היסטוריה: וושינגטון זכתה בוורלד סיריז

פעם הוושינגטון סנאטורס היו אטרקציית הבייסבול בבירה. הם זכו באליפות אחת, ב-1924, אבל לא הותירו חותם מיוחד על דפי הענף. ב-1961 הם הפכו למינסוטה טווינס ונמחקו. והיו גם המונטריאול אקספוז, קבוצה בלי הרבה מזל. יש להם אליפות מעשית אחת, ב-1994, אבל רק בגלל שסיימו את העונה עם המאזן הטוב בליגה. הפלייאוף באותה שנה בוטל בגלל שביתה והם לא זכו להניף גביע אחרי סדרת גמר. ב-2005 הם עברו לארה"ב והפכו לוושינגטון נשיונלז.

והלילה (בין רביעי לחמישי) ההיסטוריה נכתבה מחדש. לא עוד היורשים הלוזרים של הסנאטורס. לא עוד הקבוצה האבודה שלא הצליחה להגיע לטופ מאז הנדידה מקנדה. הכל נמחק, ובמקום זאת נכתב בגדול – הוושינגטון נשיונלז הם אלופי העולם!

שחקני וושינגטון חוגגים עם הגביע(צילום: AFP)

בתום וורלד סיריז מופרך מבחינת ההתפתחות שלו, כזו שאיש לא יכול היה לחזות, וושינגטון ניצחה בפעם הרביעית ביוסטון, 2:6 פנטסטי, השלימה 3:4 בסדרה וזכתה באליפות ראשונה בתולדותיה, בהופעת הבכורה שלה במעמד. וזה עוד קרה מול הקבוצה הטובה בליגה, זו שהייתה פייבוריטית מוחלטת לזכייה. הסדרה הזו שברה את כל החוקים, כאשר כל שבעת המשחקים שבה הסתיימו בניצחונות של הקבוצה האורחת (כמובן שזה מעולם לא קרה קודם לכן). בשלושת ההפסדים שלה וושינגטון אפילו לא נתנה פייט ראוי, בארבעת הניצחונות החליפה זהות. והסדרה הזו הגיעה לרגע השיא שלה עם משחק צמוד ומגיש נפלא שבאינינג אחד הפך מגיבור לגיבור טראגי.

האיש הזה הוא זאק גריינקי, שחקן מעולה ולא רק הכפיל של סולן דוראן דוראן סיימון לה בון. אחרי הופעה מצוינת במשחק השלישי, זה שהחזיר את יוסטון לסדרה כשהייתה בפיגור 2:0, הוא עלה חד ובמשך שישה אינינגים איפשר רק חבטה אחת. הוא שמר על כמות הגשות נמוכה, כאשר הכדורים האיטיים והמטעים שלו הוציאו את החובטים של וושינגטון מדעתם. אבל זה לא החזיק מעמד. בתחילת האינינג השביעי, ביתרון 0:2 ליוסטון, אנתוני רנדון חבט עליו הומראן, ולאחר מכן גריינקי הוליך את חואן סוטו לבסיס הראשון. איי-ג'יי הינץ' מיהר להחליף את גריינקי בוויל האריס, אבל כמו במשחק השישי, האריס נכנס גרוע למשחק, וחטף הומראן משלו מהמחבט של האווי קנדריק שקבע 2:3 בכדור שהיה קרוב במיוחד לאזור הפסול.

קורט סוזוקי בטירוף(צילום: AFP)

לפני כן, נראה היה שוושינגטון לא תצליח לייצר עוד קסמים. מקס שרזר, המנצח של המשחק הראשון, היה טוב מאוד בסך הכל, אבל ספג הומראן מיולי גוריאל באינינג השני וסינגל מקרלוס קוראה בחמישי, והפעם לא ראה את חבריו מגיבים. כשפטריק קורבין עלה במקומו בתחילת השישי, נראה היה שההפסד במשחק המכריע יהיה רשום על שמו של שרזר, למרות מיטב המאמצים שלו.

במקום זאת, הגיעו רנדון וקנדריק שהפכו את המשחק. יוסטון נשארה המומה, וגם בלי מספיק זמן להתאושש ולהגיב. קורבין (המגיש הפותח שהפסיד במשחק הרביעי) הקפיא את החובטים המקומיים בשלושה אינינגים חזקים שסידרו לו את הקרדיט על הניצחון, ושמר על היתרון – שרק גדל. סוטו, הילד שחגג 21 במשחק השלישי ונתן בסיכום סדרה נהדרת, הוסיף סינגל באינינג השמיני, ובתשיעי הקלוזר של יוסטון ג'ו סמית' קרס, השאיר בסיסים מלאים לפני שיצא, ואדם איטון גמר רשמית את הסיפור עם סינגל נוסף. וושינגטון השיגה ריצה אחת בלבד בכל אחד מההפסדים – ובארבעת הניצחונות יחד 30! זה הבדל לא נורמלי, לא הגיוני. דניאל הדסון הוזנק להגיש את האינינג האחרון, ואחרי 12 זריקות ושלוש פסילות חלקות וושינגטון השלימה משימה בלתי אפשרית.

גריינקי. הכפיל של סולן דוראן דוראן לא הספיק ליוסטון(צילום: AFP)

וושינגטון היא האלופה החמישית ברציפות שמשלימה את הזכייה במשחק חוץ, אבל הסדרה הזו הייתה כ"כ קיצונית בהקשר הזה, שאפילו במשחק המקביל שנערך ב-NBA בין וושינגטון ליוסטון ניצחו האורחים. ולמרות שזה היה 158:159 חולני לרוקטס של ג'יימס הארדן, זה עדיין לא היה המשחק הגדול ביותר בין שתי הערים בערב הזה. ואיך בכלל אפשר להשוות את וושינגטון לאלופות הקודמות? ארבעה ניצחונות ביוסטון, מי היה מאמין, בארבעת המשחקים בהם פתחו שני המגישים שעשו את כל העבודה, מקס שרזר וסטיבן סטרסבורג.

וסטרסבורג, בצדק מוחלט לגמרי, הוכתר כ-MVP של הוורלד סיריז בזכות שני הניצחונות שהביא. המגיש העצום, הבחירה הראשונה בדראפט 2009, נתן שקט לכל הקבוצה והראה רמה אחרת של בייסבול. לפני שקיבל קורבט נוצצת וחדשה, הוא אמר: "זה סוריאליסטי, אני אוהב את כל החברים שלי לקבוצה".

שחקן הבסיס הראשון ראיין צימרמן, השם הראשון שנבחר בדראפט ע"י הנשיונלז (המקום הרביעי ב-2005) ועבר הכל עם הקבוצה, היה נרגש במיוחד: "אני לא יכול להסביר מה אני מרגיש עכשיו. זה הספורט הגדול בעולם".   

   המאמן דייב מרטינז: "גם כשהיינו בפיגור, השחקנים אף פעם לא ויתרו. התחלנו במאזן 31:19 ולא הרמנו ידיים. זה מדהים". הבעלים ומייסד הקבוצה טד לרנר (94), שנהג ללכת למשחקים של הסנאטורס כילד, סיכם עם דמעות בעיניים: "זה חלום שהתגשם".

בייבי שארק היה השיר שליווה את הקבוצה העונה, שהפך לסמל שלה. אבל התינוק גדל השבוע והצמיח שיניים חדות. כריש פטיש, הקבוצה הגדולה מכולן.