר באירוע לא רק משום שהמהלך של סער, דמות עם חושים פוליטיים מחודדים, חשף עוד אחת מהחולשות של נתניהו בעת הזאת, אלא גם משום שמי שהיה שליט יחיד בהכתבת סדר היום, חטף עוד מהלומה פומבית כשסדר היום מתהפך עליו.
מעשה בשלושה בלונים
בחודשים האחרונים מציג נתניהו גרסה משלו לספר הילדים המפורסם. שלושת הבלונים נופחו חזק מדי והתפוצצו בגלל עודף אוויר. קמפיין "הערבים נוהרים 2" (עם המצלמות והזיופים) שהתהפך, ובמקום להבריח את הציבור הערבי מהקלפיות עשה בדיוק את ההיפך.
קמפיין הגעוואלד שנופח שלא לצורך עד שברגע האמת הפך לקרעים של בלון משומש, ובלון הפריימריז שאמור היה לדחוק את כל יריביו הפוליטיים עם הגב לקיר ולחלץ מהם אמירה בסגנון השר ישראל כץ (שתמך מיד בנתניהו - מ"א) ובפועל יצר עיסוק תקשורתי ביריית הפתיחה לקרב ירושה בליכוד. הדבר האחרון שנתניהו צריך עכשיו כשמימינו אין ממשלה, ומשמאלו יש שימוע ואולי גם כתבי אישום.
במילים אחרות, מה שנולד אתמול מתוך עוד איום חסר משמעות בפריימריז, הפך במחי ציוץ של סער לבעיה ממשית שנתניהו סידר לעצמו. זה לא שנתניהו הוא כבר לא מותג על בליכוד, ובטח שאי אפשר עדיין להספיד אותו.
מעשרות, אם לא מאות מצבים סבוכים, הוא התרומם וחזר מחוזק, אבל דבר אחד הוא לא יוכל להחזיר לאחור, גם אם ינצח את סער בניצחון מרשים: הוא נתן חיים ל'מחנה סער' בליכוד וגרוע מזה – הפך את ההתמודדות מולו ללגיטימית.
כי אחרי סער, אולי גם דיכטר, המתמודד הסדרתי יחליט שהגיע הזמן שלו להצהרת כוונות, ואולי גם ניר ברקת. הסכר נפרץ. בסביבתו של נתניהו התעקשו אתמול שהוא בכל מקרה מרוויח מהאירוע. "המהלך של נתניהו נועד להדביק לסער אחת משתי תוויות: חתרן או פחדן. שתי האופציות טובות לנתניהו", אמרו בסביבתו. "אם סער לא יגיב לבלון הפריימריז הוא יתויג כפחדן שלא מסוגל להנהיג. אם יגיב, יתויג כחתרן. הליכודניקים ייצאו נגדו בכל מקרה". סברו שם.
אלא שלמרות ההסבר הזה, יש עוד דרך להסתכל על זה. מחולל האירועים הבלעדי בזירה קיבל אתמול כאמור שיעור בסדר יום מתהפך. הכותרת שעסקה חצי שעה במהלך שלו, התהפכה לכותרת על היורש האפשרי שלו. המערכה השקטה בין סער לנתניהו היא עכשיו פומבית.
לפנייה לכתב/ת 
