הנשיא ריבלין ספד לשופט שמגר: "מהאבות המעצבים של המשפט הישראלי"
עם היוודע דבר מותו של נשיא ביהמ"ש העליון בדימוס מאיר שמגר בגיל 94, פורסמו הודעות אבל במערכת הפוליטית. ריבלין: "הוא היה בעל אומץ לב שיפוטי". נתניהו: "היה לו תפקיד חשוב בעיצוב אושיות המשפט הישראלי לרבות במדיניות ביו"ש". גנץ: "מצדיעים לאיש שפעל למען זכויות האדם"
במערכת הפוליטית והמשפטית ספדו הבוקר (יום ו') לנשיא בית המשפט העליון בדימוס, השופט מאיר שמגר, שהלך לעולמו בגיל 94. "מדינת ישראל ועולם המשפט הישראלי התייתמו היום מאחד מהאבות המעצבים והחשובים של המשפט הישראלי", אמר נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין.
הוא הוסיף כי שמגר היה "מעמודי התווך והתמך של המשפט. איש חזון משכמו ומעלה, איש אמת, מלומד וחכם, פורץ דרך, אמיץ, ישר וצנוע. מנהיג בעולם המשפט ומגדולי השופטים שהיו לנו, שהאיר את עולם המשפט הישראלי בעשורים האחרונים.
"השופט מאיר שמגר ז"ל היה סמל להדר הבית"רי. בעל אומץ לב שיפוטי, שהאמין באמונה שלמה בבית המשפט ובמערכת המשפט אך ידע גם את מגבלות הכוח שלה".
לסיום דברי ההספד שלו ציין הנשיא ריבלין כי "בקריירה העשירה שלו זכה השופט שמגר להיות מהבנאים הגדולים של המשפט הישראלי, מן המסד ועד לטפחות. כפרקליט הצבאי הראשי, כיועץ המשפטי לממשלה, כשופט ונשיא בית המשפט העליון וכמי שעמד בראש ועדות ממלכתיות וציבוריות רבות וחשובות, בין היתר בבית הנשיא. תנחומי לרעייתו מיכל ולבני משפחתו האהובים. יהי זכרו ברוך".
ראש הממשלה בנימין נתניהו הביע צער עמוק על פטירת נשיא בית המשפט העליון לשעבר. בהודעת ההספד שלו, ציין נתניהו כי שמגר היה "מגדולי המשפטנים במדינת ישראל".
נתניהו הוסיף כי "למאיר שמגר היה תפקיד חשוב בעיצוב אושיות המשפט הישראלי לרבות במדיניות המשפט ביהודה ושומרון. תמיד אזכור בהוקרה את פעילותנו המשותפת בהנהלת מכון יונתן לאחר פטירתו של אחי יוני ז"ל. יהי זכרו של מאיר ברוך".
גם נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות ספדה לשמגר: "שופטות ושופטי ישראל מבכים היום את לכתו של הנשיא בדימוס מאיר שמגר שהיה מבכירי בניה ובנאיה של מערכת המשפט הישראלית בכל אחת מתחנות חייו – בפרקליטות הצבאית, בייעוץ המשפטי לממשלה וב- 20 שנותיו בבית המשפט העליון כשופט וכנשיא. בכל אחד מן התפקידים שאותם מילא התבלט שמגר כפורץ דרך והקים מסד משפטי ויסודות יצוקים המבטאים את עקרון שלטון החוק ואת ערכיה של דמוקרטיה במיטבה. הנשיא שמגר הותיר לדורות הבאים תפיסת עולם שיפוטית מעוררת השראה אשר נבנתה ונתעצבה לאורך השנים הארוכות שהקדיש למדינה כמשרת ציבור. את מורשתו זו מן הראוי כי אנו השופטים נלמד ונשמר ובבוא העת נעביר אותה לדורות שיבואו אחרינו".
חיות הוסיפה: " בנימה אישית, לפני כ-30 שנים מוניתי לכהן כשופטת שלום בתל אביב בעת שמאיר שמגר היה נשיא בית המשפט העליון. לאורך כל דרכי השיפוטית מאז היווה הנשיא שמגר עבורי מורה דרך ודמות מופת שלאורה צעדתי ואוסיף לצעוד. אנו מחבקים באהבה את רעייתו מיכל ואת כל בני המשפחה היקרים. יהי זכרו ברוך".
יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין אמר כי "מאיר שמגר היה מעמודי התווך של המשפט הישראלי וממעצבי דרכו. ביושר ליבו ובידענותו המופלגת הוא היה מהנשיאים המשפיעים ביותר של בית המשפט העליון, שמפסקי הדין שכתב לומדים וילמדו רבבות תלמידים. מראשית קיומה, מדינת ישראל היא מדינת דין שהצדק הוא נר לרגליה, ומאיר שמגר תרם לכך תרומה גדולה שתיחקק לדורות. יהי זכרו ברוך".
יו"ר כחול לבן, ח"כ בני גנץ, הביע צער על מותו של שמגר ואמר כי הוא היה "מענקי המשפט שקמו למדינת ישראל ואיש שבמגוון הרחב של תפקידים בהם כיהן, תרם תרומה מכרעת לעיצוב דמותה ועוצמתה של מערכת המשפט הישראלית.
"שמגר, איש משפט חכם ורודף צדק, היה ציוני גדול שאהב את מדינת ישראל ונלחם עבורה בשדה הקרב כלוחם אצ"ל ובשדה המשפטי במשך עשורים רבים. הבוקר כולנו מצדיעים לאיש שפעל למען זכויות האדם באשר הוא אדם לצד שמירה ודאגה על ביטחון ישראל ועתידה".
צחי הנגבי, כיום השר לשיתוף פעולה אזורי ובעבר שר המשפטים, אמר: "נפרדנו היום מאחד מענקי המשפט בישראל. זכיתי לעבוד עם מאיר שמגר בעת שכיהנתי כשר המשפטים בממשלת נתניהו הראשונה. אז נחשפתי למעגל חייו הייחודי של מי שהיה בצעירותו לוחם באצ"ל, נאסר והוגלה על ידי הבריטים למחנה מעצר באריתריאה, שב לשרת בצבא ההגנה לישראל עד שהגיע לדרגת הפרקליט הצבאי הראשי, ובהמשך עיצב את מעמדו העצמאי של בית המשפט העליון והעלה תרומה עצומה לשלטון החוק בישראל".
יו"ר ישראל ביתנו, ח"כ אביגדור ליברמן, אמר: "אנו נפרדים היום בצער רב ממאיר שמגר נשיא בית המשפט העליון לשעבר, ולוחם האצ"ל. בעת כהונתי כיו"ר ועדת חוץ וביטחון, זכיתי לשמוע ממנו את הפירוט והנימוקים לדו״ח ועדת שמגר, כאשר עמד בראש הוועדה לקביעת עקרונות לניהול משא ומתן בנוגע לחיילי צה"ל השבויים והנעדרים. הכרתי אדם ישר, רודף שלום וצדק. אני שולח תנחומיי למשפחת שמגר. יהי זכרו ברוך".
יו"ר הימין החדש ושרת המשפטים לשעבר ח"כ איילת שקד ציינה כי "שמגר היה מדמויות המפתח של המשפט הישראלי. הוא הטביע את חותמו במערכת המשפט האזרחית והצבאית בישראל כפצ"ר, כיועמ"ש וכנשיא בית המשפט העליון. הוא קידם את המשפט בישראל בשורה של פסקי דין רבים ומשמעותיים בזכות חופש הביטוי, שלטון החוק ושמירה על עקרונותיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.
"השופט שמגר הקדיש את חייו לחברה הישראלית ולארץ ישראל. דמותו של שמגר תיזכר לעד כאחד מעמודי התווך של המשפט הישראלי וכמשפטן פורץ דרך, הגון וישר. יהי זכרו ברוך".
מנדלבליט: "מורשתו תאיר את דרכנו לעד"
היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט פרסם כי הוא הרכין ראשו בעצב ומשתתף בצערה של משפחת שמגר. לדבריו, "הנשיא שמגר, משפטן דגול ומנהיג פורץ דרך, הגשים את חלומו לאחר שנמלט עם משפחתו מאימת הצורר הנאצי, עלה ארצה, נלחם בשורות האצ"ל, נכלא והוגלה לאפריקה עם לוחמי המחתרות. עם קום המדינה, התגייס לשורות צה"ל.
"בהמשך, התקדם בסולם הדרגות עד לתפקיד הפרקליט הצבאי הראשי ועם שיחרורו מונה לשמש היועץ המשפטי לממשלה. במסגרת תפקידים אלה פעל רבות לביסוס מעמדו ועצמאותו של הייעוץ המשפטי הציבורי, כאמון על האינטרס הציבורי".
מנדלבליט אמר עוד כי "במשך למעלה מחצי עשור עמד שמגר בראשו של בית המשפט העליון והודות לפסיקותיו הרבות והתקדימיות, ייזכר לעד כמי שפעל לביצור מעמדו של שלטון החוק וההגנה על זכויות האדם בישראל. הנשיא שמגר הותיר חותם בל יימחה בעולם המשפט של מדינת ישראל. מורשתו מאירה ותאיר את דרכנו לעד".
שר המשפטים אמיר אוחנה אמר: "מאיר שמגר היה מדור הנפילים של בית המשפט העליון. מורשתו נלמדת ותילמד על ידי דורות של משפטנים, והיא חקוקה בדברי הימים של המשפט הישראלי.
"אהבתי וכיבדתי מאוד את דרכו, מצעירותו כלוחם באצ"ל ועד להובלתו את בית המשפט העליון כנשיאו. אני שולח את תנחומיי הכנים לרעייתו השופטת בדימוס מיכל רובינשטיין, לבני משפחתו ולמוקיריו הרבים. יהי זכרו ברוך".
לשכת עורכי הדין פרסמה הודעה שבה נאמר כי היא "מבכה את פטירתו של אחד מענקי מערכת המשפט במדינת ישראל לדורותיה, נשיא בית המשפט העליון לשעבר, מאיר שמגר ז"ל".
ראש הלשכה, עו"ד אבי חימי, אמר הבוקר: "פטירתו של נשיא בית המשפט העליון לשעבר מאיר שמגר ז"ל היא אבידה גדולה למשפחתו, למדינת ישראל ולמערכת המשפט. אני בטוח שמורשתו של האיש תהיה נצורה בליבנו לנצח. יהי זכרו ברוך".
הרשות השופטת הודיעה כי היא מרכינה ראשה על פטירתו של שמגר. בהודעת הרשות צוין כי "נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, ושופטיו, מנהל בתי המשפט, השופט ד"ר יגאל מרזל, שופטי ועובדי מערכת בתי המשפט משתתפים באבל הכבד של משפחת שמגר ושל כל הציבור בישראל".
"כבר מתגעגעים אליו"
שמגר שימש בין יתר תפקידיו כיו"ר הוועד הציבורי להעלאת שארית יהודי אתיופיה. ממטה המאבק להעלאת יהודי אתיופיה נמסר כי "שמגר ליווה את מטה המאבק מעת הקמתו, השתתף במספר רב של כנסים ברחבי הארץ ודיונים שקיימנו בכנסת ובמשך העשורים האחרונים פעל ללא לאות למען העלאת שארית יהודי אתיופיה.
"שמגר שלח מכתבים רבים אל ראש הממשלה בנימין נתניהו ואל שרי הפנים שכיהנו תחתיו בדרישה לפעול יותר למען העלייה מאתיופיה. מכתבים שלצערנו נותרו ללא מענה מספק. שמגר היה בקשר חם ואכפתי עם רבות ממשפחותיהם של מסורבי העלייה בישראל. סיפוריהם האישיים נגעו לו ללב.
"להשקפתו המשפטית, שארית יהודי אתיופיה היו צריכים לעלות ארצה במסגרת חוק השבות ולא בהקצבות המתבססות על חוק הכניסה כפי שמתקיים כעת. פעילותו למען שארית יהודי אתיופיה אפשרה את עלייתם של אלפים לישראל. נזכור אותו תמיד וכבר מתגעגעים אליו".
שמגר (שטרנברג) נולד בעיירה דנציג שבפולין, בן יחיד למשפחה ציונית. בשנת 1939 עלה לארץ ישראל יחד עם משפחתו. למד בבית הספר התיכון "בלפור" בתל אביב ולאחר מכן היסטוריה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים. במהלך לימודיו הצטרף שמגר לשורות מחתרת האצ"ל. ב-1944, בעת שסייע לאיש אצ"ל פצוע, נתפס על ידי השלטונות הבריטים ונכלא במחנה מעצר בלטרון.
באוקטובר 1944 הוגלה עם כמה מאות עצירים נוספים אל מחנה מעצר בריטי באריתריאה, שם החל ללמוד משפטים בהתכתבות באוניברסיטת לונדון. ביוני 1946 השתתף שמגר בניסיון בריחה נועז. הבורחים הצליחו להימלט מן המחנה, אך נתפסו לאחר מספר ימים והועברו למעצר בקניה, שם המשיך שמגר את לימודי המשפטים.
עם פרוץ מלחמת העצמאות שוחרר ממעצרו, שב לישראל ולקח חלק במלחמה. עם תום המלחמה השלים שמגר את לימודי המשפטים, הוסמך לעריכת דין והתגייס לצה"ל. הוא הצטרף לפרקליטות הצבאית והתקדם בסולם הדרגות עד לדרגת אלוף משנה. בשנת 1961 נתמנה להיות הפרקליט הצבאי הראשי. לקראת סוף תפקידו כיהן גם כיועץ משפטי של משרד הבטחון. במהלך שירותו הצבאי נישא לאשתו גאולה. באותה תקופה עיברת את שמו (משטרנברג לשמגר) בהשפעתו של דוד בן גוריון ובהשראת השופט התנכ"י שמגר בן ענת.
במסגרת תפקידו כפרקליט צבאי ראשי הקים שמגר את התשתית למערכת משפטית בשטחים כבושים. בין השאר חיבר חוברת בשם "סמכויות צבא בשטח כבוש" שהיוותה, יחד עם הנחיות נוספות, מסגרת משפטית לעבודתו של הממשל הצבאי לאחר מלחמת ששת הימים. בשנת 1968 לאחר שהשתחרר מהצבא בדרגת אלוף משנה, מונה שמגר ליועץ המשפטי לממשלה (יועמ"ש). במהלך כהונתו הרחיב שמגר את תחומי אחריותו ומעורבותו של היועמ"ש והוא זכור כאחד מהדומיננטים והעצמאיים שבממלאי תפקיד זה.
זמן קצר לאחר כניסתו לתפקיד הנהיג פרסום קבוע של הוראות משפטיות וחוקיות המתייחסות לסמכויותיו של היועמ"ש תחת השם "הנחיות היועץ המשפטי לממשלה". בזמן ניסיון ההתנחלות בסבסטיה בשנת 1974, התנגד שמגר להבאת אנשי גוש אמונים למשפט וזכה לביקורת רבה מצד חוגי שמאל. על אף שנחשב למקורב לימין הפוליטי, קיבל שמגר הצעות להשתלבות בפוליטיקה ממפלגות השמאל, כמו גם הימין, אך דחה את כולן.
בשנת 1975, לאחר שבע שנות כהונה כיועץ משפטי, פרש שמגר מהתפקיד והתמנה לשופט בבית המשפט העליון. לאורך כהונתו כשופט בלט בתחומי המשפט הפלילי, החוקתי והמנהלי ונודע כבעל השקפת עולם ליברלית, אשר מצאה את ביטויה בפסיקותיו בעניינים של חופש הביטוי והעיתונות ובהתנגדותו להטלת עונש מוות (למשל במשפטו של הטרוריסט היפני קוזו אקומוטו). בין פסיקותיו הרבות בלטה תמיכתו בהכרה בזכותם של תושבי שטחי יהודה, שומרון וחבל עזה לעתור לבג"ץ.
בשנת 1983 מונה לנשיא השביעי של בית המשפט העליון. לאורך שנות נשיאותו גברה מעורבות בג"ץ בתחומים שבעבר נמנע מהם: שמגר הורה לסיעות הכנסת לחשוף לראשונה את ההסכמים הקואליציוניים ביניהן והגביל את פעולות צה"ל להריסת בתים בשטחי יהודה, שומרון וחבל עזה, התערב בסמכות החנינה של נשיא המדינה (פרשת קו 300), בהסרת חסינותם של חברי כנסת. יחד עם זאת התווה שמגר מדיניות שיפוטית הנמנעת מלהתערב בעניינים מדיניים מובהקים. ב-1994 עמד בראש הוועדה לחקירת אירועי הטבח במערת המכפלה.
שמגר עמד בראש הרכב השופטים שהביאו לזיכויו של ג'ון דמיאניוק ב-29 ביולי 1993. השופטים שדנו בערעור אמנם קבעו שהוא שיתף פעולה עם הנאצים, אולם נאלצו לזכות אותו מחמת הספק על האישום בנוגע לטרבלינקה. "תם ולא נשלם", סיכם השופט מאיר שמגר פרשה משפטית בת שבע שנים וחצי.
שמגר כתב אז בפסק הדין בערעור, שנפרס על יותר מ-400 עמודים, כי "לאחר סיום הערעור, הוגשו הודעות של 'ואכמנים' שונים, בהן מדובר על מישהו אחר כעל איוון האיום מטרבלינקה. הודעות אלה לא ידענו כיצד באו לעולם. אך קיבלנו אותן לפני ולפנים משורת הדין והדיון. ומשהו בפנינו, החל הספק מכרסם בתודעתנו השיפוטית, שמא המערער אינו איוון האיום מטרבלינקה. מכוחו של כרסום זה, שידענו את טיבו אך לא את פישרו, מנענו עצמנו מלהרשיע את דמיאניוק על זוועות טרבלינקה".
בית המשפט העליון סירב להרשיע את דמיאניוק בשל שירותו כשומר במחנה סוביבור ובמחנות אחרים כיוון שההאשמה לא הופיעה בכתב האישום המקורי.
אהרן ברק מונה במקומו
שמגר פרש מבית העליון בשנת 1995 ובמקומו התמנה לנשיא השופט אהרן ברק. זמן קצר לאחר פרישתו עמד בראש ועדת החקירה הממלכתית שחקרה את רצח ראש הממשלה יצחק רבין ובדקה את תפקודו של השב"כ באירוע. בשנת 2000 מונה לעמוד בראשות ועדת החקירה לבדיקת פרשת הצלילה של לוחמי הקומנדו הימי בנחל הקישון. בדו"ח המסכם של הוועדה (שהוגש באפריל 2003), נותר בדעת מיעוט, כאשר קבע כי אכן קיים קשר בין הצלילות בנחל לבין מחלת הסרטן של הלוחמים. שאול מופז, שר הביטחון באותה העת, החליט לאמץ את דעת המיעוט, וקבע כי משרד הביטחון יפצה את הלוחמים שחלו בסרטן.
מאז סיום עבודת הוועדה עמד שמגר בראשן של מספר ועדות ציבוריות ועמותות. שימש בתפקיד בכיר במכון לדמוקרטיה כראש המועצה הציבורית ל"חוקה בהסכמה" וכן כבורר.
לשמגר שלושה ילדים מאשתו גאולה, שממנה התאלמן בשנת 1983, והוא סב לנכדים. הוא התחתן בשנית עם השופטת בדימוס מיכל רובינשטיין, שכיהנה כסגנית נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב.
לפנייה לכתב/ת 
