המחוזי הרשיע בשוחד, השלום הפך את ההחלטה

בעקבות ערעור הורשעה פקידת דואר בקבלת שוחד מרו"ח שהונה לקוחות. התיק הוחזר לשלום לטיעונים לעונש, שם התחשב השופט במצב הנאשמת

עו"ד עופר אלמוג | פסקדיןפורסם: 15.10.19 , 21:13

בסיומה של סאגה משפטית ארוכה והפכפכה ביטל לאחרונה בית משפט השלום בנתניה את הרשעתה של פקידת דואר לשעבר שהורשעה במחוזי בקבלת שוחד. השופט עודד מורנו החליט להתחשב במסכת חייה הקשים, ובכך שעצם ההליך הפלילי כבר הותיר אותה "חבולה" קשות.

הנאשם המרכזי בפרשה היה זאב ברנד, רואה חשבון שהורשע בעבירות גניבה רבות מ-20 לקוחות שלו, ובהעלמת מס של שני מיליון שקל. נגזרו עליו 30 חודשי מאסר. האישום השלישי שיוחס לו, יחד עם אותה פקידה, היה בעבירת שוחד. ב-2011-2008 עבדה הנאשמת כפקידה בסניף דואר בנתניה, והכירה שנים רבות את ברנד, שמשרדו היה ממוקם בסמוך. על פי האישום, היא שיתפה עמו פעולה בכך שאפשרה לו לשלם חובות עבור רשות אחת כאשר ההמחאה הייתה לפקודת רשות אחרת, ביותר מ-50 מקרים.

פלילי

קוק והרואין נמצאו בסיגריות – אך הנאשם זוכה

עו"ד אבי וכניש | פסקדין

שוטרי מג"ב טענו שמצאו את החפיסה מתחת לסלע שעליו ישב הנאשם ושהם צפו בו מוציא ממנה משהו. אלא שטביעות אצבע שלו לא נמצאו עליה

קוק והרואין נמצאו בסיגריות – אך הנאשם זוכה

בכך, נטען, היא עברה במודע על הנחיות בנק הדואר, ובשלושה מקרים נוספים אף פיצלה צ'קים שקיבלה ממנו לצורך תשלום שני שוברים נפרדים לרשויות אחרות. את כל זאת, לפי האישום, עשתה בתמורה לכסף מזומן בסך 2,000 שקל, חבילות סיגריות בשווי 1,000 שקל, בושם, ותווי קנייה בסך 750 שקל.

בתחילה זיכה בית משפט השלום בנתניה את השניים מאישומי השוחד, תוך שקבע כי מעשי הפקידה לא קיימו את יסודות העבירה, בעיקר בהיבט הנפשי. אלא שבית המשפט המחוזי בלוד קיבל ערעור שהגישה המדינה והרשיע את השניים ברוב דעות בביצוע שוחד. למאסרו של ברנד לא התווסף עונש, אך בעקבות הרשעת הנאשמת – שהתפטרה מאז מהדואר וכיום עובדת כסייעת בבית ספר – התיק בעניינה הוחזר לבית משפט השלום לצורך טיעונים לעונש.

שירות המבחן שבחן את המקרה שלה לעומק המליץ על ביטול ההרשעה והטלת עונש שירות לתועלת הציבור. נימוקיו היו כי מדובר באלמנה קשת יום שמפרנסת בן יחיד, סטודנט, שהוכר כנכה צה"ל הסובל מפוסט-טראומה לאחר שנפצע ב"צוק איתן." כמו כן, צוין כי היא סמכה על הנאשם שהיה קרוב אליה.

ההגנה טענה שיש סכנה ממשית שהרשעתה תגרום לפיטוריה מעבודתה, והנאשמת עצמה מיררה בבכי וטענה כי נוצלה על ידי ברנד. היא סיפרה על הטלטלות שהעביר אותה ההליך הפלילי, תקופות בהן עבדה במתחם אשפה, ונאלצה לאסוף בקבוקים ובגדים ממחזורית, עד שמצאה את עבודתה בעירייה.

המדינה לא ויתרה על ההרשעה, ואף ביקשה להטיל על הנאשמת שישה חודשי עבודות שירות, אבל השופט מורנו החליט כאמור לבטל את ההרשעה, ולגזור על הנאשמת 300 שעות לתועלת הציבור. הוא התחשב בהבעת החרטה, במוטיבציה להשתקם ובנזק האפשרי לנאשמת כתוצאה מהרשעתה, תוך שציין כי יש לאפשר לה לסגור מעגל ולשלוט על "סיפור חייה".

על כך הוסיף השופט שיקולי צדק ובהם חלוף הזמן, והעובדה שלא התווסף עונש למאסר שהוטל על ברנד בעקבות הרשעתו בעבירת השוחד. הוא התייחס למערכת היחסים בין שני הנאשמים והצביע על "הבדלים תהומיים" ביניהם מבחינת השכלה, ומעמד חברתי ומקצועי. לדבריו ברנד "'קנה' את שירותיה של הנאשמת 'בנזיד עדשים', תוך ניצול ברור של יכולותיו ומעמדו למולה – כפי שהנאשמת תפשה אותו בעיניה".

יש להבהיר כי ביטול הרשעה אינו סותר את הכרעת המחוזי שלפיה הנאשמת ביצעה את העבירה.