השייח נרצח בניסיון חיסול בנו, אחמד נותר נכה: מבט לנפגעי האלימות בחברה הערבית
ברקע התגברות מקרי הרצח בחברה הערבית, סיפרו כמה נפגעים על הצלקות הנפשיות: "אני מוגבל מכל הבחינות", העיד שורד ניסיון חיסול בוואדי ערה. אחר שנפצע בינוני בג'דיידה-מכר: "זה שירה בי כמעט הרס משפחה". הם מפנים חצי ביקורת למשטרה, שטוענת: "פועלים למגר את הנגע"
זה קרה לפני חודשיים: השייח אחמד ערבאס (65) ואיסמעיל עיאט ניהלו בחצר שיחת סולחה על ירי שאירע יום לפני כן ביישוב ג'לג'וליה סמוך לכפר סבא. לפתע התקרב אלמוני לבית משפחת ערבאס, ופתח באש מנשק אוטומטי. עיאט נשכב על הרצפה, וערבאס נפגע מהירי - ומת כעבור זמן קצר מפצעיו בבית החולים מאיר. המחאה של החברה הערבית בעקבות התמשכות האלימות, שגבתה מתחילת השנה את חייהם של 73 בני אדם, הגיעה אתמול (ה') לשיאה בדמות שיירת רכבים ממג'ד אל-כרום והפגנה מול קריית הממשלה בירושלים - במקביל לפגישת חברי הכנסת מהרשימה המשותפת עם השר לביטחון הפנים גלעד ארדן.
הרצח של השייח ערבאס בג'לג'וליה הוא עוד דוגמה מצערת לקלות הבלתי-נסבלת שבה אזרחים ישראלים לא חוששים "לקחת את החוק" לידיהם - ולהשתמש בכלי נשק רצחניים לטובת מטרותיהם הזדוניות. בתווך נותרים רבים מהנפגעים עם נכות לכל המשך חייהם, ואחרים נקלעים לטראומות נפשיות שלא נותנות להם מנוחה.
בחקירה של רצח השייח ערבאס התברר כי מטרת המתנקש הייתה בכלל בנו של נפגע הירי, חסאן. "ניסו לחסל אותי ובמקום זה פגעו באבא שלי", סיפר השבוע חסאן כשהתבקש לשחזר את הלילה הנורא. "אבא ואיסמעיל עיאט דיברו על אירוע ירי, ופתאום ראיתי רעול פנים עומד בכניסה לבית. הוא התחיל לירות, אני ברחתי ועיאט נשכב על הרצפה.
"אבא שלי נפגע משני כדורים ביד ובחזה. הוא נשאר על הרגליים והמילים האחרונות ששמעתי ממנו היו 'אני נפצעתי'. תוך שניות הוא נפל. חיבקתי אותו והתחלתי לצעוק. פינו אותו לבית חולים, התפללנו שהוא ייצא מזה, אבל אחר כך קיבלנו את ההודעה הקשה שהוא מת. איבדנו אבא שהיה בשבילו מורה ומנהיג. כל החיים הוא הקריב למען החברה".
חסאן סיפר כי הרקע לרצח אביו קשור לטענתו לסכסוך על חלקת אדמה. "אנחנו מכרנו אדמה ולצערי הצד השני החליט לא לשלם לנו את הכסף. מכאן התחילו הדברים להתגלגל עד שזה נגמר ברצח".
כמו במקרים רבים, גם הרצח של השייח ערבאס עדיין לא פוענח. "לצערי, המשטרה לא הגיעה לרוצח ולא שמענו מהם שיש התקדמות בחקירה", סיפר חסאן. "לפני שבוע דפקו לנו שוטרים בדלת. היינו בטוחים שהם באים לספר לנו בשורות טובות, אבל לצערי הם באו עם צווים לחפש נשק בבית. כאילו כבר תפסו את כל העבריינים, ולא נשאר להם כלום חוץ מאיתנו.
"המשטרה לא מוכנה להתאמץ ולהגיע לרוצחים, ומשאירה הכול פתוח וללא התקדמות. אנחנו מרגישים שהמשטרה רוצה לגרור אותנו לעבריינות, אבל זה לא יקרה. נמשיך בדרך שירשנו מאבא".
"הפכתי להיות נכה"
אחמד, תושב ואדי ערה, הצליח לשרוד לפני כשנה וחצי ניסיון חיסול שכוון אליו בשוגג - אבל הפציעה הקשה הותירה אותו בבית. "הייתי בעבודה, ופתאום הגיע אלמוני והתחיל לירות לעבר בית עסק סמוך. נפגעתי קשה מהירי למרות שלא היה לי שום קשר לסכסוך כלשהו", שחזר השבוע אחמד.
הוא הוסיף: "בהתחלה אמרו לי שהפגיעה שלי קלה, אבל מאז המקרה אני מטופל והפכתי להיות נכה בגלל הפציעה. היום אני יושב בבית, לא יכול לעבוד ומוגבל מכל הבחינות. גם כשאני כבר יוצא מהבית מתחילים לשאול אותי 'איך זה קרה?' ו'מה אתה עושה היום?', השאלות האלה מחזירות אותי ליום שבו כמעט נרצחתי".
הדיווחים על מקרים חוזרים ונשנים של אלימות חמורה בחברה הערבית לא מקלים על אחמד. "בכל פעם שאני שומע על מקרה ירי, אני מיד מנסה לברר מה מצבו של הפצוע, האם הוא בחיים. כשזה קורה אני כמעט לא ישן מרוב המחשבות. לא מזמן פניתי להנהגה הערבית והצעתי להקים עמותה שתטפל בנפגעי ירי ותייצג אותם בצורה מקצועית מול הרווחה ובתי המשפט. לנפגעים אין כתובת, ואנחנו אלה שנאלצים לשלם את המחיר".
צעיר כבן 20, שנפצע לפני כשבוע באורח בינוני מירי ביישוב ג'דיידה-מכר, סיפר: "עד היום אני מנסה להבין למה ירו בי ומי עשה את זה. החיים שלי זה ללכת מהבית לעבודה ובחזרה, ופתאום בחרו לפגוע בי בלי שום סיבה.
"אני לא אחד שלוקח את החוק לידיים. אני אדם ישר ומעולם לא הייתי מעורב באלימות. אני רוצה להגיד לזה שירה בי שהוא כמעט סיים את החיים שלי ולהרוס עוד משפחות. תפסיקו לירות ולסכן את חיינו".
את מוסטפא שריף מקלנסווה הכו כמה גברים ללא רחם בדרכו לביתו בעיר. "הייתי בבית קפה בטייבה ובשעות הלילה חזרתי עם האופניים שלי הביתה", שחזר מוסטפא את המקרה שאירע לפני כמה ימים. "בדרך חסמו אותי אנשים, והתחילו לשאול שאלות מוזרות. הם הכניסו אותי לבית והתחילו להרביץ לי בכל חלקי גופי. הם חשבו שהייתי מעורב בגניבה אבל טעו בזיהוי".
אחרי שהפליאו בו את מכותיהם, השליכו המעורבים את מוסטפא לכביש. "הם גרמו לי לחבלות, לקחו אותי עם אמבולנס לבית חולים ואחרי יומיים שוחררתי". כמו במקרים דומים אחרים, זהות התוקפים נותרה בגדר תעלומה. לדברי מוסטפא, "חשבתי שהמשטרה תעצור אותם, אבל עד היום אין שום התקדמות. מקום התקיפה ידוע, אבל המשטרה לא הגיעה אליהם".
מחמד, אחיו של מוסטפא, סיפר: "כל יום אני מתקשר למשטרה ושואל אותם על התיק, אבל אומרים לי שאין התקדמות. פעם חוקר משטרה אמר לי 'אם העבודה שלנו לא מתאימה לך - לך ותפגין". ההתייחסות הזאת מראה את הזלזול בדברים".
תגובת משטרת ישראל
"משטרת ישראל פועלת בשנים האחרונות בשיתוף פעולה עם המשרד לביטחון הפנים למתן מענה לצרכים הייחודיים של החברה הערבית, למאבק בפשיעה ולהגברת תחושת הביטחון. לצד פעילות אכיפה נרחבת נגד פשיעה באשר היא, מתבצעים כל העת מגוון מאמצי מניעה והסברה לחיזוק נורמות הציות לחוק. במסגרת תוכנית רב-שנתית לחיזוק שירותי המשטרה ביישובי המגזר, הוקמו תחנות משטרה חדשות, חוזקו קיימות וכן גויסו מאות שוטרים חדשים הפועלים ביישובי המגזר.
"נגע האלימות הוא נגע חברתי פסול ואנו פועלים למגרו, ויעידו על כך אלפי כתבי אישום ומעצרים המתבצעים מדי שנה, חלק ניכר מהם ביישובי המגזר. כל חקירת מקרי רצח וירי מתבצעת ביסודיות עד לפענוח המקרה, נציין כי מאז תחילת השנה ועד כה, פוענחו על ידי המשטרה כ-32 מקרי רצח במגזר הערבי. בנוסף, משטרת ישראל פועלת בנחישות לאורך כל ימות השנה נגד החזקה, סחר ושימוש באמצעי לחימה בכל זמן ובכל מקום. פעילות זו הביאה לתפיסת כמויות נשק חסרות תקדים, בפרט ביישובי המגזר הערבי.
"בשנה החולפת נתפסו על ידי המשטרה אלפי אמצעי לחימה, נעצרו בכל רחבי הארץ 3,303 חשודים והוגשו 1,259 כתבי אישום נגד חשודים בגין עבירות אמל"ח. יחד עם זאת, רק שינוי שורשי עמוק שיבוא מתוך החברה הערבית בישראל, בחינוך, בתרבות, בשיתוף הפעולה עם המשטרה, בהוקעת נורמות פסולות ובפעולות אקטיביות של ההנהגה - יובילו לשינוי המיוחל. משטרת ישראל תמשיך להיאבק בפשיעה החמורה על כל גווניה בנחישות ולהעמיד לדין את כל העבריינים המעורבים במעשי אלימות בפרט".
לפנייה לכתב/ת 
