פרויד טעה. אפשר להיות מאושרים
פעם הכרנו רק את מנגנון התאווה במוח, זה שדרש עונג ולא הגיע לסיפוק. כיום אנחנו יודעים על מנגנונים אחרים שלימדו אותנו שהאושר נמצא בדרך
(צילום: shutterstock)
אפשר היה לקרוא לטור הזה באותו השם שנתן זיגמונד פרויד למאמר ארוך וחשוב שפרסם לפני 99 שנים, בשנת 1920: "מעבר לעקרון העונג". היה אפשר, אבל זאת הייתה גניבת דעת. כי פרויד האמין שאנחנו עבדים לעקרון העונג, ולכן לעולם לא נוכל להיות מאושרים לאורך זמן. זה מה שפרויד הפסימי חשב, והוא טעה.
- לכל הטורים של פרופ' יורם יובל – לחצו כאן
כדי להבין ממה נבעה הטעות שלו, ואיך בכל זאת אפשר להיות מאושרים בעולמנו הבלתי מושלם, צריך לעשות היכרות עם שלוש מערכות רגשיות במוח. על אחת מהן כתבתי כאן בשבוע שעבר – מערכת העונג וההנאה במוח. המערכת הזאת, שעושה לנו נעימי, בנויה כך שהיא לא יכולה להיות מופעלת בפול-ווליום לאורך זמן. סופה של כל הנאה לדעוך. ככה זה.
כל ניסיון להפעיל את המערכת הזאת ללא הפסקה יביא למפח נפש, ולפעמים גם להתמכרות. המתווך העצבי העיקרי במערכת ההנאה והעונג הוא האנדורפין (endorphin) הידוע והחמקמק. פרויד הבין ואמר, ובצדק, שאי אפשר לסחוט אושר מן המערכת הזאת לאורך זמן. היא יכולה לתת לנו "רגעי אושר" של הנאה עילאית, וזה נהדר. אבל ההנאה הזאת תחלוף, ומה אז?
למזלנו יש לנו במוח שתי מערכות רגשיות נוספות שיכולות לעזור לנו להיות מאושרים, ועליהן פרויד לא ידע. גילינו אותן והבנו את פעולתן רק בשנים האחרונות. בניגוד למערכת ההנאה, המערכות האלה דווקא כן יכולות להיות מופעלות בעוצמה רבה לאורך זמן. ולכן, אם נחייה נכון ונתנהל איתן נכון, הן יכולות לעשות לנו טוב בנשמה לאורך שנים. אז מי הן המערכות האלה, ואיך נפיק מהן אושר?
הראשונה היא מערכת שהנוירוביולוג יאק פאנקספ (Jaak Panksepp), אבי מדעי המוח הרגשי, קרא לה מערכת "ביקוש" (SEEK). בניגוד למה שחשבו הביהביוריסטים, זאת לא מערכת של תגמול. כלומר, היא לא עושה לנו טוב כשאנחנו מקבלים את מה שרצינו. המערכת שמתגמלת אותנו כשאנחנו מקבלים את מבוקשנו היא מערכת ההנאה והעונג שעליה כבר דיברנו, ופאנקספ קרא לה מערכת "תאווה" (LUST). ההפעלה של מערכת "תאווה" תמיד נעימה, אבל היא דועכת, ומשאירה אותנו בלתי-מסופקים.
לעומתה, מערכת "ביקוש" (SEEK) עושה משהו אחר: היא גורמת לנו להרגיש טוב כשאנחנו שואפים למשהו שאותו אנחנו רוצים – כשאנחנו נאבקים עליו, כשאנחנו מתקרבים אליו. מערכת ביקוש היא הדרך, לא המטרה. אם מערכת "תאווה" היא האורגזמה – עונג מסעיר אך חולף, אז מערכת "ביקוש" היא המשחק המקדים – כל מה שמתרחש בדרך הארוכה והמתפתלת אל השיא.
(צילום: Shutterstock)
זה נכון לא רק לגבי מיניות, אלא בעצם לכל דבר בחיים: מי שחווה אושר רק כאשר הוא מקבל את מה שחשק בו – הוא אדם אומלל, כי רוב חייו יעברו עליו ללא סיפוק וללא תגמול.
לעומתו, מי שיודע ליהנות מן הדרך – יקום כל בוקר עם שיר חדש בלב, אף שעדיין לא קיבל את מה שרצה. הוא שמח כי הוא נאבק, ומתאמץ, ומתקרב אל מה שהוא רצה בו. זאת האמת הקיומית מאחורי אחד הפסוקים הכי יפים בתנ"ך, פסוק כ' בפרק כט' של ספר בראשית: וַיַּעֲבֹד יַעֲקֹב בְּרָחֵל שֶׁבַע שָׁנִים, וַיִּהְיוּ בְעֵינָיו כְּיָמִים אֲחָדִים בְּאַהֲבָתוֹ אֹתָהּ.
הבנתם את זה? יעקב אבינו נאלץ לעבוד שנים ארוכות אצל לבן הארמי, הדוד הרשע ורודף-הבצע שלו, בתור רועה עם תנאי העסקה פוגעניים. אבל החיוך לא ירד לו מהפנים. מדוע? כי היה ליעקב למה לשאוף, היה לו על מי לחלום, היה לו למה לצפות. זוהי מערכת "ביקוש", שהמתווך העצבי העיקרי שלה במוח הוא דופמין (dopamine).
זאת המערכת שעזרה לוויקטור פראנקל, הפסיכיאטר שכתב את "האדם מחפש משמעות", למצוא בתוך עצמו את הכוחות ואת האומץ לשרוד את התופת של אושוויץ. פראנקל חלם על אשתו, וקיווה לשוב ולפגוש אותה. הוא אהב, והאהבה שלו נתנה לו לא רק משמעות, אלא גם כוח לעמוד בכל התלאות ובכל הזוועות.
וזה מביא אותי למערכת המוחית השלישית, שגם היא עושה לנו רק טוב: מערכת "נתינה" (CARE), שהמתווך העצבי העיקרי שלה הוא האוקסיטוצין (oxytocin). זוהי מערכת מוחית שמשותפת לכל היונקים, והיא גורמת להם לאהוב, לטפח, ולהגן על הגורים שלהם.
אצל בני אדם, מערכת "נתינה" מופעלת גם בסוגים נוספים של אהבה. לא רק באהבה לילדים שלנו אלא גם לבני הזוג, לשאר בני המשפחה, לחברים הטובים שלנו, לאידאלים שאנחנו מאמינים בהם, ולערכים שבשבילם אנחנו מוכנים לצאת לקרב ולסכן את חיינו. מערכת "נתינה" היא האור בעיניים שלנו כאשר אנחנו חושבים על מי שאנחנו אוהבים, שומרים על שלומו, או נמצאים בקרבתו. זה עושה לנו טוב, וזה לא ייגמר לעולם.
ולכן, הנה שלוש ההמלצות שלי למוח מאושר, בשביל אלה שרוצים להגדיל את האושר שלהם בעולם הזה:
1. אל תתמכרו להנאות. הנאה זה טוב, ואל תפסיקו ליהנות, אבל אל תצפו שההנאה שלכם תישאר במיטבה לאורך זמן. מי שינסה למקסם את ההנאות שלו בכל מקום, בכל זמן ובכל מחיר – סופו להיות אומלל, ואולי גם מכור. זאת הדרך להפוך לעבד של עקרון העונג. לא חבל?
2. אל תשכחו לשמוח בדרך. האושר מחכה לנו לא רק ביעד, אלא בעיקר בדרך אליו. מי שחי עם חלום גדול שהוא מתאמץ ונאבק להגשים אותו – יהיה לו טוב לכל אורך הדרך, והקשיים שלו יהפכו לאתגרים. כשיבוא הרגע המתוק שבו הוא יגיע אל המטרה הוא יתענג בכיף, יגיד תודה, ינשום עמוק, וימצא לו חלום חדש לשאוף אליו.
3. אל תפסיקו לאהוב – ואהבה אמיתית היא נתינה. אהבה שיש בה נתינה היא win-win: היא עושה טוב גם לנותן וגם למקבל. האהבה שלנו תעשה אותנו מאושרים, והיא תעזור לנו לתרום לאושרם של אחרים. אין כמו אהבה. ולכן, בסופו של יום – וזה נפלא – הרוח בוחרת באהבה.
office@yovell.co.il
לפנייה לכתב/ת 
פרופ' יורם יובל
מומלצים
