יש פתרון לפשיעה בחברה הערבית: שב"כ
בילדותי ראיתי כיצד הארגון נלחם בהצלחה בקומוניסטים ביישובים הערביים. אולי כדאי שהפעם הוא יגויס למטרה ראויה. כן, כולל תשלום לסייענים
זירת הרצח בעכו ביום חמישי
המספרים ידועים: שיעור אירועי הירי בחברה הערבית בישראל גבוה פי 12 מבחברה היהודית, ושיעור הערבים הנרצחים גבוה פי שלושה משיעורם באוכלוסייה. מתחילת השנה נרצחו כבר 76 ערבים, רובם ממש בלב היישובים. הרחובות הפכו לשדה קרב אחד גדול. משטרת ישראל לא הצליחה למגר את התופעה והיא נראית כמי שעומדת ביציע וצופה מבחוץ במחזה המדמם הזה.
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
עד אמצע שנות ה-80 פעלו מנגנוני שב"כ בכל היישובים הערביים כנגד התפשטות הקומוניזם. זכור לי כי מצעירותי שהסייענים המקומיים נהגו להלשין למפעיליהם בשב"כ על כל מי שנחשד בהשתייכות למפלגה הקומוניסטית. אלה שילמו מחיר יקר וזכו לרדיפת השלטונות בכל תחומי החיים - גם כלכלית וגם באקדמיה. קידומם בעבודה, למשל, נבלם לחלוטין.
שב"כ הצליח אז בזכות שיתוף הפעולה מצד סייענים מקומיים. לרוב הם היו סמויים, אם כי חלקם עשה זאת בפומבי ובכוונה לחזק את מעמדם בקהילה על רקע יכולת ההשפעה שלהם אצל מקבלי ההחלטות. באותן שנים חשש הציבור הערבי להביע תמיכה במפלגה הקומוניסטית, ובדיעבד היא אכן נחלה כישלון מוחץ.
לא רק שב"כ, גם הסייענים יצאו מורווחים. הם תוגמלו על ידי הממסד, החל מהעדפתם במקומות העבודה וכלה בהעדפת בני משפחותיהם למקצועות המבוקשים במוסדות להשכלה גבוהה.
מאז חלפו 30 שנה והגלגל התהפך. כיום מתבקשת מעורבות השב"כ ביישובים הערביים אבל לא בכדי לשים את היד על מי שכביכול "פועל נגד קיום המדינה", אלא כדי לשים את היד על מי שפועל כנגד ביטחונם האישי ושלומם של הערבים. אם באותם ימים נמצאו מספיק סייענים שפעלו נגד חופש הביטוי וחופש ההשתייכות למפלגה הקומוניסטית, הרי שבימינו יימצאו עוד הרבה כאלה ככל שהמטרה שלהם היא דווקא הגנה על הערבים.
זה לא יהיה פשוט. פעמים רבות נשמעת הטענה שהערבים לא מנדבים מידע למשטרה, אבל יש להם סיבה שקשה להתווכח איתה: על כל פייסת מידע שיעביר למשטרה, עלול אזרח ערבי להביא לרציחתו או לרציחת בן משפחתו, ואין מי שיגונן עליו.
אבל מאחר שהחוק לא אוסר על התערבות שב"כ בחקירות הפשיעה במגזר, הרי שהדרך היעילה ביותר למיגור שלה להעביר לארגון את האחריות. הוא יידע להוציא את המוץ מן התבן. יש להניח שהוא מצויד במקורות מודיעיניים ובאמצעי חקירה מהמשוכללים והטובים בעולם.
אין לקבל את הטענה שהתערבותו נדרשת רק בפשיעה על רקע לאומני. זו קביעה גזענית המעדיפה את הדם היהודי על פני הדם הערבי, שהרי חדשות לבקרים מצליח שב"כ תוך ימים ספורים ללכוד כל רוצח של יהודי גם טרם ידע מה היו מניעיו. פענוח הרציחות של הנערה שלי דדון ושל תהילה נגר ממחיש הלכה למעשה את יעילות החקירה על ידי שב"כ כאשר מתעורר חשד שערבי הוא שרצח יהודי.
טוב תעשה הממשלה אם תיטול לידה את המושכות וכבר עתה תורה כשלב ראשון על העברת החקירות של המגזר הערבי מהמשטרה לשב"כ, טרם תזלוג הפשיעה ותציף את גם המרחב היהודי.
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
לפנייה לכתב/ת 
עו"ד שקיב (שכיב) עלי
מומלצים
