אלופי עולם בבורות וברברנות / פלג בחמישי
החיפושים אחר לונה צ'מטאי-סלפטר, הרץ שלא התחרה וניצח, האתלטית שהוגלתה בהבל פה. כך ניפצו מירי נבו ואלי אילדיס את כל שיאי המבוכה
הקטסטרופה
ליל הבלהות של נבו
בגמר ה־100 מטר באליפות העולם בלונדון 2017 לקח לשדרית מירי נבו יותר מהזמן המצטבר שקבעו שלושת הראשונים כדי להבין מי בכלל ניצח. באליפות אירופה בברלין 2018 היא הכתירה כאלופת היבשת בריצת ה־800 דווקא את הרצה שסיימה אחרונה. השיעור נראה ברור: לא כל קריין חדשות יכול לשדר אתלטיקה.
לצעוק בהתלהבות: "היא עוברת!" או לחלופין: "וואו!!!" – כשקופצת לגובה חלפה מעל הרף, זה מספיק להנחיית "נינג'ה ישראל". בשביל לשדר אליפות עולם צריך ידע, הבנה והשקעה. אבל לא רק שנבו לא למדה לקח, את התחרויות מקטאר היא שידרה מהאולפן בישראל, והתוצאות היו מביכות ומגוחכות.
השיא נשבר כבר באירוע הפתיחה – מרתון הנשים בהשתתפות לונה צ'מטאי־סלפטר – שהוזנק בחצות והפך לחלום בלהות, בסיועו של הפיזיולוג והחכמולוג מולי אפשטיין. בשעה 01:59 דיווחה נבו לראשונה: "אנחנו לא רואים את לונה!"... כעבור שלוש דקות הצטרף אליה ה"פרשן" ממרכז הבקרה בהרצליה: "אנחנו לא מקבלים את לונה, השאלה אם היא עדיין על המסלול?"... ממש כמו בלילה בו אבד הקשר עם החללית "בראשית", רגע לפני שהייתה אמורה לנחות על הירח.
אלה היו רגעים של בלבול ובהלה. "יש כאן... אהה... שולח... אנחנו... יש תמונה שרואים רצה עם בגדים כמו של לונה, שוכבת על הכביש", מילמלה נבו. "יותר בבית שיכולים להריץ אחורה, תפסו שם פריים. שלחו לנו את זה, גם פיקרמן חברנו, ועדי וחנוך. אני לא רוצה להלחיץ, אבל זה נראה שם כמו רצה שלבושה בצבעים של לונה, עם מכנסונים כחולים וחולצה לבנה, שרועה שם על הכביש".
עכשיו זה כבר נשמע כמו פנייה נואשת לציבור לעזור בחיפושים אחר הרצה שלנו. נראתה לאחרונה בגופייה לבנה ובמכנס כחול, מבנה גופה אתלטי. דוברת עברית, אנגלית וניב מקומי קנייתי. "אנחנו לא מקבלים את לונה על המסך", פירש הפרשן. "זה מאוד מטריד. אנחנו מקווים שלא קרתה שם קטסטרופה", שידרה השדרית, ושוב דיווחה: "אנחנו מקבלים עוד תמונות מהבית, עם בגדים, שנראית כמו לונה".
הדקות מורטות העצבים נקפו. "גם ברשתות מחפשים את סלפטר שנעלמה פתאום", עידכנה נבו. "מה בדיוק קרה לה אנחנו לא יודעים. נאלצה לעצור, אולי נפגעה". ולפתע, אחרי כחצי שעה של מתח נוראי, מהפך! "אנחנו מקבלים כאן מידע שהיא חזרה לרוץ", בישרה השדרית. "עכשיו השם שלה מופיע, מקום 17. בכל מקרה, כרגע היא על המסלול", התפעם אפשטיין. "אנחנו שמחים שלונה חזרה לרוץ", התרגשה נבו.
פייק ניוז. בסביבות 02:30 חזרנו לחוסר הוודאות. "אני מקבל מידע מהשטח, מיגאל לב, שכותב לי שהיא במצב לא קל", הבזיק אפשטיין. "הזמן שראינו מקודם זה לא נכון. כרגע היא בקליניקה בקו הסיום"... "מוזר מאוד שלא עידכנו את הפרישה שלה באופן מיידי", סיכמה נבו את הלילה הסהרורי.
וזה ששני חובבנים לחוצים מהרצליה ניסו לנחש מה קרה בדוחא בעזרת דיווחים מהצופים בבית – זה לא מוזר.
הפאטה מורגנה
אודודורו לא הגיע – וניצח!
מוקדמות ה־100, מקצה חמישי, נבו משדרת: "מי שנמצא כאן עוד הוא אודודורו, הרץ בן ה־22 מניגריה, וכאן בשדה הרצים התוצאה השנייה בעולם... כוכב נולד... בהחלט הבחור הכי איכותי כאן במקצה הזה וגם המועמד להגיע לגמר"... "הוא מדהים, אודודורו", מפרשן אפשטיין: "אנחנו רואים אותו שני מלמעלה".
יריית הזינוק. "אודודורו בשביל מספר 3", משדרת נבו, וכעבור עשר שניות מגחכת ומבשרת: "לבד שמה, בבדידות, חוצה את קו הסיום!"... אלא שאז מופיעים על המסך שמות המנצחים. "דה אוליביירה, רוג'רס", מקריאה נבו, ואז נופל האסימון: "אה?! אודודורו לא הגיע בכלל לריצה, כנראה. כן־כן, השביל שליד דה אוליביירה היה ריק!"..."הממ־הממ" הימהם אפשטיין. "אודודורו, חבל, לא הגיע", קוננה נבו.
אפילו חבל מאוד. בעיקר משום שכמה שניות קודם היא אמרה: "מי שנמצא כאן הוא אודודורו", והמומחה לצידה הוסיף: "אנחנו רואים אותו שני מלמעלה". התנצלות? הסבר לאן הוא נעלם? שום כלום. העיקר שקיבלנו עוד שיא עולם: רץ ניגרי שלא התייצב גמא את 100 המטרים במהירות הקול. של שדרית מישראל.
חסר המושג
אילדיס הולך לאיבוד במפרץ
"זה אחד הענפים המופלאים בעיניי. לקחת מהירות אופקית ולהפוך אותה למהירות אנכית". ככה אמר אלי אילדיס על הקפיצה במוט, למרות שהמנצח הוא לא זה שמגיע ראשון לרף. והיו לו גם אבחנות מקצועיות כמו "איזה אתלטית מוכשרת... איזה אתלט גדול... איזה ערב... היא נתנה פה היום הצגה! (על מנצחת אישה)... "הוא נתן פה היום הצגה!" (על מנצח גבר). במוקדמות ה־200 לנשים, אילדיס כבר נתן הצגה בעצמו. קומדיה.
"אני חושב שהרצה הבולטת תהיה אוקגבארה מניגריה, לה הייתה התוצאה השלישית בטיבה השנה", הוא שיתף במחשבותיו, ואפשטיין נשמע נחרץ לא פחות: "אוקגבארה היא פה רמה אחת, אולי שתיים, מעל כל האחרות". עם יריית הזינוק, אילדיס פלט צרור: "והן יוצאות לדרך, אנחנו רואים שאוקגבארה פתחה טוב... ומה קורה כאן לאוקגבארה, היא תגיע שלישית"... הניגרית דווקא סיימה רביעית (ובהמשך נפסלה).
"היא פתחה נורא", חישב אפשטיין מסלול מחדש. "פשוט, אני ראיתי, אה, אחרי הזינוק, אתה יודע, הייתי די, מאוד הופתעתי על הפתיחה האיטית שלה"... מעניין, כי כשאילדיס אמר שאוקגבארה פתחה טוב, אפשטיין לא צייץ. "כמו שאנחנו, אתה יודע, אנחנו, אנחנו לא באמת יודעים מה קרה עם האתלטיות האלה בשבוע האחרון, בטח שלא היום", התפתל הפרשן בדיעבד. "אנחנו ניזונים מסטטיסטיקה, משיאים אישיים, ואתה לא באמת יודע, אתה יודע, אם יש איזה כאב קל בגרון או קלקול קיבה, אם זה מיחוש או פציעה ישנה שמתעוררת"... ברור, בהתחלה משחקים אותה מומחים, ובסוף מעלים ניחוש על מיחוש.
בגמר ה־400 גם אילדיס ניפץ שיא, של בורות. "נאסר חוגגת מול הקהל הביתי", הודיע השדר על ניצחונה של סלווה עיד נאסר, למרות שהיא מבחריין והאליפות נערכה בקטאר. בהילוך החוזר הוא שוב קרא לה "נאסר המקומית", ואז (כנראה אחרי שהעירו לו) תיקן: "סליחה, אה־אה, מבחריין. מהשכונה, מהאזור"... מי שמדבר על שכונה.
הזואולוג
אפשטיין, הקנגורו ושני הנמוכים
בזמן שנבו ואילדיס חלקו את רגעי המבוכה, אפשטיין התעקש לקשקש לכל אורך האליפות וניסה להרשים בידע המדעי שלו. כשרץ המשוכות האמריקאי דניאל רוברטס פגע במשוכה, למשל, הנודניק פירשן: "זה עשה לו רוטציה בכתפיים", ואפילו ההזנקה חייבה מבחינתו הסבר: "הרצים מחכים לגירוי האקוסטי".
במושגים בסיסיים היה לו קשה יותר. כשלצד שמו של אתלט שלא התייצב נכתב DNS, כלומר "Did not start", אפשטיין החליט שהכוונה ל־"Did not show". בין לבין הוא פצח בחפירה מתישה, כמו לדוגמה בריצת ה־400: "בתהליך האימון אתה רוצה להרוויח אנרגיה לא רק מהשרירים שעושים את העבודה, אלא גם מכל המבנים האלסטיים, מהמבנים של הגידים, של רקמות החיבור שעוטפות את השרירים. וככל שאתה יותר מסונכרן, אתה מרוויח יותר אנרגיה מהרכיבים האלסטיים".
ואז הגיעה הפואנטה מהספארי: "כשאתה רואה למשל איילות, קנגורואים שמקפצים ככה, הרבה מאוד מזה מגיע מהרכיבים האלסטיים"... מרתק, אם כי עדיין לא מסביר מה גורם לקנגורו א' לקפץ מהר יותר מקנגורו ב'. כלומר, לשים אותו בכיס הקטן. בגמר הקפיצה לגובה, הבבל"ת הרקיע שחקים. "איבניוק הוא הקופץ הנמוך ביותר בשדה פה, 1.83 מטר סך הכל", אמר אפשטיין על הקופץ הרוסי, וכעבור כמה דקות דיווח גם על המתחרה המלזי: "לי הוא הקופץ הנמוך ביותר פה בשדה, בסך הכל 1.81 מטר"... ומי יצא הכי קטן? החרטטן.
זה המצב פחות משנה לאולימפיאדה, ואם הגירוי האקוסטי הנוראי מדוחא 2019 יחזור בשידורי האתלטיקה מטוקיו 2020, גם הם יישמעו כמו חדשות הספורט מליגת ג'פניקה.