היד הקלה על האזיקים: האם ריבוי מעצרי שווא מחייב את המשטרה לערוך חשבון נפש?
סטודנטים שדיווחו על קטטה מצאו עצמם מאחורי סורג ובריח, כך גם גבר גרוש שנופף לבנו, בן 87 הלוקה בסכיזופרניה וגבר שנחשד באלימות חרף תיעוד של האירוע. מתוך כ-53 אלף מעצרים בשנה, רבים גוררים ביקורת קשה של ביהמ"ש וסנגורים: "זה קורה כל שבוע". המשטרה: מעצר נשקל בכובד ראש
הנה שני מקרים שהתרחשו בישראל בתקופה האחרונה: בראשון נעצר חולה אלצהיימר בן 87 מדרום הארץ על ידי שוטרים בחשד שתקף את אשתו, והובא לבית המשפט מבלי להפעיל את שיקול הדעת המתבקש בהתחשב במצבו, או לבחון את החלופה של מערכות הרווחה והבריאות.
הוא שוחרר ברגע שהובא בפני שופט, שלא חסך ביקורת מהמשטרה. במקרה השני עצרה משטרת טבריה שני סטודנטים ערבים שאכלו גלידה בעיר בחשד להשתתפות בתגרה שלא רק שכלל לא לקחו בה חלק – אלא למעשה אף היו אלה שהתקשרו למוקד 100. גם הם נאלצו להיגרר להארכת מעצר שבה לא נותרה לשופט המופתע ניר מישורי לב טוב ברירה אלא לשחרר אותם.
גם עורך הדין שייצג את השניים, עו"ד ארז מושקוביץ מהסניגוריה הציבורית, אמר כי "מעולם לא נתקלתי במעצר ברמה כזו". ייתכן, הוא סבור, שהלחץ על המשטרה לעצור חשודים באירועי אלימות במגזר הערבי גרמו למעצר השווא שלהם.
גם מבקריה החריפים ביותר של משטרת ישראל יסכימו שברוב המכריע של המקרים עושים השוטרים את עבודתם נאמנה: הם רוצים להגיע לחקר האמת ולהפוך את הרחובות לבטוחים יותר. אבל לא פעם קורה שאזרחים שומרי חוק נעצרים לשווא, או לחלופין המשטרה משתמשת במעצרם כעונש או ככלי חקירה. מדי פעם מדובר ברשלנות, לעיתים זה הלחץ להראות תוצאות ולפעמים מדובר במעצר "על אוטומט", שבוצע מבלי להפעיל שיקול דעת או להשקיע את המחשבה הנדרשת. כך או אחרת, ברוח יום הכיפורים, בינינו מסתובבים לא מעטים שההתנהלות מולם מחייבת את המשטרה בחשבון נפש.
עוד מקרים של מעצרי שווא מהשנים האחרונות:
- בגלל מעצר שווא: המשטרה תפצה מקורב למולנר
- מעצר שווא: "ישיבה בתחנת אוטובוס אינה עבירה"
- רופאה תפוצה ב-50 אלף שקל על מעצר שווא
- הסרטון הוכיח: המשטרה עצרה לשווא אדם שסייע למותקף
- שנתיים במעצר שווא: המדובב שיקר
- חייל הופשט עירום ברחוב, סמים לא נמצאו
איך מרגיש אזרח שזה מה שקורה לו? אחד הסטודנטים שנעצר בטבריה מספר: "אמרתי לחוקר שלא הייתי צריך להתקשר למשטרה. עצרתי לגלידה ובסוף אכלתי כריך בתחנת המשטרה. אמרו לי 'נסדר לך תיק'. להבא, אם יקרה משהו, אני לא אתקשר למשטרה. עכשיו המשפחה חושבת שאני עבריין כי נעצרתי. מאז לא רציתי לצאת מהמיטה".
אם אדם שלא עשה דבר עלול להיעצר, גם אדם שהותקף יכול למצוא עצמו באותו מצב. זה קרה לאחרונה לתושב קריית מלאכי בן 37, שהובא להארכת מעצר בחשד לתקיפה של בת הזוג שלו, וזאת חרף תיעוד שמראה שהיא זו שתקפה אותו. גם כאן מיהר שופט השלום באשקלון אבישי כהן להורות על שחרורו.
"מחומר החקירה... עולות אינדיקציות אחרות", ציין השופט בעדינות בהחלטה על השחרור. "עיון בחומר החקירה מעלה כי לכאורה המתלוננת הייתה זו שתקפה באופן משמעותי הרבה יותר את החשוד מאשר החשוד אותה".
לילה במעצר מוביל לפוסט טראומה
ההגדרה ל"מעצר שווא" היא חמקמקה מן הסתם, ונתונים מדויקים אין. ב-2018 ביצעה משטרת ישראל כ-53 אלף מעצרים, וביותר ממחצית המקרים לא הוגש כתב אישום נגד חשודים לשעבר. במקרה שבו אדם נעצר לצורכי חקירה ושוחרר מבלי שהוגש נגדו כתב אישום, ובית המשפט סבר שלא הייתה יסוד למעצר, הוא רשאי להגיש בקשה לבית המשפט לפיצוי. לפי פסיקת בית המשפט העליון, הפיצוי יינתן רק לאחר שהוחלט שלא להגיש כתב אישום.
בנוסף, קורבן מעצר השווא יכול לפנות בתביעה לפיצוי בהליך אזרחי בהתאם לעילות אזרחיות, פיצוי עוגמת נפש, כליאת שווא, נזקים לרכוש, פגיעה פיזית ונפשית, חיפוש בלתי חוקי ואיזוק במקומות ציבוריים בניגוד לחוק.
"אנחנו נתקלים הרבה מדי פעמים במעצרי שווא", מסביר עו"ד נתאל לגמי, מנהל מחלקת מעצרים בסניגוריה הציבורית דרום. "כמעט כל שבוע אנחנו נתקלים במקרים שלא רק אנחנו כסניגורים סבורים שלא היה מקום למעצר, אלא שבית המשפט מסכים איתנו".
מקרה מהסוג הזה קרה לתושב באר שבע בן 40, הנמצא בהליכי גירושים מאשתו והוצא נגדו צו הרחקה. הוא נעצר בטענה שראה אותה במהלך נסיעה ברחוב וסימן לעברה תנועה של "חכי, חכי". הוא כמובן נלקח למעצר והובא בפני בית המשפט, שם התעקש שבמכוניתה של האם היה בנם בן ה-5 והוא נופף לשלום. השופט תומר אורינוב הסכים שמלכתחילה לא הייתה עילת מעצר המצדיקה הותרת חשוד ללא עבר פלילי מאחורי סורג ובריח, ושחרר אותו במקום.
עצרו בלי להסתכל בתיעוד הווידאו
לחשוד יש זכות להתייעץ עם עורך דין לפני תחילת החקירה. לכן, ככלל, כל עוד מדובר בפרק זמן סביר, על המשטרה להמתין שסנגור יגיע לתחנה. אם מסיבה כלשהי החשוד לא ביקש להתייעץ עם עורך דין, או לא הספיק להתייעץ עם כזה לפני תחילת החקירה, הוא יכול לבקש להיפגש עם סנגור גם במהלך החקירה. במקרה כזה המשטרה צריכה להפסיק את החקירה באופן מיידי, ולחכות זמן סביר עד הגעתו כדי לאפשר את הפגישה.
במקרים חריגים בלבד רשאית המשטרה למנוע פגישה של עצור עם עורך דינו. החלטה כזו צריכה להתקבל רק על ידי קצין משטרה ממונה בדרגת רב-פקד ומעלה, ועליה להיות מנומקת בכתב ומוגבלת בזמן לפי לוחות זמנים שכתובים בחוק
לפעמים מעצר של חשוד נעשה בגלל שהמשטרה לא ביצעה חקירה כראוי או לא טרחה לצפות בתיעוד של האירוע: תחנת מגדל העמק עצרה תושב זרזיר בן 48 בחשד לתקיפה במהלך תגרה, והביאה אותו לבית המשפט אחרי כמעט יממה שבה איש מלובשי המדים לא טרח לצפות בסרטון שצולם במקום. שופטת השלום בנצרת רות שפילברג כהן קבעה ש"חומר החקירה לא מכיל כל ראיה הקושרת את החשוד לעבירות", ושיחררה את החשוד לביתו.
במקרה אחר עצרה משטרת באר שבע תושב העיר, אסיר ברישיון, בחשד שגנב תיק. אלא שבבית המשפט התברר שמדובר בתיק שנגנב ממקלט ציבורי, והחשוד הוא זה שהביא אותו לתחנה לאחר שקיבל אותו תמורת סיגריות והבין מאוחר יותר שהוא גנוב. שופט השלום בבאר שבע חיים פס הורה על שחרורו וכתב: "אציין, ולא בפעם הראשונה, כי טוב תעשה המשטרה אם תסיט את משאביה יקרי הערך לעבר מעצר של חשודים בעבירות המצדיקות מעצר. יש לזכור כי המעצר עצמו הוא כלי חקירתי חשוב, אולם, מדובר בכלי דרסטי ופוגעני ויש להפעיל שיקול דעת".
גם במקרים שבהם יש עילת מעצר קורה שהמשטרה מנפחת תיקים ומזלזלת בזכויות אדם. כך למשל במעצר של תושב הדרום, נכה בן 53, שנעצר בחשד לאיומים על עובדת סוציאלית. המשטרה ביקשה להאריך את מעצרו בשבעה ימים מלאים אף שנותרו לה רק פעולות חקירה בודדות. השופט חיים פס קבע שאין כל הצדקה למעצר כה ארוך. "מקריאת נסיבות התיק עולה כי הבקשה נכתבה בצורה רשלנית, תוך אי ירידה לפרטים וזלזול בזכויות אדם", כתב. "לא ייתכן שבתיק כה קטן, שבו מתבקשות שתי פעולות חקירה בלבד... תבקש המשטרה 7 ימי מעצר. הדבר מצביע על זלזול וחוסר שימת לב בפרטים".
המשטרה: שחרור ממעצר לא מעיד על חפות
בתגובה לדברים נמסר ממשטרת ישראל: "מרבית החקירות שצוינו מתנהלות במשטרה או הועברו לתביעה או לפרקליטות לצורך עיון והחלטה באם להגיש נגד החשודים כתב אישום. מאחורי מרבית התיקים שהוזכרו עומדים ועומדות קורבנות עבירה, שסבלו על פי החשד מאלימות ואיומים בתוך המשפחה, בקטטות ועוד.
"מעצר הינו כלי הכרחי וחשוב שהחוק מקנה לכל שוטר לצורך אכיפת החוק והגנה על קורבנות עבירה, כמו גם מניעת שיבוש חקירה, ולמרות זאת המשטרה נמנעת מלבצען שלא לצורך. לפני כל החלטה על מעצר חשוד בביצוע עבירה, נבחנות עילות המעצר הקבועות בחוק והארכתו מתבצעת בכפוף לפיקוח והחלטה של בית המשפט. מכוח סמכותו בוחן בית המשפט את הבקשה על פי מבחני החוק והפסיקה.
"נדגיש כי ההחלטה בדבר מעצרו של חשוד מתקבלת רק לאחר שנשקלה בכובד ראש ונבדקה בקפידה במדרג אישורים על ידי קצין חקירות, וזאת בהתאם לצורכי החקירה, חומרת העבירה, הסיכון לשיבוש החקירה והראיות בתיק. שחרורו של חשוד ממעצר אינו מעיד כהוא זה על חפותו או על תוצאות ההליך בעניינו. יחד עם זאת, ככל שמושמעת ביקורת שיפוטית הרי שהיא נלמדת ומופקים הלקחים הנדרשים בהתאם".
לפנייה לכתב/ת 
