בניגוד ל-OECD: ירידה בכמות הסטודנטים לתואר ראשון בישראל
לפי השוואה בינלאומית שפרסמה הלמ"ס, בעוד שבשנים 2013-2017 חלה ירידה של 1% במספר הסטודנטים לתואר ראשון בישראל, בממוצע מדינות ה-OECD חלה עלייה של 5.3%. בשנים אלו נרשמה עלייה של 75% במספר הלומדים מקצועות בתחום טכנולוגיות מידע ותקשורת
לקראת פתיחת שנת הלימודים האקדמית ביום ראשון הקרוב, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום (ד') השוואה בינלאומית שממנה עולה כי בעוד שבשנים 2013-2017 חלה ירידה של 1% במספר הסטודנטים לתואר ראשון בישראל, ובממוצע מדינות ה-OECD חלה עלייה של 5.3%.
לעומת זאת, במספר הלומדים מקצועות בתחום טכנולוגיות מידע ותקשורת (מדעי המחשב, מערכות מידע, אינטרנט וחברה, מערכות מידע ניהוליות, הנדסת מחשבים ומדעי המחשב - א"א) לתואר ראשון, חלה בישראל עלייה של 75% בשנים הללו.
כך, בחישוב החלק היחסי של לומדי טכנולוגיות מידע ותקשורת מתוך כלל לומדי התואר הראשון ב-2017, ישראל דורגה במקום החמישי ב-OECD. חלקם היחסי של הסטודנטים הלומדים מדעי הרוח בישראל, שעמד על 9.4% נמוך לעומת ממוצע מדינות ה-OECD, שעמד על 12.5%.
בנוסף, לאחר שנתיים של ירידה במספר הסטודנטים לתואר ראשון בישראל בכלל ובמספר הסטודנטים שזו שנתם הראשונה באקדמיה בפרט, בשנת הלימודים האחרונה חלה עלייה במספר הסטודנטים. העלייה במספר הסטודנטים החדשים הייתה הן באוניברסיטאות והן במכללות האקדמיות, וכמעט בכל תחומי הלימוד, בייחוד בתחומי העסקים ומדעי הניהול וכן מתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב. בתחומי החינוך ובעיקר במדעים הפיזיקליים נמשכה מגמת הירידה.
בשנת הלימודים האקדמית האחרונה היו בישראל 62 מוסדות להשכלה גבוהה, שבהם למדו לקראת תואר או תעודה אקדמית 316,400 סטודנטים (כולל 48 אלף סטודנטים שלמדו באוניברסיטה הפתוחה). מספר הסטודנטים החדשים לתואר ראשון עלה ב-1,750, כ-3.4% לעומת השנה שלפניה. באוניברסיטאות נרשמה עלייה של 2.4%, במכללות האקדמיות המתוקצבות - עלייה של 2.1%, במכללות האקדמיות הלא מתוקצבות - עלייה של 13.8% ובמכללות האקדמיות לחינוך הייתה ירידה של 4.5%.
בשנה האחרונה נרשמה עלייה קטנה בכמות הסטודנטים
לעומת השנה שלפניה, מספרם של כלל הסטודנטים לתואר ראשון בשנה האחרונה עלה ב-0.3%, במיוחד במכללות האקדמיות המתוקצבות (2.6%). לעומת זאת, במכללות האקדמיות לחינוך ובאוניברסיטאות הייתה ירידה במספרם (2.3% ו-0.8% בהתאמה). מספר הסטודנטים לתואר השני עלה ב-1.1%, במיוחד במכללות האקדמיות לחינוך (2%) ובמכללות האקדמיות (4.3% בסך הכל ו-10.6% במכללות המתוקצבות). מאידך, באוניברסיטאות ירד מספרם ב-0.4%.
לעומת השנה שלפניה, נרשמו ירידות במספר הלומדים לתואר ראשון בעיקר ברפואה (5.6%) ובמשפטים (7.2%), לעומת עליות בעיקר בתחומים מקצועות עזר רפואיים (4.3%) וכן מתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב (7.8%). בשנה האחרונה כ-59% מהסטודנטים החדשים לתואר ראשון וכ-70% מכלל הסטודנטים לתואר שני למדו מדעי החברה או הרוח והסטודנטים לתואר שלישי למדו בעיקר מדעים ביולוגיים וחקלאות (26.1%) ומדעי הרוח (25.0%).
נשים היו רוב (59.5%) בכל התארים. אחוז הנשים בקרב הערבים היה גבוה במיוחד (68.9%) ועמד על פי שניים מאחוז הגברים, כלומר על כל סטודנט ערבי היו שתי סטודנטיות ערביות. בין השנים תש"ע (2009/10) ותשע"ט (2018/2019) עלה שיעור הסטודנטים הערבים באופן משמעותי בכל התארים: בתואר ראשון - מ-13.1% ל-18.1%, בתואר שני - מ-7.4% ל-14.6% ובתואר שלישי - מ-5.2% ל-7%, בהתאמה.
בשנה זו 24% מהסטודנטים לתואר ראשון היו מיישובים באשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים (8-10). בקרב סטודנטים לתואר שני עמד חלקם היחסי על 30.5% ובתואר שלישי - על 35.8%. חלקם היחסי של הסטודנטים מיישובים באשכולות חברתיים-כלכליים נמוכים (1-3) היה 24.3% בתואר הראשון, 20.2% בתואר השני ו-14.5% בתואר השלישי.
"זה לא נכון שהתואר האקדמי פחות רלוונטי"
נשיא הטכניון, פרופסור אורי סיוון, התייחס הבוקר בראיון לאולפן ynet לטענה כי התואר האקדמי פחות רלוונטי ממה שהיה. "יכול להיות שזה נכון לגבי סקטור מאוד מאוד מסוים שקשור בצורה כזו או אחרת למשימות יחסית פשוטות במדעי המחשב", אומר סיוון. "אבל באופן כללי אני חושב שהדבר הזה לחלוטין לא נכון", הוסיף.
סיוון מציין כי "זה נכון שיש עלייה גדולה מאוד יחסית במספר הסטודנטים שפונים להדסה ומדעים על חשבון מדעי החברה והרוח, אך אני מוכרח להגיד שמנקודת מבט אישית לא זו הדרך שבה הייתי רוצה לראות את גידול הסטודנטים בהנדסה ומדעים, מכיוון שמדעי הרוח ומדעי החברה לא פחות חשובים מהמדעים המדויקים".
הוא טען כי המדינה יכולה לתמוך יותר באקדמיה: "אם אנחנו באמת רוצים ליצר אקדמיה שהיא נמצאת במקומות הראשונים בכל הדירוגים, אנחנו צריכים לשפר בצורה משמעותית את היחס בין מספר הסטודנטים לבין חברי הסגל. לשם כך דרושים שני דברים: אחד, נדרשים תקציבים גדולים יותר עם שיטות תקצוב שונות, והדבר השני הוא הסרת כל המחסומים וגיוס אנשי סגל וסטודנטים מחו"ל.
"כל אוניברסיטה מובילה בכולם, חלק גדול שם מאנשי הסגל הגיעו לשם ממקומות אחרים בזכות רמת האוניברסיטה. כאן, משום מה בישראל, באופן כללי, על אף שינוי מסוים בשנים האחרונות, אבל באופן כללי אחוז הסטודנטים הזרים ואחוז אנשי הסגל הזרים הוא קטן יחסית לרמת האוניברסיטאות. חלק מזה קשור למדיניות ממשלתית שצריך להפוך אותה להרבה יותר ליברלית, כדי שגם חברי סגל זרים יוכלו לראות איזשהו עתיד פה במדינת ישראל".
לפנייה לכתב/ת 
