טימותי שאלאמה על מעמדו בהוליווד: "אני לא נסיך מודרני"
בגיל 23, טימותי שאלאמה עובד עם הבמאים הכי גדולים על הפרויקטים הכי מדוברים, ומבלה עם בת זוג בעלת אילן יוחסין יוצא דופן. בכל זאת, בריאיון ל-ynet לקראת סרטו "המלך", הוא טוען שרגליו נטועות עמוק בקרקע, מספר מי הכוכב שהכי התרגש לפגוש ומסביר איך קולנוע טוב יכול לשנות לכם את החיים
טימותי שאלאמה לא ישכח אף פעם את טקס האוסקר ה-90, שנערך בשנה שעברה. הכוכב הממריא היה מועמד על הופעתו האמיצה (כולל סצנת האפרסק הבלתי נשכחת) בסרט "קרא לי בשמך", בו הוא גילם נער איטלקי-יהודי המגלה את זהותו המינית ואת חדוות המין, בעזרת איש אקדמיה אמריקני (ארמי האמר).
זאת הייתה המועמדות הראשונה של שאלאמה, והוא אמנם הפסיד לגארי אולדמן, אבל מאותו רגע, זה היה ברור שיום אחד הוא יאחז בפסלון הנחשק. "טקס האוסקר היה חוויה מדהימה", שחזר שאלאמה בן ה-23, כשפגשנו בפסטיבל ונציה האחרון. "הלכתי לאירוע עם אמא שלי - היא הדייט שלי כשאני צריך ללכת לאירועים גדולים. טקס האוסקר היה חלום שהתגשם, משהו סוריאליסטי. חוויה שנותנת פרספקטיבה, כי יכולתי לראות שם שחקנים שאני מעריץ".
"האוסקרים הם תהליך שלם, ואתה פוגש את כל המתמודדים במהלך עונת הפרסים ובאירועים לכבוד האוסקר. עד הטקס עצמו אנחנו כבר הופכים לכמעט חברים. בטקס עצמו היה מגניב כי הייתי גאה גם בגרטה גרוויג ובסירשה רונן, איתן עבדתי ב'נשים קטנות'. הייתי מאוד מאושר כשג'יימס אייבורי התסריטאי של 'קרא לי בשמך' סוף סוף זכה באוסקר בגיל 87. זה היה רגע מטורף".
אבל עם כל הכבוד לאייבורי, אחד השחקנים שהכי הרשימו את שאלאמה במהלך מסלול המראתו לצמרת הוליווד, הוא בראד פיט. "זה היה מטורף לפגוש אותו – כשהוא נכנס לחדר אפשר להרגיש נוכחות של כוכב. זה הרגיש כאילו כל האנרגיה בחדר משתנה, עוד לפני שראיתי שהוא שם".
פיט הוא גם אחד האנשים שהפיקו את הפרויקט החדש של שאלאמה – הסרט "המלך" שמגיע ביום שישי הקרוב למסך של נטפליקס, אחרי שנחשף לראשונה בפסטיבל ונציה. העלילה המתרחשת במאה ה-15 מסתמכת על ספרי היסטוריה ומחזות של שייקספיר ועוסקת בנסיך אנגלי גחמני (שאלאמה), שבעקבות מות אביו הנרי הרביעי - נאלץ להשתנות ולהפוך מרווק הולל למלך הנרי החמישי, המפקד על הצבא ולרשום הישגים צבאיים מרשימים (השיא היה בניצחונו בקרב אז'נקור בשנת 1415, עת היה קרוב לכיבוש צרפת. במקביל, עליו להתמודד עם גורמים עוינים בממלכת אנגליה ומחוצה לה.
"הסרט מעביר איך זה להיות אדם צעיר, שעוד מנסה להבין מיהו, אבל נדחק בעל כורחו לסיטואציה שגדולה ממנו", מעיד שאלאמה על התפקיד. "הנרי החמישי היה אדם עם כוונות טובות, שלא היה לו סיכוי. אני חושב שזה נכון לאנשים רבים היום".
מה המסר של "המלך" לגבי מה שקורה כיום בעולמנו?
"יש עכשיו בנטפליקס ספיישל של אדם סנדלר, ומופיע בו שיר שנקרא We Need a Hero to Save The Day, ואני לא אכביר במילים, אבל זה בדיוק זה. כשאתה משחק פוליטיקה בסרט, אתה לא חווה אותה ככוח אמיתי - כי היא לא דבר מוחשי. אני חושב שהתפקיד של הנרי החמישי סייע לי להבין שמה שמנהיגים עוברים היום ועברו לאורך ההיסטוריה, זו חוויה אנושית אוניברסלית".
הוא חושב על זה עוד רגע ומוסיף: "גם כשאנחנו מדברים על הסרט, מפתה להישאב לתוך הפן המלוכני או הכוחני של תפקיד המלך - אבל זו לא הייתה החוויה. אני חושב שהחוויה האנושית גם הנחתה את מעצבי התלבושות והסט".
"האמת, אתה רוצה להפוך לשחקן כדי שתוכל להחזיק חרב, לרכב על סוסים ולשחק מלך אנגלי. נשמע מטופש להגיד את זה בקול, אבל זה היה מלהיב להופיע בכזאת הפקה גדולה ומושקעת, וקדמו לזה חודש וחצי של לימודי מבטא, אימוני חרב ורכיבה על סוסים".
כאמור, ההפקה המרשימה לא עברה מתחת לרדאר של שאלאמה, אבל לא רק שלו. "אחד החברים שלי ניסח את זה ככה: 'ראינו אותך מופיע עד עכשיו רק בסרטים של בתים קטנים'. וכשאלתי אותו למה הכוונה, הוא אמר: 'ראינו אותך מבלה בווילה באיטליה בסרט אחד, ואז ראינו אותך עושה סמים באיזה בית בקליפורניה - אבל אף פעם לא ראינו אותך מחוץ לבית'. עכשיו, זה אמנם לא נכון לגמרי, אבל במובן מסוים אני מבין למה הוא התכוון כי 'המלך' הוא סרט 'גדול' יותר. התפקיד היה מאיים אבל בסופו של דבר אני מאוד גאה בו".
שאלאמה גם מבהיר כי לא חסכו באמצעים או בצילומים על הסט. "יוצרי הסרט לא אהבו את אחת מסצנות הקרב וטענו שהיא מזכירה סייף, שזה נראה מחושב מדי, ושהקרב חייב להיות מלוכלך וקשה. אז צילמנו אותן שוב. אני אוהב שזה מרגיש אמיתי. בסך הכול גם החרבות וגם הבוץ היו כיף".
ומי שיתהה למראה התספורת שעוטה שאלאמה ב"המלך" נספר שהמלך הנרי החמישי התהדר בשיער כהה גזור מעל אוזניו ומגולח למשעי. "לא הייתה לי זכות בחירה בעניין התספורת", צוחק השחקן. "אני לא אגיד על מי, אבל אנשי ההפקה ניסו את התספורת על שחקן אחר בגילי ובדיוק הייתי בחזרות, ואני זוכר את הרגע בו השחקן הזה נכנס לחדר עם התספורת החדשה ולא הצלחתי להעמיד פנים והוא ראה את התגובה האמיתית שלי - הייתי פעור פה".
"המלך" גם התברך ברשימה נכבדה של שחקנים, כולל רוברט פטינסון. "זה היה מדהים לשחק אתו כי גדלתי על סרטי 'דמדומים' שלו. העבודה שהוא עשה בשנים האחרונות פשוט מרשימה. יש סצנות מצחיקות בסרט בהן אני משחק איתו ושאלו אותי אם היה מצחיק לצלם אותן אבל האמת היא שלא, כי בזמן הצילומים אתה נמצא עמוק ברגע".
שאלאמה יפה הבלורית והעיניים, החל את הקריירה שלו בגיל צעיר, והספיק כבר לעבוד עם בכירי הבמאים – כריסטופר נולאן ("בין כוכבים"), לוקה גואדנינו ("קרא לי בשמך"), וודי אלן ("יום אחד בניו-יורק"), גרטה גרוויג ("ליידי בירד", "נשים קטנות") ודניס ווילנב (בגרסה המסקרנת ל"חולית"), ועכשיו ב"המלך" הוא משתף פעולה עם הבמאי האוסטרלי דיוויד מישוד, הזכור לטובה מ"ממלכת החיות" ומ"הנודד".
"אחרי שצפיתי ב'ממלכת החיות' - מרגיש לי מגוחך להגיד את זה בהתחשב בגילי הצעיר - הרגשתי שדיוויד מבין את הרעל הטמון במודל הגבריות והמלכוד באגו הגברי. הוא מבין בסרטיו איך שכבות האגואיזם, הקנטרנות וההיאחזות בכוח - חונקות את העולם היום, ובטח את המדינה שלי, את אמריקה. גם הסרטים האחרים עליהם עבדתי בעבר חוקרים את הפסיכולוגיה הגברית, או האנושית, לכן משך אותי מאוד לעבוד איתו". וזו לא הסיבה היחידה ששאלאמה הסכים לככב בסרט. "אני מתמקד בפרויקטים טובים. אני נרגש כשלסרטים יש משמעות. שהם יכולים לשנות לאנשים את החיים ואני מאמין שאנשים עדיין אוהבים סרטים טובים. את 'המלך' לא עשינו בשביל הקליק בייט. זה סיפור שיש לו ערך אמיתי והדיאלוגים בסרט מרגישים תקופתיים אך מובנים, תיאוריים מבלי שיאכילו את הצופה בכפית".
ואם כבר נוגעים בנושא של גבריות רעילה, שאלאמה הפגין אומץ רב כשהכריז קבל עם ואינסטגרם שהוא מצטער על עבודתו עם וודי אלן - בהמשך לתלונות של בתו המאומצת דילן פארו, והפירסומים על מעלליו של הבמאי הוותיק. "השנה הזאת שינתה את האופן שבו אני מסתכל ומרגיש אודות דברים רבים", כתב שאלאמה והוסיף: "למדתי שתפקיד טוב הוא לא הקריטריון היחיד לקבל פרויקט". באותו פוסט הוא גם הכריז כי הוא תורם את כל המשכורת שלו מהעבודה על הסרט לארגוני Time's Up.
האומץ שלך לפעול בנושא הרשים אותי מאוד.
"אני חושב שהסיבה שהדור שלי מתבטא בקול רם כל כך, היא שפשוט יש כל כך הרבה על מה לדבר בימינו. אם פעם המנגנונים שמניעים את העולם היו חבויים, היום הם גלויים".
חודש אחרי פגישתי עם שאלאמה התבשרנו שהוא מנהל רומן עם חברתו ל"המלך" – השחקנית ואייקון האופנה לילי רוז דפ. לשניהם יש מכנה משותף – הורה צרפתי, שליטה בשפה ובילוי רב בממלכת הגבינות והבאגטים. דפ היא כידוע בתם של ג'וני דפ והזמרת הצרפתייה ואנסה פאראדי, בעוד שאלאמה שנולד בניו-יורק הוא בנם של אבא צרפתי (מארק שאלאמה, עורך עיתונות של יוניצ"ף) ואמא אמריקנית יהודייה. דפ אגב, היא לא המיוחסת היחידה ברזומה הרומנטי שלו והשחקן ניהל בעבר רומן עם לורדס לאון, בתה של מדונה.
ג׳ואל אדגרטון שנמנה על כותבי "המלך" ומגלם את פלסטף אמר בריאיון שאתה נסיך מודרני, "חלק מהמלוכה החדשה". יש רגעים שגם אתה מרגיש כך?
"אני צריך לברור מילים", הוא אומר וחושב רגע ממושך. "התשובה שלי היא לא. האמת שהסיבה היחידה שאני מהסס לענות היא כי אני חושב שבמסגרת התפקיד ב'המלך' ובתפקידים אחרים, זה נכון שאני מגלם נסיך מודרני, אבל בחיים עצמם אני חושב שאתה עולה ויורד, הולך ימינה והולך שמאלה. בגלל שהתחלתי מסרטים עצמאיים וקטנים, אני מרגיש שהחוויה שלי בתוך התעשייה מאוד מעוגנת בקרקע יציבה".
