המנהיג הפך לשהיד. גם זה מסוכן
חיסול אל-בגדדי מסמל את השפל הכללי של התנועות האיסלאמיות במזה"ת. העובדה שחוסל דווקא באידליב, אזור בחסות טורקית, מעוררת תהיות: האם הייתה עסקה בין טראמפ לארדואן?
כך או כך, יש להניח שפעילוּת הארגון ברחבי העולם – והתחרות שלו עם אל-קאעידה – תימשך. רוב הפיגועים שביצע דאעש במשך השנים מחוץ לשטחי "המדינה האיסלאמית" שהקים נעשו על-ידי מחבלים שפעלו בשם דאעש ומתוך הזדהות עם האידיאולוגיה שלו, ולא בעקבות הוראות ישירות מהנהגת הארגון. יש להניח שכך תימשך פעילותו בעתיד: גם אחרי חיסול אל-בגדדי יצטרכו גופי המודיעין בעולם לעקוב אחרי דאעש ופעיליו – גברים, נשים וילדים שעברו שטיפת מוח ומהווים כל אחד בנפרד פצצה מתקתקת.
חיסול אל-בגדדי וחיסולו הכמעט מוחלט של דאעש מסמלים את השפל הכללי שבו נמצאות התנועות האיסלאמיות במזרח התיכון. אחרי עליית האחים המוסלמים לשלטון במצרים ובתוניסיה ב-2012, הישגי המורדים האיסלאמיסטים בסוריה ועליית דאעש, החלו התנועות להתמוטט כמגדל קלפים.
במצרים ביצע הגנרל עבד אל-פתאח א-סיסי הפיכה צבאית, ואז חיסל, כלא או הבריח את האחים המוסלמים ופתח במלחמת חורמה נגד אל-קאעידה בחצי האי סיני; בתוניסיה הפסידה מפלגת "א-נהדה" בכל מערכות הבחירות מאז 2013; בלוב חוסל סניף דאעש, והאיסלאמיסטים נחלו מפלה מול כוחות הגנרל חפתר, ידידו של א-סיסי; ובסוריה ארגוני האופוזיציה, שבתחילת העשור התקרבו למוטט את משטר אסד, נמצאים על סף תבוסה מוחלטת.
הוא כבר היה להם בידיים
"אבו בכר אל-בגדדי", נזכיר, הוא בעצם רק כינוי: שמו האמיתי של מנהיג דאעש המחוסל הוא איברהים עווד איברהים. הוא נולד בסמארה שבעיראק ב-1971 או ב-1975, בן למשפחה סונית דתית משבט אל-בדרי, ובגיל 18 עבר לבגדד. כשהתברר שציוניו אינם טובים מספיק עבור אוניברסיטת בגדד הוא החל ללמוד באוניברסיטה הדתית בעיר, שם – לפי פרסומים שונים – השלים דוקטורט בלימודי חוק מוסלמי. לאחר מכן שימש כאימאם במסגד ברובע עני בבגדד. אנשים שהכירו אותו סיפרו על אדם שקט ומופנם שאהב לשחק כדורגל בנבחרת של המסגד.
בעקבות הפלישה האמריקנית לעיראק ב-2003 הצטרף אל-בגדדי לארגונו של הטרוריסט הירדני האכזרי אבו מוסעב א-זרקאווי, מבכירי אל-קאעידה. כחבר בארגון השתתף בהכנת פיגועים נגד מטרות אמריקניות ושיעיות. הוא נתפס על-ידי כוחות הביטחון האמריקניים, אבל אחרי כמה שנים שוחרר משום שלא נחשב למבוקש מהדרגה הראשונה. בתקופת מעצרו יצר קשרים עם פעילים בכירים באל-קאעידה, ואחרי שהשתחרר צירף אותם לארגונו.
אחרי חיסול א-זרקאווי ב-2006 פעל תחת ממשיכו, אבו עומר אל-בגדדי, שחוסל בתורו ב-2010. אחרי החיסול הזה הפך אבו בכר אל-בגדדי למנהיג "המדינה האיסלאמית בעיראק", מעין סניף עיראקי של אל-קאעידה. אחרי שהחלה מלחמת האזרחים בסוריה ב-2011 סירב ארגון ג'בהת א-נוסרה, פלג אל-קאעידה בסוריה, לקבל את מרותו של אל-בגדדי, ובעקבות הסכסוך בין הפלגים פרש אל-בגדדי מאל-קאעידה והקים ארגון עצמאי.
ב-2013 פלש הארגון הזה לסוריה והכריז על עצמו כדאעש – ארגון "המדינה האיסלאמית בעיראק ובסוריה". תוך ניצול המחאה הסונית במערב עיראק נגד המשטר השיעי השתלט דאעש על אזור זה, ומשם פלשו לוחמיו לצפון-מזרח סוריה וחיסלו את נוכחות המורדים שם, בהם אנשי ג'בהת א-נוסרה. דאעש התעצם, ובקיץ 2014 אל-בגדדי הכריז על עצמו כ"חליף" ועל ארגונו כ"חליפוּת איסלאמית", מוסד שבוטל אחרי מלחמת העולם הראשונה והתמוטטות האימפריה העותמנית.
דווקא באידליב, דווקא האמריקנים
טורקיה סומנה בעולם כחשודה מיידית בסיוע לצמיחה המטאורית של דאעש. הארגון הפך אמנם למוקד משיכה למתנדבים משלל מדינות, אבל עצם ההגעה לשטחי "המדינה האיסלאמית" לא הייתה אפשרית משום כיוון מלבד טורקיה: דאעש היה מוקף אויבים, וטורקיה הייתה המדינה היחידה שאפשרה מעבר חופשי של עשרות אלפי מתנדבים לצפון עיראק ולצפון סוריה, כנראה במטרה לזרז את חיסול הישות הכורדית באזורים אלה. עומק הקשר בין טורקיה לדאעש, אפשר להניח, עוד עתיד להיחשף על-ידי מחקרים וגופי מודיעין.
העובדה שחיסול אל-בגדדי הלילה אירע דווקא במחוז אידליב שבצפון-מערב סוריה מעוררת גם היא חשד: אידליב נותר המחוז האחרון בסוריה שעודנו בשליטת המורדים, והוא נתון לחסותה של טורקיה כבר יותר משנה. מיקומו של אל-בגדדי במחוז זה מוזר, משום שיש בו פלגים יריבים רבים המעוניינים בחיסולו.
מפתיע גם שדווקא כוחות מיוחדים אמריקניים, ולא רוסיים, הם שחיסלו את אל-בגדדי. אף שנמסר כי המודיעין העיראקי והכוחות הכורדיים בסוריה סייעו בהשגת המידע על מיקומו, לא מן הנמנע שבקרוב יעלו חשדנים תיאוריות בנושא: האם יש הקשר בין הנסיגה האמריקנית מצפון סוריה לבין המודיעין שקיבלו האמריקנים על מיקומו של אל-בגדדי? האם הייתה עסקה בין טורקיה לארה"ב? גם אם התיאוריה הזו אינה מדויקת, קשה להאמין שעיתוי החיסול – מיד אחרי הנסיגה האמריקנית מהאזור הכורדי בסוריה – הוא מקרי בלבד.
ד"ר ירון פרידמן, פרשן ynet לענייני העולם הערבי, הוא בוגר אוניברסיטת סורבון בפריז, מרצה ומורה לערבית באוניברסיטת חיפה בחוג ללימודי המזרח התיכון והאיסלאם. ספרו "העלווים – היסטוריה, דת וזהות" יצא לאור באנגלית בהוצאת בריל-ליידן בשנת 2010. ד"ר פרידמן מנהל את הניוזלטר "השבוע במזרח התיכון", שאליו אפשר להצטרף כאן .
לפנייה לכתב/ת 
