שינוי דרמטי בחוקי ההגירה
בית משפט פדרלי הקפיא השבוע עד להודעה חדשה חוק שאמור היה להשפיע בצורה דרמטית על מבקשי גרין קארד וויזות. כל הפרטים
לאחרונה פרסמנו כאן פרטים על חוק חדש public charge final rule שאמור היה להיכנס לתוקף ב 15 באוקטובר. החוק אמור היה להרחיב את הגדרת הכשירות לגרין קארד והארכת הסטטוס על בסיס יכולת כלכלית.
בית משפט פדרלי בניו יורק הקפיא מוקדם יותר השבוע את החוק עד להודעה חדשה ואסר את החלתו ואכיפתו. בית המשפט אף הורה על הקפאת הטפסים החדשים בהם הוכנסו השינויים הרלבנטיים. מדובר בטפסי בקשות לגרין קארד, ויזות עבודה ובקשות להארכות ושינוי סטטוס. כל אלה כאמור, הוקפאו לאלתר. בהחלטתם שניתנה ביום שישי, 11 באוקטובר, התייחסו שלושת השופטים לתוקף החוק והחלתו וציינו כאמור בפירוט כל טופס וטופס על פי מספרו.
על פי החוק שהוקפא, הודיע המשרד לביטחון פנים בארה"ב (Department of Homeland Security ) כי מהגרים המבקשים להיכנס ולהישאר בארצות הברית - באופן זמני או קבוע - יצטרכו להראות עצמאות כלכלית ויסמכו על היכולות שלהם ועל המשאבים של בני משפחה, ספונסרים וארגונים פרטיים, ולא על המשאבים הציבוריים.
חוק זה, שאמור היה להיכנס לתוקף ממש השבוע, משנה את תקנות DHS בכך שהוא קובע כיצד יוחלט אם מהגר אינו מתאים להגירה לארצות הברית על סמך הסבירות לפיה יהפוך לנטל כלכלי על החברה והמדינה, כמפורט בחוק ההגירה והלאום.
החוק הסופי פונה לרשות ההגירה האמריקאית (USCIS) ומאפשר למהגר להפקיד פיקדון שיבטיח כי לא יהפוך לנטל כלכלי במסגרת בקשה לגרין קארד. הכלל גם הופך את המבקרים הזמניים, בעלי ויזות תייר למשל, אלו שקיבלו הטבות ציבוריות מסוימות מעל לרף מסוים, לבלתי כשירים להארכת שהות ולשינוי הסטטוס.
DHS תיקן את ההגדרה "public charge" כדי לשלב שיקולים נוספים של תועלות ציבוריות שהתקבלו, כאלו שלדעת המשרד יבטיחו טוב יותר כי מועמדים הכפופים לחוק אינם מסוגלים לתמוך בעצמם.
הכלל מוסיף ומגדיר את המונח "public charge" כאדם המקבל הטבה ציבורית ממקור אחד או יותר במשך יותר מ 12 חודשים, במצטבר, בכל תקופה של 36 חודשים (כך למשל, קבלת שתי הטבות בחודש יחשבו כחודשיים). הכלל למעשה מרחיב את המונח ”public charge" וכולל גם הטבות מזומנים בגין שמירת הכנסה, הכנסות ביטוחיות משלימות (SSI), סיוע זמני למשפחות נזקקות (TANF), תוכנית סיוע תזונתי משלים (SNAP), רוב הצורות של מדיקאיד, וחלק מתכניות הדיור (section 8).
החוק מגדיר גם חריגים עליהם לא יחולו התנאים הנ״ל: הטבות ציבור שקיבלו אנשים המשרתים בתפקיד פעיל בצבא או מילואים של צבא ארה"ב, ובני זוגם וילדיהם; הטבות ציבוריות שקיבלו מאמצים בינלאומיים וילדים המקבלים אזרחות אמריקאית; Medicaid עבור מהגרים מתחת לגיל 21 ונשים הרות; Medicaid לשירותי המוענקים בבתי ספר (כולל שירותים הניתנים במסגרת חוק חינוך אנשים עם מוגבלות); והטבות Medicaid עבור שירותי רפואת חירום.
כלל זה גם הופך מבקרים שאינם מהגרים בארצות הברית אך קיבלו הטבות ציבור ייעודיות מעבר לסף שנקבע, לבלתי כשירים לשינוי מעמד והארכת שהות, זאת אם הם קיבלו את ההטבות לאחר השגת המעמד הזמני שהם מבקשים להאריך או ממנו הם מבקשים שינוי.
חשוב לציין כי תקנה זו אינה חלה על תכניות הגירה הומניטריות לפליטים, צעירים עולים מיוחדים (SIJ) קורבנות סחר מסוימים (T לא-מהגרים), קורבנות של פעילות פלילית מוסמכת (U לא מהגרים), או קורבנות אלימות במשפחה (VAWA).
בנוסף, חוק זה מסביר גם כיצד USCIS תפעיל את סמכותה לפי שיקול דעתה, בנסיבות מוגבלות, להציע למהגרים שלא עמדו בתנאי החוק החדש את האפשרות להפקיד ערובה שתבטיח שמטרות החוק מתקיימות. הכלל הסופי קובע את סכום הפיקדון המינימלי ל 8,100 דולר; הסכום בפועל יהיה תלוי בנסיבותיו הייחודיות של אותו אדם.
על פי DHS כלל זה יחסוך למשלם המיסים האמריקני סכום של למעלה מ 2.2 מיליארד דולר בשנה ומהווה צעד חשוב נוסף בתעדוף האזרח האמריקני, כפי ששם לו הממשל הנוכחי כמטרה עם עלייתו לשלטון.
החידוש העיקרי בחוק זה טמון בעיקר בהרחבת ההגדרות כפי שהובאו לעיל, כמו גם בהשפעה על זרים בעלי ויזות זמניות ולאו דווקא כאלה המבקשים להגר בהליכי גרין קארד.
חשוב להדגיש, כי גם אם אדם מוגדר ככזה שעשוי להפוך לנטל על פי החוק החדש, הוא עדיין יוכל להגר או להאריך את שהותו הזמנית על ידי הפקדת פיקדון או שימוש בערב שיערוב לו מבחינה כלכלית, כפי שמקובל כיום במצבים דומים (joint sponsor).
אולם, החוק כאמור הוקפא עד להודעה חדשה לרווחת מהגרים רבים שגם אם לא מוגדרים ככאלה הנזקקים לתמיכה ממשלתית באופן מובהק, יכולים היו בקלות להיות מושפעים מהחוק כך או אחרת
חשוב לציין כי למרות הנאמר כאן, ולמרות החלטת בית המשפט הפדרלי מיום שישי האחרון, הודיעה מחלקת המדינה (משרד החוץ האמריקאי) כי מבחינתה חוק, שגם כן יבחן בקשות לויזות לאור העקרונות הנ"ל, יכנס לתוקף ב 15 לאוקטובר 2019 ויוחל באופן מיידי על מבקשי ויזות. על פי החוק - DOS Public Charge Rule בנוסף הדגישו במחלקת המדינה - Department of State (DOS) כי מבקשי הויזות השונות אינם צריכים לפעול בצורה שונה בבואם לבקש ויזות או לנקוט בכל אמצעי אחר. על המבקשים להמשיך לפעול בדרך הנהוגה עד כה ולהגיע לראיונות כפי שהיה מקובל. מה שישתנה הם עקרונות הבדיקה אותם יפעילו נציגי השגרירויות האמריקאיות ברחבי העולם על פי עקרונות החוק. דובר מחלקת המדינה הוסיף כי תצא הודעה רשמית באם יחול שינוי פרוצדורלי או אחר בהגשת בקשות לויזות לאור החוק החדש.
הגם שמדובר במשרדי ממשלה שונים לא יהיה מופרך להניח שהחלטת בית המשפט תשפיע בדרך זאת או אחרת על החלטת מחלקת המדינה.
אנחנו נמשיך לעקוב ולעדכן כמובן.
עו"ד שלומי אטש, מומחה לדיני הגירה ובעל משרד מוביל בניו יורק:
