"צומת מילר" 3: יותר מדי מניירות, לא מספיק פאנצ'ים
בעונה השלישית של הסדרה, אדיר מילר שוב נכנס לדמותו הזכורה מ"רמזור" אבל שוכח להביא איתו את הפאנצ'ים. כשהבדיחות צפויות והרבה זמן מסך הולך לאיבוד על הסברים מיותרים - הסדרה לא מצליחה לממש את ההבטחה הגלומה בה
"צומת מילר" חזרה לעונה שלישית, שנה וחצי אחרי שהסתיימה השנייה ועושה רושם שאדיר מילר התביית על הנוסחה המועדפת עליו - החיים של אדיר מילר הקומיקאי אבל עם הסגנון הקומי של אדיר "מירי" מילר מ"רמזור", זכותה תגן עלינו. בכך ממשיכה העונה השלישית את דרכה של הקודמת, שלקחה פנייה כלשהי בצומת שבסוף העונה הראשונה. בהתאמה הפרק הראשון הוא שעטנז של מעט סצנות לא רעות בהן אדיר מילר הוא הסטנדאפיסט שנאלץ להתמודד עם קפריזות והומור אנין של ראשי ועדי עובדים וארקדי דוכין בקטע נהדר מלחין שווה ערך לספר טלפונים, ומצד שני עם המון בדיחות "אתה צריך משקפיים - לא, אני לא זקן", של מילר במעגל המשפחתי הקרוב שלו, שאיך להגיד, פחות.
מהבחינה הזאת מילר זנח כמעט לחלוטין את סגנון המשחק שאפיין אותו בעונה הראשונה, סגנון מינורי יותר, שבו ההומור הוא לא תולדה של פאנץ' בלבד אלא בעיקר של סיטואציה אבסורדית. גם בעונה הזאת מילר ושאר השחקנים בסדרה (למעט אולי גל זייד) נשענים בעיקר על מניירות מוגזמות. מילר עצמו לא מוכן להרפות מ"מירי" לטובת מילר הסטנדאפיסט, ולכן הדמות של מילר מ"רמזור" חזרה, אבל למרבה הצער הפאנצ'ים של "רמזור" לא הגיעו איתה, ולא נותר אלא להתגעגע לסיר הבשר שהיתה הסדרה המצויינת ההיא.
עוד ביקורות טלוויזיה:
ל"צומת מילר" לא חסרים חומרי גלם טובים לקומדיה. לפעמים אפילו מתפלקות פנימה כמה אמירות, כמו למשל כשעופר הסוכן (גל זייד) מקים לבת שלו, רותם, עסק שלא מצריך שום פיקוח או רישיון - גן ילדים, ואחר כך מצליח למצוא אוכלוסיה מוחלשת אפילו יותר - קשישים; או חוסר האונים מול מנגנוני העוקץ שעושקים את האזרח הקטן ולרוב הלא מודע. הבעיה היא שגם את החומרים הקומיים הטובים, מילר מתעקש לבשל בבישול ארוך עד שהן מאבדות כל זכר לג'וס. את ההתפתחות של אראלה ממפעל הפיס אפשר היה להריח מקילומטר. את המשבר שנוצר בעקבות השיר שארקדי דוכין הקדיש למאיה, אשתו (דקלה הדר) הקדימו לפחות שני הסברים ברמת אלפוני, שלא נפספס את העובדה שעופר לא סובל את מאיה ושמדובר בשיר שכולו השמצות. הרבה זמן מסך הולך לאיבוד על בדיחות שאפשר היה להוציא לחופשי עם הרבה פחות גלגלי עזר.
מילר הוא קומיקאי מוכשר ואפשר רק לשער למה הוא בוחר לשנמך את הקומדיה שלו. אפשר לחשוב על כמה סיבות - כולן לגיטימיות, אגב - כמו יישור קו עם העדפות הקהל, ובהתאם עם העדפות הגוף המשדר. אולי הוא מרגיש בטוח יותר בסגנון הזה ולא הרגיש בנוח עם סגנון קומי סולידי יותר. אולי זה באמת יותר מצחיק אותו. אין לי מושג. אני רק יודעת ש"צומת מילר" היא הבטחה שלא זוכה להתגשם אבל היי, לפחות הבטחה אחת מומשה - ובסוף הגיע קוסם!
