עוד 4 שנים: ניצחון קשה לטרודו בבחירות בקנדה
אחרי מערכת בחירות צמודה: "נער הזהב" של הפוליטיקה הקנדית גבר על השמרנים וצפוי להקים גם את הממשלה הבאה. מסתמן: התוצאה שהשיג טובה משניבאו לו הסקרים, אך מפלגתו נחלשה ותיאלץ להקים ממשלת מיעוט
ראש ממשלת קנדה ג'סטין טרודו צפוי להקים גם את הממשלה הבאה, אם כי היא תהיה ממשלת מיעוט – כך קובעת הבוקר (יום ג') התקשורת בקנדה בהתבסס על מדגמים ועל תוצאות אמת חלקיות בבחירות הכלליות.
לפי כלי התקשורת, המפלגה הליברלית בראשות טרודו זוכה נכון לעכשיו ב-155 מושבים, ואילו המפלגה השמרנית בהובלת אנדרו שיר זוכה ב-122. במישור הארצי מסתמן כי המפלגה השמרנית זוכה לשיעור תמיכה גדול יותר מזו הליברלית, אולם בשיטת החלוקה על פי מחוזות גורפים הליברלים מושבים רבים יותר בפרלמנט.
עוד סיפורים מהעולם בעמוד הפייסבוק של דסק החוץ
הבחירות הכלליות נתפשו כמשאל עם על טרודו, שלפני ארבע שנים הגיח מאחור ורשם ניצחון גדול בבחירות. מערכת הבחירות הנוכחית הייתה צמודה למדי, והסוקרים העריכו מראש כי מי שינצח הלילה, טרודו או שיר, ייאלץ להקים ממשלת מיעוט. על כיסאו של טרודו ריחפה סכנה ממשית, אבל ככל הנראה ברגע האמת, בקלפיות, הוא רשם תוצאות טובות משניבאו לו הסקרים.
על כל פנים, לפי התוצאות המסתמנות הבוקר הליברלים אכן איבדו מכוחם בפרלמנט, שבו 338 מושבים, וכדי להקים ממשלה הם יצטרכו כנראה לשתף פעולה עם "המפלגה הדמוקרטית החדשה" של סינג. לשם הקמת ממשלת רוב זקוקים הליברלים ל-170 מושבים. בעבר רק לעתים נדירות הצליחו ממשלות מיעוט בקנדה לשרוד יותר משנתיים או שנתיים וחצי.
"המצב הוא לא בדיוק אותו מצב כמו ב-2015", הסביר הבוקר רוברט בות'וול, פרופסור להיסטוריה קנדית וליחסים בינלאומיים מאוניברסיטת טורונטו. "טרודו הוא ראש הממשלה משום ששאר המפלגה הצליחה להתאחד. לטרודו בהחלט מגיע קרדיט על מה שקרה, אבל עכשיו הוא באמת יצטרך להפגין יכולות שהוא טרם הפגין".
המפלגה הדמוקרטית החדשה בראשותו של סינג, זו שככל הנראה איתה ינסה טרודו להקים ממשלה, ספגה הלילה אכזבה: מסתמן כי היא גרפה מספר מושבים נמוך בהרבה מזה שהיה לה ב-2015. עם זאת, העובדה שטרודו זקוק לה לשם הקמת ממשלה תאפשר לה ליהנות מהשפעה רבה.
טראמפ בירך את טרודו
בנאום הניצחון הבוקר אמר טרודו לתומכיו: "עשיתם את זה, ידידיי. ברכות!". הוא הדגיש כי הוא ואנשיו יעבדו קשה למען כל הקנדים, לא משנה לאיזה מועמד הצביעו: "המדינה הצביעה לטובת אג'נדה פרוגרסיבית. הליברלים יודעים, כמו כל הקנדים, שתמיד אפשר להשתפר. כולנו רוצים ערים בטוחות יותר, עולם נקי יותר ואיכות חיים גבוהה יותר. בשנים הבאות נעבוד קשה, ותמיד נציב בראש סדר העדיפויות את המדינה הזו ואת תושביה". מנהיג השמרנים שיר התקשר לטרודו ובירך אותו על ניצחונו, וגם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בירך את ראש הממשלה הקנדי.
מאז ניצחונו המוחץ בבחירות ב-2015 נהנה טרודו מתדמית של "נער זהב", אבל התדמית הזו התערערה בשנה האחרונה בעקבות שערורייה גזענית ואפילו פרשת שחיתות שדבקו בו.
בשנות כהונתו הראשונות עורר טרודו גאווה בקרב ליברלים רבים בקנדה. כך למשל ביום השבעתו לראש הממשלה הכריז טרודו – המגדיר עצמו פמיניסט – על קבינט שוויוני, שבו 15 גברים ו-15 נשים. כשמדינות אחרות סגרו את שעריהן בפני מהגרים הוא פתח את שערי קנדה ליותר מ-45 אלף פליטים סורים.
תחת הנהגת טרודו גם הפכה קנדה למדינה השנייה בעולם המתירה לחלוטין שימוש בקנאביס, ניהלה חקירה ציבורית מלאה בנוגע לרצח נשים ילידיות והתירה המתות חסד במקרים מסוימים. טרודו הפך לפנים מוכרות ברחבי העולם, והמגזין "רולינג סטון" אף עיטר את שער אחד הגיליונות שלו בכותרת: "למה הוא לא יכול להיות הנשיא שלנו?".
עד לתחילת השנה הנוכחית נדמה היה שאין משהו שראש הממשלה – נשוי ואב לשלושה – יכול לעשות שיפגע בו, אבל אז הגיעה פרשת השחיתות בלוב: התובעת הכללית של קנדה, האישה הילידית הראשונה לכהן בתפקיד, התפטרה אחרי שהאשימה את טרודו בהתערבות בתיק שוחד למען חברת בניין גדולה ששיחדה בכירים במשטר קדאפי.
בחודשים האחרונים הכתימו את תדמיתו הזכה של טרודו גם תמונות מצעירותו שבהן הוא נראה מאופר כאדם שחור – מעשה הנחשב פוגעני-למדי במונחים של היום. טרודו הודה במעשה, הצהיר ששגה, והסביר כי מדובר בתחפושות לרגל מסיבות שבהן השתתף בשנת 2000 ובתחילת שנות ה-90.
השמרן האפרפר בדרך להפסד
מנהיג השמרנים אנדרו שיר בן ה-40, יריבו הגדול של טרודו בבחירות, נחשב לאדם מאופק ואפרפר, קתולי אדוק המתנגד להפלות ולנישואים חד-מיניים. לפרלמנט נבחר ב-2004 ולמנהיג המפלגה השמרנית התמנה כבר לפני שנתיים, אבל במידה רבה נשארת דמותו חידה.
שיר ניסה לאורך הקמפיין להציג את עצמו כקנדי מהשורה: אב לחמישה ילדים שאוהב לשתות בירה ולצפות בפרקים של "משפחת סימפסון" ובפוטבול (אחיה הצעיר של אשתו משחק בליגת הפוטבול הקנדית); אלא שמאחורי הפנים העגלגלות שלו מסתתר אסטרטג ממולח, איש שהצליח לגבור על 12 מועמדים אחרים במרוץ להנהגת מפלגתו.
חיוך-הגומות שלו – שנפרש על פניו הן כשהוא שמח והן כשהוא חש שלא בנוח – זיכה אותו בכינוי "סטיבן הרפר עם חיוך". הרפר היה קודמו של שיר בתפקיד וכיהן כראש ממשלת קנדה לפני טרודו. הוא הצליח לאחד את הימין המפולג ולהקים בשנת 2003 את המפלגה השמרנית, והנהיג את ארצו מ-2006 עד 2015.
כמו קודמו, שיר העביר את רוב חייו הבוגרים בפוליטיקה. לפרלמנט נבחר בגיל 25, ובגיל 32 הוכרז כיושב הראש הצעיר ביותר בתולדות בית הנבחרים הקנדי. הוא אימץ רבים מקווי המדיניות של הרפר, אבל נחשב שמרן יותר ממנו מבחינה אידיאולוגית בכל הקשור לענייני משפחה ומוסר.
שיר נודע כאמור כמתנגד להפלות ולנישואים חד-מיניים, אבל במהלך הקמפיין הדגיש כי אם ייבחר לראש הממשלה אין בכוונתו לפתוח מחדש את הדיון בנושאים האלה, שהם "נושאים מפלגים" לדבריו. "החברה השתנתה. קיבלנו את זה. המשכתי הלאה. המפלגה שלנו המשיכה הלאה", הסביר.
לפנייה לכתב/ת 
