האם ילדים באמת חייבים שגרה?
הילדים הלכו הבוקר לגנים ולבתי הספר, ומהר מאוד יחזרו לשגרה שכוללת שיעורים, חוגים, מקלחת וארוחת ערב. למה הסדר הזה כל כך עוזר להם וגם לנו, ומתי בכל זאת כדאי לעשות דברים יצירתיים וחדשים?
"אחרי החגים" כבר כאן, ואיתו - החזרה לשגרה. עבור חלקנו, מלווה החזרה לשגרה בתחושות מכבידות ומעיקות כמו: שעמום, עייפות ושחיקה. עבור אחרים היא מייצגת - שלווה, ביטחון ויציבות. ההבדל נעוץ ככל הנראה בתכונות אישיות איתן נולדנו, יחד עם הרגלים אותם רכשנו במהלך חיינו. כך או כך, מרביתנו נמצאים בשלב כזה או אחר במקום כל שהוא על פני הרצף הזה, שנע תמיד בין הצורך בקביעות לבין הצורך בגיוון ובשבירת שגרה.
את קולו של הצורך בשבירת שגרה השמיע לא מזמן ד"ר איל דורון במאמר (ובסרטון) שהעלה כאן, רגע לפני תחילת שנת הלימודים, תחת הכותרת המלהיבה: "הסוף לחזרה לשגרה: אתגר ספטמבר". אם לסכם בקצרה, קורא לנו כותב המאמר לצאת מ"אזורי הנוחות" שלנו, ולהכניס בשגרת החיים המשפחתית שלנו - גיוון ויצירתיות.
ד"ר אייל דורון פחות מתחבר ל"חזרה לשגרה" הרגילה:
האמת? יש צדק מסוים בדבריו. אין ספק, כי שינוי וגיוון במנהגינו ובהרגלינו - חשובים מאד, הן לרווחה הנפשית שלנו ושל ילדינו והן לטיפוח היכולת שלנו להסתגל טוב יותר למציאות החיים המשתנה מסביבנו. אבל האם נכון הדבר שעלינו לחתור תמיד לשינוי ולשבירת השגרה?
לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet
התשובה לשאלה זו היא: לא בהכרח. מחקרים רבים מראים, כי הקפדה על סדר יום ועל פעולות יום-יומיות קבועות וידועות מראש חשובה ביותר. שגרה מקנה לכולנו תחושת ביטחון ורגיעה. ברגע שיש לנו סדר יום קבוע והרגלים קבועים אנחנו יודעים למה לצפות, יש לנו תחושת שליטה מסוימת על המצב, וכתוצאה מכך- אנחנו נהיים שקטים ורגועים יותר.
איזון בריא בין מכלול הצרכים
חלק מההורים סבורים שסדר יום קבוע מעיד על נוקשות בחינוך אבל המציאות מראה שההפך הוא הנכון. בהיעדר סדר יום - ילדים חיים בתוך מציאות שבה כל דבר יכול לקרות בכל רגע. זה גורם להם לתחושה של חוסר ביטחון, עצבנות ולחץ. סדר יום קבוע מקנה לילד הבנה עמוקה שיש זמן לכל דבר. הוא לומד תכנון נכון לטווח הארוך ועולמו הופך למשהו ברור, מוגדר, צפוי ומסודר.
גם מבחינת ההורים - שגרות קבועות, פחות או יותר, מונעות רבים מהמתחים ומהעימותים היום-יומיים בינם לבין ילדיהם, כגון מתי הולכים להתרחץ או מתי מכבים מסכים. הידיעה שיש סדר קבוע, פחות או יותר, לדברים, מאפשרת להורים לתכנן ולהקצות מראש זמן לעיסוקים משלהם בענייני הבית, בענייניהם האישיים או הזוגיים, ובכך לייצר איזון בריא בין מכלול הצרכים והרצונות שלהם.
בנוסף, שגרה עונה על צרכים התפתחותיים של ילדים. מציאות חייהם של תינוקות ופעוטות צעירים מאופיינת בהמון חוסר וודאות. הם "נלקחים" ו"מובלים" באופן תדיר ממקום למקום, ללא שליטה ממשית על הנעשה איתם. החיים בכללותם עדיין לא מובנים להם ותחושת הזמן עדין לא נתפסת עבורם.
סדר פעולות יום-יומי קבוע מארגן עבורם את המציאות ומייצר להם יכולת מסוימת לנבא את הבאות. תחושת הביטחון הנובעת מכך מאפשרת להם להתמסר ביתר קלות לפעילות הנוכחית שהם עושים, למשחק וללמידה.
קראו עוד:
הילדה לא רוצה לצאת מהבית - איך להגיב?
15 שאלות מעצבנות שהורים שואלים
"המעבר למגורים משותפים הוא רעידת אדמה"
גם ילדים בגילאי ההתבגרות זקוקים לשגרות קבועות בחייהם. שגרות אלה מסמנות עבורם את הגבולות התומכים. גבולות של לוחות זמנים, של אסור ושל מותר. כאלו שניתן להתרחק ולחרוג מהן מעת לעת, אבל עדיין לדעת עד כמה "הרחיקו לכת" ואז "לכייל" את עצמם בהתאם.
לשבור שגרה
השגרה מאפשרת לנו גם את החופש לעשות גם דברים יצירתיים. החזרתיות על פעולות שאנו מבצעים בשגרה מעניקה לנו את החופש, הנפשי והשכלי, להתמקד בעשיית דברים נוספים, החשובים והמשמעותיים לנו יותר, כמו גם לפתח וליצור דברים חדשים.
דמיינו לעצמכם, למשל, אדם המנגן על פסנתר. כאשר מדובר בנגן מתלמד, אשר עושה את צעדיו הראשונים בנגינה, הרי שכל כולו שקוע במקלדת, בטכניקה ובתיאום בין עיניו, בין ידיו ובין אצבעותיו. לעומת זאת, נגן מיומן, שהנגינה היא כבר חלק משגרת יומו, יכול להתפנות במהלך נגינתו ליצירת אלתורים חדשים במנגינה המקורית. במילים אחרות, אפשר לדמות את שגרת החיים שלנו למעין "נמל מבטחים", שמאפשר לנו לשוט ממנו ולגלות לארצות חדשות ונפלאות, בידיעה שתמיד נוכל לשוב אליו בחזרה בבטחה.
אם נחזור לשאלתנו הפותחת - "האם שגרה זה טוב או רע?" הרי שהתשובה, כמו תמיד, נמצאת כנראה איפה שהוא באמצע. באיזון הבריא שבין השניים; בין קביעות לשינוי, בין שגרה לגיוון. שינוי וגיוון, במידה המתאימה, לכל אחד מאיתנו, תורמים לרווחה הנפשית שלנו ושל ילדינו, כמו גם לפיתוח היכולת להסתגל טוב יותר למציאות החיים המשתנה.
יחד עם זאת, שמירה על סדר יום, על הרגלים ועל שגרות קבועות, באופן מאוזן וגמיש כמובן, מספקת לנו תחושת שקט וביטחון, תורמת להתפתחותם ולבריאותם הנפשית של ילדינו, ומאפשרת, להם וגם לנו, את החופש ואת הביטחון - "לשבור" אותה מפעם לפעם, ליצור, לחדש ולגוון.
הכותבת היא עו"ס ומדריכת הורים , בעלת התמחות (M.A בגיל הרך)
לפנייה לכתב/ת 
