"יש לנו ערכים שהם הרבה מעבר לכסף"
מפעל אסטרון המייצר בצפון הארץ מוצרים משלימים שנמצאים כמעט בכל בית בישראל עושה את זה בגאווה כששליש מהעובדים הם גמלאים ועוד לא מעט עובדים עם צרכים מיוחדים. בשנה האחרונה הוחלט לקחת חלק בתכנית TechFactory שאמורה להגדיל את הפריון. "זה חלק מה-DNA שלנו לתמוך בקהילה", אומרים בעלי המפעל
בשיתוף Google
בנוף העסקי של היום נהיה יותר ויותר נדיר למצוא חברה או מפעל שלא מסתכלים בסוף היום רק על שורת הרווח אלא שמים לנגד עיניהם גם ערכים חברתיים וציוניים מהמעלה הראשונה. על הסיירת החברתית - תעשייתית הזו ניתן לציין בין היתר את מפעל אסטרון עיבוד שבבים ופרזול לבניין הממוקם בסמוך לכרמיאל. המפעל נוסד בשנת 1968 על ידי גדעון שמי, המכהן כמנכ"ל החברה מאז ועד היום. ברבות השנים נוספו לחברה גם בני המשפחה האחרים: דליה אשתו של גדעון אמונה במפעל על הלוגיסטיקה, אייל הבן הוא מנהל הייצור והבת מיכל מנהלת את מערך השיווק במפעל.
באסטרון מייצרים מגוון מוצרים כחול לבן (לרבות יבוא של מוצרים משלימים) שנמצאים כמעט בכל בית בישראל: צירים, מנעולים, עוגנים, דיבלים, ועוד, כאשר המוצרים נמכרים בעיקר בארץ וחלק קטן יותר מיוצא לחו"ל. לקוחותיו המרכזיים של המפעל בישראל הם טמבוריות, נגריות ומסגריות. "החברה עברה מספר גלגולים במהלך השנים", מספר אייל שמי מנהל הייצור של המפעל. "בראשיתה היא עסקה בעיבוד שבבים מדויק בין היתר עבור מפעלים ביטחוניים. בשנת 1988 שינתה החברה כיוון והחלה לרכוש מפעלים קטנים יותר ולהטמיע אותם בתוכה. כך בין השאר רכשו החברה את "עדן הגליל" שעסקה בפרזול ולאחר מכן גם את "מנעולי ירדני" חברה לייצור מנעולים. נכון להיום אסטרון חולשת על מספר תחומים במקביל".
"אנחנו בוחרים להרכיב חלק נכבד מהמוצרים שלנו בישראל, על מנת שעוד ועוד עמותות וארגונים יוכלו להיעזר בנו ולמצוא מקור תעסוקה מכבד עבור בעלי הצרכים המיוחדים, אנשים שלהם אנחנו מעניקים מקום לתעסוקה יומיומית, תחושת ערך עצמי וסיפוק. זה דורש מאיתנו לוגיסטיקה לא קטנה של העברת כל חלקי הדיבלים למרכזי השיקום ויצרנו לשם כך מנגנון שלם שמתעסק רק בזה אבל אנו עושים זאת בשמחה. הערך המוסף הוא מעבר לכסף, זה לא בהכרח הדבר הכי משתלם אלא חלק מה-DNA של החברה לתמוך בקהילה", משתף אייל.
פעילותה המבורכת של החברה לא נעלמה גם מעיניי התעשייה עצמה ובשנת 2016 זכה גדעון שמי מנכ"ל החברה ואביו של אייל באות "מפעל חיים" מהתאחדות התעשיינים על תמיכתו באוכלוסייה בעלת הצרכים המיוחדים בישראל. למפעל עצמו הוענק אות התעשייה על מובילות חברתית וסביבתית במשך שבע שנים ברציפות.
הגיל המבוגר יחסית של עובדים בחברה מעיד בעצם על הקושי להביא עובדים צעירים לתעשייה המסורתית.
"בהחלט. נהיה יותר ויותר קשה לגייס כח אדם שיעבוד בתעשייה וברצפת הייצור ולצורך כך אנו משקיעים רבות בהעלאת היכולת הטכנולוגית שלנו - החלפת המכונות הישנות במכונות מתקדמות יותר שחוסכות בכח אדם ומעלות את היעילות והתפוקות".
מהו האתגר המשמעותי איתו מתמודדת החברה בשנים האחרונות?
"בסופו של יום הלקוחות מסתכלים על שורת המחיר וכעסק המייצר מוצרים כחול-לבן יש לנו תחרות משמעותית מצד חברות יבואניות. לכן האתגר הגדול איתו אנחנו מתמודדים הוא האתגר השיווקי - להציג בפני לקוחות קיימים ופוטנציאליים את הערכים המוספים, החברתיים והציוניים אותם אנחנו מביאים באמתחתנו".
האתגר הזה ורצונה של החברה להגדיל את נפחי הייצוא שלה הובילו אותה לאחרונה לקחת חלק בתוכנית TechFactory מיוזמת Google והתאחדות התעשיינים שנולדה במטרה להגדיל את הפריון של מפעלי תעשייה בישראל בעזרת שימוש בנתונים, חדשנות וכלים טכנולוגיים. עד סוף השנה הנוכחית צפויים לקחת חלק בתוכנית כ-50 מפעלים המתווספים לכמה עשרות מפעלים שעברו אותה כפיילוט בשנת 2018. במסגרת התוכנית מוצמד לכל מפעל מנטור מומחה מהתעשייה המלווה את ההנהלה בצרכים אותם היא מעלה ובנוסף עובדים נבחרים מהחברה יוצאים להכשרות מקצועיות בתחומים של ניתוח נתונים, שיווק וניהול ההון האנושי.
מטעם מפעל אסטרון יצאו מיכל שמי ועובדת נוספת לקורסים בתחום השיווק הדיגיטלי וניהול ההון האנושי. "העולם עובר לשיווק דיגיטלי, שמבחינתנו נותר בגדר תעלומה", אומר אייל, "רצינו לצאת מעולמות השיווק המסורתי (סוכנים שעוברים מדלת לדלת ולא מספקים לקוחות חדשים בקצב שעומד עם יכולות הייצור שלנו), אולם, המחירים שגובות חברות הקידום הינם גבוהים ביחס לתקציב של חברה בסדר גודל שלנו. לכן, הפרויקט היווה עבורנו גלגל הצלה, קיבלנו אפשרות להיחשף לידע ולייצר את השינוי בעצמנו, בלי לפנות לגורמים חיצוניים".
התחלתם כבר ליישם את הדברים שנלמדו בקורס?
"סיימנו את ההכשרה במסגרת הפרויקט ממש לאחרונה, בסבב החדש שיועד למפעלים בצפון, כך שכעת אנו נמצאים בשלבים הראשונים של המנטורינג מטעם Google. ראוי לציין שקיבלנו כלים לאפיין ולתכנן את השיווק הדיגיטלי, ליצור פעילויות, קמפיינים וליישם רעיונות גם בתקציבים "שפויים". אפילו במידה שנחליט בסוף לבצע מיקור חוץ (outsourcing) למדנו להבין מה הם הצרכים שלנו אל מול הספקים והערך המוסף של זה הוא עצום".
בשיתוף Google