עתיד הרכב בתערוכת טוקיו: טכנולוגיה, עיצוב ומקוריות
יצרניות הרכב היפניות ניצלו את התערוכה הביתית לחשיפת דגמים עתידיים, כיוונים עיצוביים וטכנולוגיות מסעירות. מה דעתכם על מושבים שיתאימו עצמם ליושב עליהם, או תא נוסעים שנראה כמו F16 דו-מושבי?
תערוכת טוקיו מעולם לא הייתה מהגדולות או המשפיעות בתעשייה הרכב. אבל תמיד נחשבה לאחת המעניינות והמפתיעות שבהן. שכן עבור היצרניות המקומיות מדובר בפלטפורמה נפלאה לתצוגות תכלית מבטיחות, חשיפת גישות חדשות, קווי מתאר עתידיים וטכנולוגיות מסעירות. בדרך כלל, כאלה שיגיעו בסופו של דבר לדגמים סדרתיים.
אלה הם המעניינים ויוצאי הדופן שהוצגו השנה:
טויוטה E-רייסר - מכונית מירוץ עתידית
כחלק מהאסטרטגיה שמוביל נשיא החברה, אקיו טויודה, אב הטיפוס שחשפה הענקית היפנית מעניק יותר ממעט אופטימיות עבור חובבי הגה. בעיקר בהתחשב במגמה העכשווית המוציאה מידיו של הנהג יותר ויותר פעולות ואף החלטות. טויודה ציין כי "למרות שבתחילת המאה הקודמת המכונית החליפה בארה"ב 15 מיליון סוסים, עדיין מתקיימים בכל העולם מירוצי סוסים".
ה-E-רייסר היא מכונית דו-מושבית בסיסית המוותרת על גג, שמשות ודלתות. תא הנוסעים בתצורה מטוס קרב עם מושב נהג המוצב במרכז ומושב נוסע מאחוריו, בין היתר לטובת חלוקת משקל מיטבית. עוד מעולם התעופה, משקף ייעודי אותו חובש הנהג מציג לו נתונים שונים, לרבות פונקציית מציאות רבודה שמדמה נהיגה במסלול מירוץ או נסיעה תחת המים.
לקסוס LF-30 - עתיד מחשמל
למרות שהייתה חלוצת ההנעה ההיברידית במותגי יוקרה, בנוגע לשילוב יחידות כל-חשמליות מצאה עצמה לקסוס בפיגור מסוים אחרי התעשייה. ה-LF-30 שהוצגה בטוקיו מעניקה הצצה לדרך בה רואה לקסוס את דגמיה - החשמליים כמובן - ב-2030. השחרור ממנוע בעירה פנימית מאפשר כמובן חירות עיצובית גדולה יותר, וזו אכן ניכרת במכונית התצוגה המקורית ונועזת, עם קווים וצורות גיאומטריות מסעירות כמו קו מכסה מנוע שממשיך ישירות את זה של השמשה הקדמית. לצד זאת, כנהוג בלקסוס, ניכר שימור של אלמנטים קלאסיים ומוכרים, כמו יחידות התאורה או צורת שעון חול לסבכה (מדומה) הקדמית.
כניסה לתא הנוסעים מתבצעת דרך צמד דלתות כנפי שחף ענקיות. גם כאן יש יתרון ליחידה החשמלית שכן היא מאפשרת למקם את הציר הקדמי והאחורי בקצות המרכב (כמעט ללא סרחי עודף), ועל כן לנצל באופן מיטבי את חלל הפנים. תא הנוסעים כולל צמד מושבים קדמיים נפרדים עם הגה בעיצוב דומה לסטיק של מטוס נוסעים, ושלושה צגי שליטה-מידע מאחוריו, בעוד הנוסע שלצידו זוכה למסך נפרד. במושבים האחוריים משולבת טכנולוגיית שרירים מלאכותיים המסוגלת להתאים את צורתם לגוף הנוסע.
מיצובישי MI-TECH - בחזרה לשטח
היצרנית היפנית אומנם הפסיקה לייצר את הפאג'רו, אחד הדגמים המפורסמים שלה, אבל אב הטיפוס שהוצג בתערוכה מהווה הצהרת כוונות ולפיהן מיצובישי לא שכחה את המקורות. עיצוב הרכב עתידי-ספרטני בדומה לרכבי השטח הראשונים מתחילת המאה, ללא גג ודלתות צד. תא הנוסעים כולל רק צמד מושבי מירוץ, בעוד ששטח השמשה הקדמית משמש להצגת נתונים, לרבות מד אופק מלאכותי, סוג של קריצה למדים האנלוגיים המפורסמים בהם התהדר הפאג'רו הראשון.
יחידת ההנעה היברידית-נטענת עם מנוע טורבינה לטעינת מצברים המשמש כמאריך טווח. לדברי מיצובישי, הוא עדיף על מנוע בנזין שכן הוא יכול לפעול על כל סוגי הדלק הקיימים. על הנעת הגלגלים מופקדים ארבעה מנועים חשמליים, אחד לכל גלגל. בכך מובטחות לדברי מיצובישי תגובות טובות יותר לשינויי כיוון ולא פחות חשוב - העברת הכוח לגלגל בעל רמת האחיזה הגבוהה יותר, בנסיעת שטח.
ניסאן ארייה - פנאי, חשמלי וכמעט מוכן לייצור
מבין הארבעה המוצגים כאן, ניסאן ארייה נראה כבשל ביותר לייצור סדרתי ועשוי להגיע לאולמות תצוגה כבר ב-2021. הוא מבוסס על פלטפורמה חדשה וייעודית לרכבים חשמליים שתשמש בעתיד דגמים נוספים של היצרנית (וחברותיה לקונצרן היפנו-צרפתי, רנו ומיצובישי), עם מצברים הממוקמים ברצפה וצמד מנועים חשמליים (קדמי ואחורי) המאפשרים הנעה כפולה. נתוני תפוקה, ביצועים, קיבולת מצברים וטווח נסיעה טרם פורסמו.
בהשוואה לקשקאי המוכר הוא ארוך ב-20.5 ס"מ (460 ס"מ), רחב ב-11.5 ס"מ (190 ס"מ) וגבוה ב-4 ס"מ (163 ס"מ). העיצוב החיצוני שומר על מוטיב סבכת V (מדומה במקרה שלו) של היצרנית, עם יחידות תאורה המשולבות בה וסמל יצרנית מואר במרכזה. החלק האחורי משתפל בחדות לאחור בדומה לרכבי פנאי-קופה, עם ספוילר מסיבי בקצה דלת תא המטען ויחידות תאורה אחוריות הנמתחות לכל רוחבה. בתי הגלגלים מודגשים בשחור ומכילים חישוקי "21 גדולים.