תשכחו ממלצרות: במה כדאי לסטודנטים לעבוד במהלך הלימודים
בעבר, רוב הסטודנטים התפרנסו מעבודות מזדמנות שאפשרו להרוויח כמה שיותר כסף בכמה שפחות זמן. בשנים האחרונות ברור כי לא די בציונים, ואת הניסיון התעסוקתי כדאי להתחיל לצבור כבר במהלך התואר. בדקנו כיצד עושים זאת
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
צניחה בלימודי מדעי הרוח, משפטים ומנהל עסקים | הנתונים המלאים נחשפים
שיעור חשבון: מה מציעים הבנקים השונים לסטודנטים
אוניברסיטת בר אילן תכבד תשלום שכר לימוד בביט
כך למשל עומר אטרש (24), מהנדס בגוגל, החל לעבוד בחברה עוד בזמן לימודיו לתואר ראשון במדעי המחשב בטכניון. "התחלתי בהתמחות קיץ ב-2016 ומשם המשכתי להתמחות רגילה למשך יומיים בשבוע, בשילוב עם הלימודים", הוא מספר. "בסמסטר האחרון עברתי ליותר ימי עבודה בשבוע, ולאחר הלימודים עברתי מספר ראיונות והתקבלתי לעבודה קבועה בחברה".
אטרש מספר כי משלב מוקדם ללימודיו ידע שעליו להתחיל לעבוד בתחום עוד בזמן הלימודים. "ניסיתי למצוא עבודה כמה שיותר מהר והתחלתי לעבוד בפועל בשנה השלישית ללימודים. משיחות עם חברים שעובדים בתחום הבנתי שאם לא הייתי צובר ניסיון תעסוקתי במהלך הלימודים, היה לי מאוד קשה למצוא משרה בסיומם".
"פעם ציונים היו תכלית הכל ואפשר היה להתקבל לעבודה גם עם מעט מאוד ניסיון", מציינת קארין קאופמן, מנהלת מרכז הקריירה במרכז הבינתחומי הרצליה. "כיום המעסיקים רוצים אנשים עם ניסיון וכישורים פרקטיים שחוו השתייכות לארגון ומבינים איך ארגונים מתנהלים, לכן כבר לא די בתואר כלשעצמו, אלא חשוב מאוד להגיע בסיום הלימודים עם התנסות רלוונטית".
משום כך, קאופמן מציינת כי במהלך השנה הראשונה ללימודים הם מכוונים את הסטודנטים לעבוד בתחומים שיאפשרו להם להרוויח כמה שיותר כסף בכמה שפחות זמן, בהיקפים שיותירו להם זמן פנוי ללימודים. עם זאת, לקראת סיום הלימודים הם ממליצים להם לחפש תפקידים שיספקו להם כלים שימושים והבנה על השתייכות לארגונים.
קאופמן מוסיפה: "המכוונות לשוק העבודה צריכה להתחיל מסוף השנה הראשונה ללימודים, כאשר החופשה היא הזדמנות להשתלב בארגונים שמוכנים לעבוד עם סטודנטים ולהתמודד עם ההשלכות, כמו מתן חופש בבחינות או מגבלות בעבודה יומיומית. זמן הלימודים הוא בדיוק הזמן להתנסות באופן שגם מאפשר לסטודנטים להרוויח כסף, וגם מאפשר להם לצבור ניסיון וותק מסוים, על כל היתרונות שבזה בסיום התואר".
רוב מוסדות הלימודים מציעים כיום לסטודנטים שירותים לסיוע בהשתלבות במשרות סטודנטיאליות בארגונים וחברות. כך למשל, מדגימה קאופמן, סטודנטים למדעי המחשב משתלבים בחברות הייטק, סטודנטים לכלכלה במערכי שירות לקוחות בחברות השקעות, וסטודנטים למשפטים בקליניקות לסוגיהן או בטרום התמחות.
גם סטודנטים לפסיכולוגיה יכולים להשתלב במשרות ייעודיות במחלקות משאבי אנוש של חברות הייטק על תקן של סטודנט למשך זמן מוגבל, תפקיד במסגרתו הם בעיקר ממיינים קורות חיים, אך עשויים להתנסות גם בשיחות טלפון עם מועמדים. גם למי שלומדים תחומים פחות מובהקים מבחינה מקצועית, כמו מדעי החברה, ממתין מאגר משרות סטודנטיאליות בשירות הציבורי שמאפשר להם להתחיל לרכוש כלים פרקטיים בשוק העבודה.
לסטודנטים במדעי הרוח, שמספר הלומדים אותם נמצא בצניחה מתמדת, יש פחות הזדמנויות תעסוקה בתחומי לימודיהם במשרות ייעודיות עבורם. "עבור מי שלומדים תחומים פחות ברורים מבחינת השמה, זה עוד יותר דרמטי לרכוש כלים פרקטיים", היא אומרת בהקשר זה. "בכל מקרה, זו שאלה גדולה יותר, האם אנחנו כחברה מתייחסים ללימודים רק כאבן שואבת לתעסוקה, מה שיוביל לכך שנקבל אנשים מאותו השטנץ, עם אותם תחומי ידע, או שאנחנו רוצים אנשים עם מגוון תחומי השכלה".
תומר כהן, מנכ"ל חברת Jobit, העוסקת בהשמה וייעוץ קריירה לבני דור ה-Y וה-Z, מציין כי ככלל, סטודנטים שמסיימים את התואר נוטים למצוא עבודה בתחום לימודיהם בתוך כחצי שנה. "יש מקצועות המאפשרים מציאת עבודה בטווח זמן מיידי, כמו פיתוח תוכנה ועיצוב גרפי, וישנם שדורשים זמן חיפוש ארוך יותר כמו כלכלה, מנהל עסקים ותארים כלליים נוספים.
במהלך הלימודים עצמם מציין כהן, תחום התעסוקה המרכזי של סטודנטים הוא עדיין מסעדנות, שמאפשר גמישות במשמרות בצד שכר הגבוה יחסית, שמאפשר לשרוד את תקופת הלימודים. תחום מרכזי נוסף לדבריו הוא עולם שירות הלקוחות, שמאפשר גם לצבור ניסיון תעסוקתי, למשל בתפקידי מכירות בתחומים מקצועיים או תפקידי שירות ומכירה בבנקים וחברות ביטוח. "הרבה מאוד חברות גדולות השכילו לזהות את קהל הסטודנטים כקהל שיכול להיות נאמן יחסית למקום העבודה לאורך שנות הלימודים", הוא מציין.
אפיק נוסף הוא התמחויות בשכר שמציעות חברות ההייטק והסטארטאפים לסטודנטים למדעי המחשב או להנדסת מחשבים, ושניתן למצוא גם לתלמידי מדעי המדינה ומשפטים. תפקידים אלו, מחדד כהן, לא יניבו אמנם הכנסה משמעותית אך הם מאפשרים לצבור ניסיון תעסוקתי חשוב שישמש אותם בהמשך.
יש גם סטודנטים שמתחילים לעבוד במשרה מלאה כבר במהלך הלימודים, דבר שלדברי כהן, מעניק להם יתרון משמעותי במסלול הקידום, מיד עם סיום התואר. עם זאת, הדבר מצריך גם התאמות מבחינת מסלול הלימודים. "סטודנטים בעלי כישורים בין אישיים גבוהים וכמובן בעלי ניסיון רלוונטי יכולים להתחיל את הקריירה תוך כדי הלימודים", הוא מציין. "זה דורש כמובן התפשרות מבחינת המוסדות האקדמיים בהם ניתן לעשות את התואר, כמו האוניברסיטה הפתוחה או מכללות שמאפשרות מסלול לימודי ערב.
נדב אלון, מנהל קשרי אקדמיה ותעשייה בגוגל ישראל, מספר כי החברה מעסיקה כיום כמה עשרות סטודנטים בארץ, במסגרת שיתופי פעולה עם מוסדות לימוד בארץ. במסגרת זו מוצעים שלוש תוכניות ייעודיות לסטודנטים במסלולי מדעים מדייקים: התמחות קיץ לפני השנה האחרונה ללימודים, התמחות במשרה מלאה במקביל לימודים בשנה האחרונה, וכן התמחות במחקר לסטודנטים לתואר שני או דוקטורנטים.
אבל מתברר כי גם כדי להתקבל למשרות סטודנטיאליות בהייטק, בעיקר בחברות הגדולות, צריך כבר להגיע עם ניסיון רלוונטי. על מנת לצבור אותו, אלון מדגים כי קיימות תוכניות וירטואליות ותחרויות קידוד שעורכת החברה, הפתוחות לכל מי שרוצה להשתתף ומאפשרות לצבור ניסיון.
חיסרון אפשרי בעבודה במשרה מלאה בשנה האחרונה ללימודים הוא הפגיעה הפוטנציאלית בציונים, דבר שנחשב אף הוא לחשוב במיוחד עבור המעסיקים שמחפשים בוגרים מצטיינים. אז מה עדיף - להשקיע בלימודים ולסיים עם ממוצע גבוה, או לצבור ניסיון במהלך הלימודים ולהסתכן בפגיעה בציונים?
אלון מציין כי אין לכך תשובה חד משמעית. "בפועל, אנחנו מסתכלים על התמונה הכוללת. במקום לעבוד, אפשר גם ללכת לכנסים, להשתתף בתחרויות, להתנדב ולעשות דברים אחרים און-ליין. יש המון הזדמנויות. העיקר הוא לסיים את הלימודים עם איזשהו ניסיון מעשי, ולא תיאורטי בלבד".
קרן הלפרין, מנהלת בסטאטאפ נמוגו (NAMOGOO), מציינת כי חלק מאסטרטגיית הגיוס של החברה, מושתת על העסקת סטודנטים בפרויקטים מיוחדים במהלך חופשות הסמסטר, וכן בערבים המהלך הלימודים. "אנחנו מושכים אלינו טאלנטים כבר מהשלב שבו הם מסיימים את השירות הצבאי ושומרים איתם על קשר רציף, כשבמהלך הלימודים הם באים לעבוד אצלנו בחופשות", היא מסבירה. "אלו לא עובדים שמועסקים באופן רציף, אבל הם מאוד מוכשרים וחריפים".
בין התוכניות לשילוב סטודנטים עוד במהלך לימודיהם, מציעה התאחדות הסטודנטים והסטונדטיות הארצית תוכנית למידה משלבת התנסות בשיתוף המל"ג, עמותת אלומה וקרן אדמונד דה רוטשילד, המאפשרת לסטודנטים להתנסות במסגרת לימודיהם במוסדות, חברות וארגונים, במטרה לרכוש ניסיון תעסוקתי ולייצר לעצמם נטרווקינג עוד קודם ליציאה לשוק התעסוקה.
"היום, כשסטודנטים יוצאים לשוק, אחד הדברים הקריטיים זה הניסיון שצברו", מסכים יו"ר התאחדות הסטודנטים, שלומי יחיאב. "לא מדובר רק בניסיון תעסוקתי, אלא גם במיומנויות כמו כישורי שימוש בשפה האנגלית למשל. האקדמיה לא לוקחת עליה מספיק אחריות והסטודנטים לא מקבלים כלים משמעותיים של קריאה, כתיבה, שמיעה ודיבור. כל הקורסים מועברים בעברית, ואם יש חומרי קריאה בשפה אנגלית, לא נותנים כלים להתמודד עם זה, כך שהבוגרים מסיימים עם אנגלית ברמה של תיכון ופסיכומטרי".
יחיאב מחדד כי אין ציפייה שהקמפוסים יהפכו למנגנוני השמה, אבל יש מקום רב לשיפור. "האקדמיה צריכה להקנות ידע תיאורטי ולפתח כישורי חשיבה, אך אפשר לנסות לקבל גם ניסיון ויש כל מיני פתרונות בקורסים משולבי עשייה, לא רק בהייטק ובמשפטים. דווקא באזורים שבהם זה יותר מורכב, כמו מדעי החברה והרוח, שאלו זירות חשובות עם ירידה בכמות הסטודנטים, חשוב לייצר התמחויות כמו אלו".
