אלקטרה תפצה על הפניה לתרגום הוראות יצרן

החברה שמה ברשת קישורים למידע על מוצרים מאתר KSP, ללא רשות וללא תמורה. השופט קבע שמדובר בהפרת זכויות יוצרים. הפיצוי: 51 אלף ש'

עו"ד איתי הפלר | פסקדיןפורסם: 29.10.19 , 15:39

שופט המחוזי בחיפה גדעון גינת קבע לאחרונה שחברת "אלקטרה מוצרי צריכה" תשלם 51 אלף שקל על כך שצירפה באתריה קישורים אוטומטיים לתרגומי הוראות יצרן שנמצאו באתר חברת KSP. הפיצוי ישולם לשתי חברות: "פי.אס.די.אס יזמות", יבואנית רשמית של מוצרי מחשב של RAZER GMBA ו-STEEL SERIES ("היצרנים"), וחברת "קיי.אס.פי", הבעלים של אתר סחר אלקטרוני.

במסגרת פרסום המוצרים באתר KSP תרגמו החברות-התובעות את ההוראות באישור היצרנים. בבית המשפט הן טענו שהתרגומים הם "יצירות נגזרות", ושהן בעלות זכות היוצרים עליהם. לדבריהן, האתרים של אלקטרה – המשמשים לרכישת מוצרים של "מחסני חשמל" ו"שקם אלקטריק" – מכילים העתקים זהים של התכנים המופיעים באתר KSP, כולל התרגומים, מבלי שאלקטרה קיבלה את אישורן או העבירה תמורה כלשהי.

תביעה

ייצוגית נגד הבנקים על סך כ-191 מיליון שקל

עו"ד ניר ויינרמן | פסקדין

ביהמ"ש אישר תביעה נגד הפועלים, לאומי והבינלאומי הראשון בטענה שבמקרים רבים הם אפשרו להפקיד שיקים דחויים, בניגוד לפקודת השטרות

ייצוגית נגד הבנקים על סך כ-191 מיליון שקל

התובעות הוסיפו כי לא מדובר רק בהעתקות, אלא בהפניות אוטומטיות מאתר אלקטרה אל אתר KSP, שיוצרות עומס על שרתי האינטרנט שלהן תוך ניצול תשתיותיהן. לטענתן הפעולות של אלקטרה יוצרות מצב שבו אתריה מקודמים על פני אתר KSP בחיפוש בגוגל, אף שהוא מקור הפרסומים – מה שגרם להם הפסדי מכירות.

אלקטרה לא הכחישה את המעשה, אך טענה כי מרבית המידע שהועתק מאתר KSP כולל עובדות ונתונים, שאין לגביהם זכויות יוצרים. לתפיסתה, בשוק החשמל מקובל לעשות שימוש במידע המצוי בידי היבואן, כדי למנוע הטעיית לקוחות. היא הוסיפה כי גם אם נניח שלתובעות יש בעלות על זכות היוצרים בתרגומים, הן לא זכאיות לפיצוי ללא הוכחת נזק בעבור כל הפרה בנפרד. זאת, משום שלשיטתה מדובר מסכת אחת של מעשים שמהווה הפרה אחת לכל היותר.

בפתח הכרעתו דחה השופט גינת את טענת אלקטרה והבהיר כי גם אם נראה באתר KSP מאגר של עובדות ונתונים, הרי שאופן הביטוי שלהם והצגתם מוגן, ומזכה את התובעות בבעלות על זכות יוצרים.

הוא הבהיר כי התקיימו תנאי "המקוריות" בתרגומים, והם השקעת משאב אנושי כלשהו (זמן, כישרון, ידע), ויצירתיות של המתרגם. יצוין כי יצירתיות יכולה להיות גם מזערית, והעיקר שהיא "פרי עמלו של היוצר". בהמשך פסק הדין צוין כי אף שלא מדובר בהעתקה במובן הרווח של "עשיית עותק", גם הפניה אוטומטית לאתר התובעת נחשבת העתקה.

"הדעת נותנת, כי אין הבדל עקרוני בין העתקת יצירה 'כמות שהיא' לבין העתקתה באמצעות קישור ממוחשב (גם אם אין מדובר בהפניה לאתר עצמו אלא לתכניו). העתקה עולה לכדי הפרת זכות יוצרים כשהיא נעשית ללא רשות בעל הזכות", כתב.

עם זאת, השופט קיבל את התביעה בהתייחס להפרת זכות יוצרים בלבד ופיצוי ללא הוכחת נזק, ודחה את הטענות בדבר נזקים כלכליים, "גניבת עין" ו"עשיית עושר ולא במשפט". כמו כן, השופט התחשב בין היתר בכך שהנתבעת הסירה את הקישורים בסמוך לתחילת ההליך המשפטי.

לפיכך הוא חייב את אלקטרה לשלם לתובעות פיצוי של 40 אלף שקל בתוספת שכר טרחת עו"ד בסך 11 אלף שקל.