בגלל השביתה ברשות האכיפה: כ-4,000 חייבים תקועים עם עיקולים

השביתה הממושכת בלשכות ההוצאה לפועל גורמת לפגיעה הולכת וגדלה הן בזכאיות למזונות שממתינות לכספים המגיעים להן, והן בחייבים שהוצאו נגדם צווי עיקול ושאינם יכולים להסדיר את חובם עד לסיומה. היום (ד') אמורה להתקיים פגישה בין נציגי הוועד וההסתדרות לבין האוצר, בתקווה שימצא פתרון לסכסוך.

אם חד הורית על השביתה ברשות הגבייה: "אין לי אוכל לילדים"

שביתה ברשות האכיפה והגבייה, אין קבלת קהל

שביתת עובדי רשות האכיפה והגבייה תימשך: "לא יכולים לעבוד בחינם"

לפי נתוני רשות האכיפה והגבייה שהגיעו לידי ynet, מאז תחילת השביתה התקבלו בסך הכל 146 אלף בקשות לעיקול. עם זאת מסייגים שם, כי ברוב מכריע של המקרים מדובר בבקשות "פישינג" שנשלחות על ידי חברות וגופים לחייבים באופן אוטומטי ושרובן לא ניתן לממש. המשמעות, לפי תחשיב זה, היא כי כ-3,976 מהבקשות לעיקול כלפי חייבים כן יצאו לפועל.

לשכת הוצאה לפועל. למצולמים אין קשר לכתבה(צילום: דוברות רשות האיכפה והגבייה )

אלא שכאמור אותם חייבים שהוצאו נגדם צווי עיקול אינם יכולים לנקוט בכל פעולה להסדרת חובם בשל השביתה. זאת מאחר שניתן להוציא צווי עיקול נגד חייבים באופן אוטומטי דרך המחשב בחלוף פרק זמן מסוים, ואולם הסדרת החוב דורשת פעולה ידנית.

עוד עולה מנתוני הרשות, כי כ-3,500 זוכות מזונות שמממשות את פסקי הדין למזונות דרך הליכי הוצאה, ממתינות שהכספים המגיעים להן ושהופקדו כבר יועברו לחשבונן, דבר שמתעכב בשל השביתה.

עובדי רשות האכיפה והגבייה, הכפופים למשרד המשפטים, פתחו בשביתה בת יומיים בסוף חודש ספטמבר, שהושהתה עם תחילת תקופת החגים והתחדשה עם סיומה ביום שלישי שעבר. כשמצרפים את ימי השביתה לפגרה הארוכה שקדמה לה בחול המועד סוכות, יוצא שהלשכות אינן עובדות מזה כשלושה שבועות ברציפות.

בוועד העובדים ובהסתדרות טוענים, כי הרקע לשביתה הוא העיכובים בגיבוש הסכם קיבוצי חדש, שיפצה את העובדים בגין הרפורמה המתבצעת ברשות מזה כשנתיים. לטענתם, בקשותיהם לקדם את הנושא זכו להתעלמות.

"נזק משמעותי"

לדברי תומר מוסקוביץ', מנהל רשות האכיפה והגבייה, המכשול בדרך לחתימה על הסכם עם העובדים הוא סירובם לדרישה לשקט תעשייתי מלא למשך חמש שנים מרגע החתימה. "ברמה הכללית, מגיע לעובדים הסכם שכר חדש ואנחנו תומכים בזה", אמר. "כל מי שמכיר את העבודה של הרשות יודע איזה שינוי מדהים נעשה בטיפול בחובות בעשור האחרון ולכולם היה ברור שצריך לחתום על הסכם כולל שייתן ביטוי לשינויים הללו".

לדבריו, האוצר מציע הסכם הדומה לזה שנחתם עם עובדי משרד המשפטים. "להערכתי, זה הסכם טוב מאוד, שכולל תוספת דרגה לכל עובד, מענקים חד פעמיים, תוספות רכב, ימי כוננויות ועוד, אבל הוא מתנה את זה בשקט תעשייתי מלא לחמש שנים, שבו ההנהלה תוכל לעשות שינויים בשיטות העבודה ללא הסכמות העובדים. אנחנו חושבים שזו דרישה הוגנת והגיונית, אבל ההסתדרות מתבצרת בעמדות שלה".

מוסקוביץ קרא גם לעובדים ולהסתדרות להפעיל את הלשכות במתכנת של פגרת הקיץ במטרה לתת מענה למקרים בהולים ודחופים. לדבריו, על אף שההסתדרות פרסמה מספר פקס לפנייה לוועדות חריגים, הם מקבלים תלונות רבות כי אין מענה במספר זה. "עם שביתה של יום או יומיים אפשר להתמודד, אבל כשהימים מצטברים נוצר נזק משמעותי, למשל לאלפי זוכות מזונות, שהאוכל של הילדים שלהן מגיע מהכסף שאנחנו מעבירים וכרגע לא יכולים להעביר להן, או לחייבים שהמשכורת שלהם עוקלה ושלא יכולים לצאת מהארץ. הדברים הללו מצטברים".

התנגדות לשקט תעשייתי לחמש שנים

מנגד, מחזיק התיק הארצי של עובדי רשות האכיפה והגבייה בהסתדרות עובדי המדינה, אבנר סולטני, ציין כי טרם גובש איזשהו הסכם וכי הם מסרבים לתנאי מקדים לשקט תעשייתי לחמש שנים. "הרשות מבצעת רפורמה רחבה עם הלשכות על תנאי העובדים", הוא אומר. "ניסינו לקדם מו"מ המון זמן, אבל באוצר גררו את זה עד שהגענו למצב שלא נותרה לנו ברירה אלא לשבות. קיימנו שביתת אזהרה של יומיים לפני חודש ולא חזרו אלינו, אז נאלצנו לחזור ולשבות".

במענה לטענות בדבר תפקוד ועדת החריגים ציין סולטני כי היא עובדת כפי שהתחייבו, כאשר מספר הפניות אליה נאמד בכ-60 מדי יום, מהן כחמש מאושרות.

יו"ר ועד העובדים, אבי אלבס, ציין גם הוא כי התנאי לשקט תעשייתי אינו מקובל עליהם. "זה לא אפשרי לדרוש דבר וכזה, והראייה - אצלנו בארגון יש כל שני וחמישי תוספת עבודה חדשה, כל חוק חדש שנכנס מצריך המון עבודה, כמו חוק חדלות פרעון. הרשות טוענת שהוא ישפיע רק על מספר מצומצם של עובדים, וזה לא נכון".