כשאוהדי מכבי קראו לקטש בוגד / עושה היסטוריה

זה קרה לפני 19 שנים וחצי בסלוניקי. קטש, במדי פנאתינייקוס, היה השחקן הבולט בגמר האירופי נגד מכבי ת"א, הגורם מספר 1 לזכיית היוונים בתואר הגדול של היבשת. אוהדי הצהובים שהגיעו לאותו פיינל פור זעמו. הם לא היו מוכנים לסלוח לקטש, לא האמינו שמישהו שגדל אצלם על הפרקט יעשה להם את זה. הציטוט של קטש בסיום היה אחד האייקוניים בתולדות הספורט הישראלי, כי הגארד הנפלא הבין מהר מאוד שהניצחון הגדול שלו יהיה נושא למחלוקת בישראל. "זה היום הכי מאושר בקריירה שלי", כך התבטא אחד מכוכבי הכדורסל הגדולים של ישראל בכל הזמנים, ואז הוסיף: "אבל זה גם היום העצוב ביותר".

הכתבה בידיעות אחרונות לאחר הזכייה של קטש

הדברים שנאמרו מהלב לא הרגיעו את אוהדי מכבי ת"א, שרתחו עוד יותר כאשר פגשו באותו לילה שניים צוהלים – את אבא רפאל קטש והדוד משה קריקוב, שהיה מופקד אז על ניהול המו"מים של הכדורסלן. "תכתוב, תכתוב שהוא בוגד", התנפלו אוהדים כועסים גם עליי. הם לא הסכימו איתי כי מדובר בסך הכל באירוע ספורט, ועוד רגע היו מחטיפים לי בגלל שלא הסכמתי איתם. הם לא הצליחו להרוס את השמחה של משפחת קטש: רפאל, שליווה את בנו מהילדים במכבי ר"ג עד לרגעי הקריירה הגדולים, היה המאושר באדם, וגם משה לא הסתיר את ההתרגשות.

בצד היווני, התקשורת המקומית נסחפה לכותרות מפוצצות, ועודד הפך תוך רגע ליקיר אתונה. למרבה הצער, בעונה שלאחר מכן חלה התפנית שלמעשה חיסלה את הקריירה שלו. הוא נפצע בברכו, ובסוף אותה עונה, אחרי אין ספור ניסיונות לא מוצלחים לחזור לפעילות, הוא נאלץ לראות מהספסל בפריז את פנאתינייקוס מפסידה בגמר הסופרוליג למכבי ת"א. לכל הפחות, הזמן עשה אז את שלו. אוהדי מכבי ת"א שפגשו אותו אז בעיר האורות התייחסו אליו אחרת, בצורה מלאת כבוד והערכה, כשהם מביעים צער על פציעתו.

קטש במדי פנאתינייקוס. הפך ליקיר אתונה(צילום: יוסי רוט)

קטש נאבק בפציעה המטרידה הזו מספר שנים, וב־2004 נאלץ להודיע על פרישה. זה היה סיום מוקדם מדי למסע על הפרקט של גאון כדורסל אמיתי. כשעלה לבוגרים עשה עודד את צעדיו הראשונים בקבוצת הבת של מכבי ת"א, מכבי דרום, חזר לעונה אחת למכבי ר"ג, והפריצה הגדולה שלו הגיעה בהפועל גליל עליון שהיוותה חממה מצוינת לרשימה ארוכה של כישרונות מקומיים.

למרות מבנה גופו הרזה, החדירות לסל, המסירות, ההטעיות וראיית המשחק שלו הפכו לשם דבר, לא רק באירופה אלא גם מעבר לים. ב־1998 הוא סיכם על חוזה בניו־יורק ניקס, אבל חוסר מזל מנע ממנו להיות השחקן הישראלי הראשון ב־NBA, בגלל שסכסוך בין ארגון השחקנים לליגה הוביל לשביתה. הוא חזר למכבי ת"א ופנטזיית ה-NBA דהתה. על אף כמה רגעי משחק שקשה לשכוח, הרי שהקריירה הקצרה שלו היא בסך הכל סיפור עצוב – אבל את מה שלא הספיק לעשות כשחקן, הוא מקווה להשיג כמאמן נבחרת ישראל והפועל ירושלים - ומי יודע להיכן עוד יגיע.