לדבר על ביבי ושלום בקצה השני של העולם
"אני לא היחידה שפוגשת מטיילים מהעולם בטיול שלה, ולכן חשוב לי להעביר כמה נקודות שמלוות אותי עוד מהקורס הכנה של ישראליז, כדי שגם אתם תדעו מה לעשות כשתמצאו את עצמכם פוגשים בפרו פלסטיני שקורא לכם לא להצביע לביבי". שי תמם בטור אישי
שמי שי, אני בת 24, גרה בבאר שבע ולפני כמה שבועות ביקרתי בסן קריסטובל במקסיקו, מקום ייחודי ויפיפה וללא ספק, אחד מנופיה המדהימים שיש למקסיקו להציע.
את הזמן שלי שם העברתי בהוסטל חברתי עם אנשים מכל רחבי העולם. באחד הלילות, בשיחת חולין שנערכה על מזרון במסדרון של ההוסטל בעודי לבושה בפיג'מה, פנה אלי בחור צרפתי שהגיע למקסיקו לחילופי סטודנטים, שכחלק מתכנית הלימודים שלו נתקל גם בתכנים על ישראל.
את שיחתנו הוא התחיל ב"אם את בוחרת ביבי אני קם והולך". לאחר ההלם הראשוני מבקיאותו הרבה במפה הפוליטית של ישראל נכנסו לשיחה עמוקה יותר, הכוללת עמדות פוליטיות, היסטוריה והרבה אמוציות.
צפו בסרטון שמסביר על פעילות ארגון "ישראליז":
הוא הציג את עצמו כפרו פלסטיני, והרבה לציין שהוא לא מאמין בלגיטימציה של מדינת ישראל. לא יודעת מה, אבל משהו בבחור הזה, שהיה אינטליגנט למדי עם דעות מוצקות ותאוריות שפיתח כנראה הרבה לפני השיחה איתי, גרם לי לרצות להישאר בשיחה הזאת. וגם כמובן האמוציות והיצר הפטריוטי שלי רק גרמו לשיחה הזו להפוך למעניינת יותר.
האם בכלל אפשר ליצור שינוי תדמית?
האינטליגנט הצרפתי לא תיאר לעצמו שמולו יושב בפיג'מה יצור מיומן ומשומן היטב בשיחות מהסוג הזה. את ההכנה ואורך הרוח חייבת לזקוף לזכותו של ארגון שנתן לי את הכלים, "ישראליז". במשך שבועיים בתחילת הטיול שלי לקחתי חלק במשלחת שזו מטרתה, לייצר שיח חיובי בין נוער ישראלי למטיילים מהעולם, כדי לשפר את התדמית הישראלית. שבועיים בשטח, שנוספו להכשרה מעמיקה בארץ, ימים לפני הטיסה.
בהמשך לסיפורנו, לשיחה הצטרף חברו היקר, צרפתי מוסלמי מרוקאי, שהאנגלית שלו לא הייתה טובה במיוחד אבל כמה מילים בערבית שלמדתי בכיתה י"א וכמה ביטויים בצרפתית (תודות לכך שגדלתי בנתניה) עזרו מאוד לשיחה.
בסופו של דבר, השיחה נגמרה ללא הסכמות גדולות של שני הצדדים (חוץ מזה שקוסקוס זה האוכל הטוב בעולם), אבל אין ספק שהיא העבירה לנו בכיף את הלילה והשאירה אותי עם הרבה מחשבות, כמו: למה אנחנו מעניינים כל כך אנשים בעולם? מה הדרך הטובה ביותר להביע את דעותי? האם בכלל אפשר ליצור שינוי תדמית? ואיזה כיף שאפשר לדבר בנועם עם אנשים שחושבים שונה ממני בקצה השני של העולם.
אז מה לעשות?
אני לא היחידה שפוגשת מטיילים מהעולם בטיול שלה, ולכן חשוב לי להעביר כמה נקודות שמלוות אותי עוד מהקורס הכנה של ישראליז, כדי שגם אתם תדעו מה לעשות כשתמצאו את עצמכם פוגשים בפרו פלסטיני שקורא לכם לא להצביע לביבי:
- בחרו את המלחמות שלכם - זה מה שאמא שלי תמיד אמרה לי. אבל פה הכוונה לזיהוי פרטנר השיחה. למשל: מאיפה הוא בא, מה עמדותיו ואם בכלל יש סיכוי שהוא יקשיב לנו ונוכל לגרום לו לחשוב אחרת.
- מצאו מכנה משותף - זה תמיד מסייע בפתיחת שיחה. טיול זו אחלה של פלטפורמה, אבל גם כדורגל, מסיבות, בגדים וביונסה.
- נשמו עמוק - לא סתם זה ממוקם כמספר שלוש, משהו שאני תמיד מזכירה לעצמי זה לנשום עמוק. גם אם משהו מעצבן או אנחנו לא מסכימים איתו, חשוב לספור שלוש שניות ולזכור שאם ניתן לאמוציות לשלוט בנו, לרוב זה עלול להשיג את המטרה ההפוכה בהחלט.
- שינוי קטן - לפעמים שינוי תפיסתי קטן אצל מישהו יכול לשנות הרבה, אולי לא תמיד נראה את זה בטווח הקרוב, אבל לפעמים נקודה למחשבה שהעלינו בקרב הצד השני, עשויה ליצור שינוי גדול משחשבנו.
- אוכל זה תמיד טוב - הדרך אל הלב עוברת דרך הקיבה. השיחה נגמרה בתיאור מנות כמו קוסקוס, אז מי יודע אם יהיה שלום עולמי, אבל אין ספק שאנחנו צריכים להודות לאבותינו בצפון אפריקה שהמציאו את המאכל הגאוני הזה.
הכותבת היא שי תמם, שליחה של ישראליז, ארגון הפועל לחיזוק התדמית החיובית של ישראל בעולם דרך עידוד ויצירת מפגשים אנושיים ואיכותיים בין צעירים ישראלים וצעירים מרחבי העולם.
לפנייה לכתב/ת 
