הולך רגל נפצע ברחוב, עיריית ר"ג תפצה אותו

בן 35 שבר את רגלו כשנתקל בשקע במדרכה. בית המשפט קבע שהולכי רגל לא אמורים להשפיל את מבטם, ופסק לו פיצוי של 60 אלף שקל

עו"ד אסתר שלום | פסקדיןפורסם: 21.10.19 , 08:21

בית משפט השלום בתל אביב חייב לאחרונה את עיריית רמת גן לשלם כ-60 אלף שקל לבן 35 שנפל בשטחה ונפגע ברגלו לאחר שנתקל בלבנה שקועה במדרכה. השופט שי משה מזרחי קבע שמדובר במפגע לא סביר שהעירייה לא טיפלה בו בזמן, וכי הולכי רגל לא אמורים להשפיל את מבטם לקרקע מחשש לסכנות.

התאונה התרחשה במרץ 2016, כשהתובע סחב עגלה לצורכי העסק שהיה בבעלותו באותה תקופה. כתוצאה מהנפילה אובחן אצלו שבר ספירלי בכף הרגל, וביטוח לאומי, שהכיר באירוע כתאונת עבודה, קבע לו תקופת אי-כושר בת שלושה שבועות. בתביעה שהגיש הוא טען שהעירייה התרשלה בתחזוקת הרחוב וכי כתוצאה מהתאונה הפך למוגבל. עם זאת, הוא לא צירף חוות דעת רפואית והסתמך על קביעת הביטוח הלאומי שלפיה נותר עם נכות קבועה של 10%.

אישום

קוק והרואין נמצאו בסיגריות – אך הנאשם זוכה

עו"ד אבי וכניש | פסקדין

שוטרי מג"ב טענו שמצאו את החפיסה מתחת לסלע שעליו ישב הנאשם ושהם צפו בו מוציא ממנה משהו. אלא שטביעות אצבע שלו לא נמצאו עליה

קוק והרואין נמצאו בסיגריות – אך הנאשם זוכה

העירייה ביקשה להטיל את האשמה על התובע כיוון שלא נזהר בדרכו, והגישה חוות דעת רפואית מטעמה שלפיה התאונה לא גרמה לו נזק משמעותי, והוא לא נותר עם נכות רפואית או עם מגבלה תפקודית כלשהי.

השופט שי משה מזרחי כתב בפסק הדין שלא כל נפילה של אדם ברחוב מעידה על רשלנות של הרשות המקומית, אך עם זאת, וחרף העובדה שהתובע לא הביא תמיכה מספקת לטענותיו, דווקא הראיות מטעם העירייה שכנעו שהפעם יש מקום להטיל על הרשות המקומית אחריות לתאונה.

הוא הפנה לעדותו של מפקח התשתיות בעירייה, שציין כי הלבנה הייתה שקועה באופן שיצר הפרשי גבהים של שני סנטימטרים בינה לבין הלבנים האחרות, וכן לטענת העירייה כי השיבוש תוקן לאחר התאונה. נקבע כי לבנה שקועה שיוצרת הפרשי דרכים היא מפגע בלתי סביר, וכי לא הוכח שהעירייה מקיימת מערך פיקוח מספק כמתחייב בפקודת העיריות.

בנוסף, השופט לא מצא לנכון להטיל על התובע אשם תורם שכן הסכים שאדם שצועד ברחוב לא צריך להשפיל את מבטו לעבר הקרקע מתוך ציפייה או חשש להיתקל במפגע.

בפסק הדין צוין כי הנכות שנקבעה לתובע בביטוח הלאומי לא מספקת לצורך התביעה והיה עליו להציג חוות דעת רפואית. עם זאת, מאחר שבמסגרת ההליך הסכימו הצדדים על נכות של 5% – זהו שיעור הנכות הרפואית והתפקודית שלפיו ייפסקו הפיצויים.

השופט לא קיבל את טענת התובע כי הפך מוגבל ושנגרמו לו הפסדי שכר בתקופה שבסמוך לתאונה, אך פסק לו 50 אלף שקל כפיצוי גלובאלי על פגיעה מסוימת בכושר ההשתכרות. בנוסף נפסקו לו פיצויים על הוצאות רפואיות ונסיעות, עזרה שייתכן שיזדקק לה בעתיד וכן פיצוי לא ממוני על כאב וסבל.

בסך הכול, ולאחר ניכוי התגמולים שקיבל מהביטוח הלאומי, חויבו העירייה וחברת הביטוח לשלם לתובע פיצויים של 47,300 שקל ועוד 11,912 שקל עבור הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד.