רופאים שכחו חלק ממקדח ברגל של מנותחת

אישה עברה ניתוח להחלפת ברך ברמב"ם, וצילום רנטגן שנערך אחריו גילה שברגלה הושאר חפץ מתכתי. המדינה תפצה אותה ב-35 אלף שקל

עו"ד אסתר שלום | פסקדיןפורסם: 15.10.19 , 09:17

בית משפט השלום בקריות קבע לאחרונה שהמדינה, כבעליו של בית החולים רמב"ם בחיפה, תפצה ב-35 אלף שקל מטופלת שעברה ניתוח להחלפת ברך ובמסגרתו נשאר בתוך גופה חלק מתכתי ממקדח שנשבר בהליך. השופט ערן נווה קבע שהצוות הרפואי לא הודיע לה בזמן על האירוע וחייב לפצות אותה על עוגמת הנפש.

בתביעה סיפרה האישה שלאחר הניתוח היא אושפזה למשך כשבוע, שבמהלכו עברה צילום רנטגן לצורך מעקב, ואז נודע לה שנותר חלק מהמקדח שנשבר בניתוח בתוך אחת העצמות ברגל. רק לאחר שפנתה בעצמה למנתח הוא אישר בפניה שבגופה נותר החפץ.

רפואה משפטית

נפל בביה"ח ומת - המדינה תפצה בכמיליון ש'

עו"ד אייל בן ישי | פסקדין

ביהמ"ש קבע כי הצוות ברמב"ם התרשל כשלא דאג להשגחה ראויה על מאושפז, למרות הסיכון הגבוה לדימום מוחי בהיותו מטופל במדללי דם

נפל בביה"ח ומת - המדינה תפצה בכמיליון ש'

היא לא צירפה חוות דעת רפואית ולא טענה שנותרה עם נכות, אבל דרשה פיצוי של 100 אלף שקל על פגיעה באוטונומיה לנוכח העובדה שהצוות המנתח לא יידע אותה שנותר חלק מתכתי בגופה.

המדינה לא הכחישה שבניתוח נשבר חלק מהמקדח ונותר בעצם. לשיטתה, מדובר ב"דבר שקורה בניתוחים" ואין לכך כל השלכה רפואית על מצבה של התובעת ועל החלמתה. היא גיבתה את עמדתה בחוות דעת אורתופדית שלפיה הצוות לא פעל ברשלנות ולא היה כל מקום במהלך הניתוח לנסות להוציא את החלק השבור, שכן הנזק שעלול היה להיגרם מהוצאתו עולה על התועלת. המדינה ציינה עוד שהמטופלת חזרה לניתוח בברך השנייה אצל אותו מנתח, ואף הגישה לו שעון קיר עם הקדשה, כך שניכר שהייתה מרוצה מהטיפול.

המנתח עצמו העיד שהמקרה "חסר חשיבות קלינית" ומדובר בדינמיקה של התרחשויות בלתי צפויות. הוא ציין שאין חובת דיווח מיידית למטופל על הותרת חלק בגופו וסדר העדיפות הוא קליני. במקביל הוא העיד שאין בליבו ספק שהודיע לתובעת על החלק שנשבר למחרת הניתוח כמקובל, אך אינו זוכר מה אירע לפני תשע שנים.

אבל השופט ערן נווה קיבל את התביעה ונתן אמון בעדותה של התובעת שלפיה הצוות המנתח לא יידע אותה על כך שחלק מהמקדח נשאר בגופה. הוא הוסיף שהתיעוד הרפואי צריך היה להכיל בתוכו התייחסות להותרת החלק אך הדבר לא נעשה.

נקבע שהמומחה מטעם המדינה לא הכחיש שנותר חלק מתכתי ברגלה של התובעת וכי כך לא היה צריך להסתיים הניתוח. השופט הדגיש כי הפסיקה קבעה לא אחת שהשארת חפץ בגוף החולה בעת ניתוח היא מהמקרים המובהקים המוכרים כרשלנות ואינה יכולה להתיישב עם נורמת התנהגות מקובלת.

עם זאת, נסיבות התיק אינן מצדיקות פיצוי בסדר הגודל שדרשה התובעת. "אכן נפגעה האוטונומיה של התובעת והגילוי האקראי בוודאי הסב לה חוסר נחת קשה", כתב השופט בפסק הדין, אבל הדגיש שאף שהגילוי היה מספר ימים מועט אחרי הניתוח, המטופלת הגישה את תביעתה שנים רבות לאחר מכן.

בסופו של דבר הוא פסק לטובתה פיצוי של 35 אלף שקל בתוספת שכר טרחת עו"ד בשיעור 20% והחזר האגרה ששילמה.