שתף קטע נבחר

 

המחירים הכבדים שמשלם ילד מרצה

הוא עושה כל מה שאתם מבקשים, מוותר תמיד לאחרים ולא משמיע בבית את רצונותיו ודעותיו. אם אתם מתגאים בכך שיש לכם ילד טוב במיוחד, כדאי שתוותרו קצת על הנוחות ותתחילו לעזור לו לשנות את דפוסי ההתנהגות

אומרים לנו כל החיים - "אם תאמינו בעצמכם - תגיעו רחוק", אבל מה קורה כשהתנאי הראשון לא מתקיים? ומה קורה כשילד לא יודע מה הוא רוצה או לא בטוח שהוא באמת מסוגל?

 

אימוץ התנהגויות מתחיל מרגע הלידה וממשיך לאורך כל חיינו. אדם לא נולד עם חוסר ביטחון. כשילד עדיין לא יודע ללכת הוא בכל זאת קם בביטחון מוחלט, עומד על רגליו ולומד צעד אחר צעד ללכת, נופל וקם שוב עד שהוא הולך - זה האינסטינקט שלנו, זה קיים בנו וטבוע בנו. לכל אדם יש ביטחון עצמי, השאלה היא באיזו עוצמה הוא מבטא אותו.

 

סגורסגור

שליחה לחבר

 הקלידו את הקוד המוצג
תמונה חדשה

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

 

מה קרה בדרך ואיך הביטחון העצמי מתערער?

עם הזמן נוצרות אמונות של מסוגלות נמוכה כתוצאה מתגובות וציפיות של המבוגרים, המשפיעות באופן לא מודע על תחושותיו של הילד. לדוגמה:

 

1. כשכועסים על הילד שהוא לא מקשיב לנו באופן תמידי, מבלי לתת תשומת לב לרצונותיו ולדעות שלו.

2. כשבוחרים עבורו הכול ולא שואלים את דעתו.

3. שעושים עבורו הכול ולא מאפשרים לא להתנסות בעצמו.

4. כשמבקשים ממנו לוותר באופן קבוע לטובת הסובבים - אחים או חברים.

 

תנו לו אפשרויות בחירה ואל תחליטו בשבילו על כל דבר (צילום: shuttersyock) (צילום: shuttersyock)
תנו לו אפשרויות בחירה ואל תחליטו בשבילו על כל דבר(צילום: shuttersyock)

עם השנים הילד מתחיל לייצור באופן בלתי מודע דפוס התנהגות של ילד מרצה, וכתוצאה מכך יש לו ביטחון עצמי נמוך בגלל תחושת העדר מסוגלות, כי עשו עבורו הכול.

 

הוא חושב לעצמו - "אפילו ההורים שלי לא סמכו עליי שאני מסוגל, לכן הם עשו הכול בשבילי". לכאורה, ההורה אומר לעצמו שהוא כך אמור להיות מאושר כי יש לו חיים קלים, אך כאן הטעות המרכזית - ההורים בגישה זו לא לימדו והכינו את הילד להתמודד עם העולם. ברור שהם עשו זאת מדאגה, אך היא אינה לטובת הילד.

 

קראו עוד:

העצות המיותרות שאתם נותנים לילדים

הגיל שצריך להתחיל לדבר עם ילדים על מיניות

למען הילדים: מודלים של הורים אחרי הגירושים

 

ילד מרצה מאמץ התנהגויות של רצון עז לרצות את הסביבה שלו ולהיות קשוב לאחרים על חשבון ההקשבה הפנימית, מתוך פידבקים מהסביבה והבית שבו הוא חיי. עם תחושות אלו הילד מסתובב בעולם והמציאות מחזקת לו את מה שהוא חווה בבית, כי כך הוא למד להתנהל.

 

נוח לכולם

כהורים יש לנו חלק משמעותי מאוד שמשפיע על פיתוח אופי הילד שלנו. בשנים הראשונות של הילדות דפוס התנהגות הזה עוזר להורים להתנהל בקלות יותר עם הילדים. לכן, כשיש בבית ילד שמרצה את כולם זה מאוד נוח, ודואגים אפילו לשמר על ההתנהגות זו כי כביכול אין ויכוחים איתו. הוא ילד שקט, מתחשב, נעים וקל להיות איתו.

 

רצון עז לרצות את הסביבה כל הזמן (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
רצון עז לרצות את הסביבה כל הזמן(צילום: shutterstock)

בכניסה לגיל ההתבגרות התנהגות זו יכולה להשפיע באופן שלילי על ילדנו. בגיל הזה יש גירויים רבים ולחץ חברתי, וכאשר ילד פועל מתוך רצון לרצות את האחר הוא עלול למצוא את עצמו בסיטואציות שאינו רוצה להיות בהן, כי אינו מאמין שהן חיוביות עבורו, אבל מכיוון שיש בו את תבנית הריצוי, הוא ייקח בהן חלק.

 

לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet

 

השאלה הנשאלת - האם אנחנו כהורים רוצים לגדל ילד שאינו יודע מה טוב לו? האם אנחנו רוצים שהילד שלנו יגדל להיות אדם בוגר שנתון ללחץ חברתי? לכן החובה שלנו כבר בגיל צעיר ללמוד את האיזון בין לנהל את הסמכות ההורית שלנו והרצון שיהיו קשובים לנו לבין ללמד את הילד שלנו מיומניות של חשיבה עצמאית מתוך ביטחון עצמי יציב.

 

מה אפשר לעשות כדי לעזור לילדים?

1. תרגול בבחירה - לעודד את הילד לבחור בעצמו. לתת לו הזדמנויות לביטוי ובחירות עצמאיות. אם הוא מתקשה כעת תתחילו לעודד אותו לבחור בדברים קטנים ביום-יום, למשל שהוא יבחר את המסעדה, סוג בילוי ועוד.

 

2. לשמוע מה דעתו - לשאול שאלות פתוחות כמו, "מה דעתך על מה שקרה?", "איך היית פותר את הבעיה הזו?" ו"אם היית במקומו איך היית נוהג?"

 

3. תשומת לב - כשהוא מתחיל להביע דעה ומחשבה שעולה, תנו תשומת לב לכל דבר, תאפשרו ותחזקו אותו, וכך הוא ייסגל לעצמו דעה ומחשבה משל עצמו.

 

הכותבת היא מדריכת הורים , יועצת שינה ומפתחת מוצרים משפחתיים

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: shutterstock
כדאי לשאול שאלות פתוחות כמו "מה דעתך?"
צילום: shutterstock
מומלצים