ועדת סל התרופות תחל דיוניה בלי תקציב כי אין ממשלה

ל-ynet נודע כי אתמול (שלישי) הוגשה בפני יו"ר הכנסת ח"כ יולי אדלשטיין ויו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני בקשה לקיום "דיון חירום בנושאי מערכת הבריאות, שאינם סובלים דיחוי בשל סכנת פגיעה קשה בחולים". על המכתב חתום פורום "חמישה מיליארד לבריאות" הכולל למעלה מ-60 ארגוני חולים, רופאים, הסתדרות האחים והאחיות, מטפלים וארגוני בריאות נוספים.

במכתב עליו חתום בין היתר יו"ר ארגון רופאי המדינה וממלא מקום יו"ר ההסתדרות הרפואית ד"ר זאב פלדמן נאמר: "הקפאת תקציב סל התרופות והטכנולוגיות הביאה למצב לא הגיוני שבו תקציב סל התרופות לא מעוגן בחוק. מצב זה של אי ודאות מקשה על עבודת ועדת הסל ומעמיד בסיכון בריאותי חולים רבים שכניסת תרופה לסל החיונית עבורם, עלולה להידחות לתקופה בלתי ידועה".

סגן שר הבריאות יעקב ליצמן. כינס את הוועדה למרות הבחירות(צילום: יואב דודקביץ' )

קיראו עוד על ועדת הסל:

יו"ר הסל החדש פרופ' רוטשטיין: "אפעיל את כל מי שאפשר כדי להוריד מחירי התרופות"

במסיבת עיתונאים שנערכה בתחילת ספטמבר במשרד הבריאות הושקה עבודת ועדת סל התרופות, אך לא הוכרז בה על איזה סכום יעמוד התקציב. סגן שר הבריאות יעקב ליצמן אמר אז: "אם נחכה עד אחרי הבחירות לקבוע את גובה הסל - חולים יפסידו את הכסף בחודשים הראשונים לשנת 2020. אסור להפסיד את הכסף ולכן החלטנו שעל אף הבחירות, נכנס את הוועדה".

שר האוצר משה כחלון הבטיח: "נעמוד בסכום של לפחות מה שהיה עד היום, הסכום הסופי ייקבע אחרי הבחירות אבל אני מתחייב שזה לא יירד מהסכום שדיברנו עליו - 500 מיליון שקלים". בשלוש השנים האחרונות עמד תקציב ההרחבה לסל הבריאות על 500 מיליון ש"ח ובשלוש השנים שקדמו להן (2014-2016) עמד הסל על 300 מיליון ש"ח. לסל התרופות הקרוב קדמו הבטחות רבות להגדילו, בין השאר, החלטת ראש הממשלה בנימין נתניהו לעגן בחוק באמצעות נוסחה את סכום הגדלת הסל.

המשמעות של עיכובים נוספים בקביעת גובה התקציב, יכולה לגרום לכך שהוועדה לא תסיים את עבודתה עד לסוף דצמבר 2019, ובכך יידחה המועד בו חולים אמורים לקבל את התרופות והטכנולוגיות החדשות שמועמדות להיכנס השנה. פרופ' זאב רוטשטיין, יו"ר ועדת סל התרופות ומנכ"ל הדסה אמר: "לוועדת הסל 2020 יש אתגרים עצומים ועבודה קשה להכין את התוספת החיונית לסל. הועדה מכינה בימים אלה את מיפוי הבקשות שהוגשו לסל ובמקביל את המדיניות של שיתוף כל הגורמים הרלוונטיים.

"כפי שהתבטאנו, חברות הפארמה נדרשות בעת הזאת להגיש מחירים מקוצצים לועדת הסל כמו גם שיטות תשלום לפי יעילות. הקופות נקראות לשתף פעולה בנושאי עודפים או חוסרים של תקצוב הועדה הקודמת והציבור יקרא להשתתפות עצמית גבוהה יותר בתמורה להרחבה נוספת של טיפולים בסל. כיו"ר הוועדה אני פונה לכל השותפים לשיתוף פעולה כדי לאפשר טיפולים יעילים רבים יותר בסל החדש".

צפו בדבריו של פרופ' רוטשטיין:

פרופ' רפי ביאר, לשעבר יו"ר ועדת הסל ומנכ"ל בית החולים רמב"ם אמר: "אין לי ספק כי הוועדה חייבת להתחיל את עבודתה - היא לא יכולה לחכות להקמתה של ממשלה חדשה כי חיי חולים תלויים בכך. כשאני ישבתי בוועדה ידענו מהו התקציב העומד לרשותנו מאז היום הראשון, להתחיל עבודה על הסל בלי לדעת מה התקציב יקשה על חבריה מכיוון שאתה לא יודע כמה כסף יעמוד לרשותך בסוף התהליך ואם עליך לנקוט בגישה שמרנית יותר בקבלת ההחלטות. עם זאת, בשבועות הראשונים לעבודת הוועדה מדובר רק על הדירוג המקצועי שבו לא מתייחסים לרכיב המחיר. בשליש האחרון לעבודת הוועדה – הידיעה מה גובה התקציב שעומד לרשות חבריה הוא קריטי".

תרופות וטכנולוגיות נוספות שיעמדו במרכז הדיונים, בתחום הקרדיולוגיה- 'פרלואנט' ו'רפאטה' לבעלי כולסטרול גבוה הנמצאים בסכנה לחוות אירוע לבבי נוסף, מקלט הפרעות קצב מושתל לאיתור פרפור פרוזדורים בחולים לאחר שבץ מוחי ממקור לא ברור. בתחום הנוירולוגיה - זולג'נסמה לחולי SMA עד גיל שנתיים ואפידיולקס לסובלים מאפילפסיה קשה. בתחומים נוספים: משאבת אינסולין המתפקדת כ'לבלב מלאכותי' לחולי סכרת סוג 1, 'טקזיירו' לחולי אנגיואדמה תורשתית, 'פסנרה' לבעלי אסתמה קשה ו-PrEP טיפול מונע לנגיף ה-HIV.

אור פורן, חולה בסוכרת. מחכה לאישור המשאבה

אור פורן, בן 37, סטארטאפיסט מתל אביב שחולה בסכרת: "ב-25 השנים בהם אני סוכרתי אין לי רגע של שקט. אין שעה שבה אני לא צריך להסתכל על מד הסוכר ולחשב כמה אכלתי, כמה אינסולין יש לי כרגע בגוף, כמה פעילות גופנית עשיתי או לא עשיתי היום ומתי אני מתכנן לאכול שוב, וכמה פחמימות יהיו שם. אולי רק חלק מזה, המשאבה תדאג לטפל במקומי. השנה מועמדת לסל התרופות המשאבה הראשונה, שיש בה מעגל פידבק בין החיישן למשאבה ומסוגלת לעשות את החישובים האלו בעצמה.

"יש לי הרבה תקוות לקבל את המשאבה הזאת, אולי סוף סוף אני אוכל קצת לנוח. אבל כרגע ניתן להשיג אותה רק באופן פרטי בעלות של אלפי שקלים ונראה שבישראל בריאות זה לעשירים בלבד. לאחרונה אחרי אימון כושר גופני, הלכתי לישון עם סוכר קצת נמוך, חשבתי שאולי לקחתי קצת יותר מדי אינסולין לארוחת ערב, אז מיננתי את כמויות הסוכר כדי שלא יהיה לי היפו בלילה. התעוררתי בארבע לפנות בוקר וגיליתי שכמות הסוכר בגוף שלי גבוהה מהמותר. איך קרתה הטעות הזאת? עדיין אין לי מושג. אם תהיה לי את המשאבה החדשה התיקון לטעויות כאלו יהיה מיידי, המשאבה תגיב ותתקן בעצמה. כל כך נמאס לי להתעסק עם זה. למה אני לא יכול פשוט לקום בבוקר וללכת לחדר כושר כמו 99% מהאנשים שהלבלב שלהם מייצר אינסולין?"

סיון שקד, חולה בסרטן השד, מחכה לתרופה טסנטריק. "ישנה את החיים שלי"

סיון שקד, חולה בסרטן השד מסוג TNBC מספרת: "את התרופה טסנטריק אני מקבלת כטיפול חמלה, לאחר שאובחנתי עם חזרה של מחלת סרטן שד טריפל נגטיב בה חליתי. התרופה הביאה במהרה לנסיגה מרשימה של המחלה ובזכותה אני חיה כיום חיים נורמליים, ללא תופעות לוואי ועם תקווה לעבר העתיד.

"אני לא מצליחה אפילו לדמיין מה עובר על אותן חולות סרטן שד שלא יכולות לקבל את התרופה או בכלל אותם חולים אשר אינם מצליחים לשים את ידם על תרופה מסוימת מאחר והיא אינה בסל התרופות. לא מספיק קשה לקבל את הבשורה שחלית בסרטן, אז עלינו גם להתמודד עם ביורוקרטיה מייגעת על מנת לקבל טיפול שנמצא ממש בהישג יד ויכול לשנות מבחינתנו את התוצאה".

ממשרדי הבריאות והאוצר נמסר בתגובה: "משרדי הבריאות והאוצר עובדים על מנת לגבש מסגרת תקציב לוועדה לפני שלב התעדוף".