הפתרון המשפחתי שלנו לבעיית המסכים
"לאט לאט, בלי ששמנו לב, זה קרה. כל יום עוד קצת, עד שהגענו למצב שאיבדנו שליטה על זמני המסכים של הילדים". אוסי גלבוע הבינה שהגיע הזמן לעשות מעשה, קיבלה פרצופים מהדור הצעיר אבל לא התרגשה
תוסיפו על זה שיש בתי ספר שבהם בשעה חופשית מותר להיות בטלפונים במקום לצאת החוצה ולשחק או להיות בכיתה ולקרוא או להפעיל אותם במשהו, וקיבלתם יממה מלאת מסכים. באמת תודה על זה.
אז נכון שכשחברים דופקים בדלת הם קמים ויוצאים איתם החוצה, אבל בשביל זה צריך שאחד החברים יזום את זה, מה שלא תמיד קורה כי כולם, אבל כולם, נמצאים מול המסכים וזה לא משנה אם גרים בעיר או בכפר.
מתחילים לדבר כשהסוללה מתרוקנת
נסענו לאילת עם הרכב, נסיעה משפחתית, מגבשת. פעם שעות הנסיעה היו מלוות בשירים ובחידונים והפעם הגענו לשלב החידונים רק כשלכולם נגמרה הסוללה. רק בשלב הזה, אחרי לפחות שעתיים של נסיעה, הם הסירו את האוזניות וניהלו עם בעלי ואיתי תקשורת. רק אז התחלנו ליהנות ממש.
לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet
כשהיינו בחופשה משפחתית באילת עשינו כל כך הרבה דברים. דאגנו שהימים יהיו מלאי פעילויות, כך שלא היה להם כמעט זמן להיות מול המסכים. יצא שכשהיינו בדרך הביתה הם בעצמם ציינו שמה שהיה להם כיף במיוחד בחופשה הזו הוא שכולנו היינו יחד בלי מסכים שחצצו ביננו.
הסכנות באפליקציות שצריך להכיר:
כן, גם בעלי ואני נמצאים במסכים, אפילו כשאנחנו רואים טלוויזיה יחד, יושבים בבית קפה או מבלים עם חברים אנחנו דואגים לפקוד את הסמארטפון כדי שחלילה לא נפספס הודעה או עדכון חשוב.
כולנו אשמים. נתנו לזה להשתלט על החיים שלנו. החברות שמייצרות את האפליקציות יודעות מצוין מה הן עושות, איך לגרום לנו לרצות עוד ועוד, איך ליצור אצלנו סקרנות כך שלא נוכל להתנתק מהמכשירים המהבהבים, המצפצפים.
קראו עוד:
זו הסיבה שהילד שלכם צמוד למסכים
12 רעיונות להפחתת זמן המסכים של הילדים
בדיקה פיזיולוגית שנעשתה הראתה שהדופק שלנו מואץ כשיש לנו התראה, כך שזה רק עניין של זמן עד שנבדוק את ההתראה שהגיעה. אין מה לומר, זה קשה לשלוט בזמן המסכים.
השליטה חזרה לידיים שלנו
החלטנו לבדוק מה בכל זאת אפשר לעשות, איך אפשר לשמור על שפיות ומצאנו אפליקציה חינמית שנקראת Family Link. למען הסר ספק, אין לי שום גילוי נאות. אני לא קשורה לאפליקציה הזו ואלמלא בעלי סיפר לי עליה לא הייתי יודעת שהיא קיימת.
האפליקציה מחברת את מכשירי הטלפון של הילדים למכשיר המנהל שלנו. פשוט מגדירים שאנחנו ההורים והם הילדים. מגבילים את זמן השימוש של הילדים בטלפון לכמות שעות מסויימת ואפשר גם שהמכשיר ינעל משעה כלשהי בערב וזהו זה. בנוסף, בכל פעם שהם מורידים או מעדכנים אפליקציה אנחנו מקבלים על זה התראה ובגדול השליטה חוזרת לידיים שלנו, ההורים. אנחנו החלטנו להגביל אותם לשעתיים וחצי בטלפון ועוד שעתיים עד שלוש שאנחנו צופים בטלוויזיה בערב יחד.
מבדיקה שעשיתי יש לא מעט אפליקציות שעושות בדיוק את זה, כל אחת והשימושים שלה. לאפליקציה הזו צריך רק לדאוג שלכל משתמש (הורה או ילד) יש כתובת מייל ואנחנו יודעים את הסיסמה למייל הזה. משם זה כבר פשוט וקל.
אז כמובן שהייתה התקוממות על העניין הזה בבית. שניהם כעסו והחמיצו פנים אבל בעלי ואני היינו נחושים ושידרנו שאין שום מצב שאנחנו מוותרים על זה. הם נכנעו כשהבינו שאין להם ברירה. כעסו אבל הבינו שאנחנו נחושים. בלית ברירה הם מסרו לידינו את המכשירים כדי שנבצע את ההתקנה וההגדרות.
ביום הראשון הבת שלי חזרה מבית הספר עם מכשיר נעול, כי זה מה שקורה אחרי שעוברים את מגבלת השימוש. היא ממש כעסה, אבל ידענו שזה יאלץ אותה לחשוב פעמיים לפני כל שימוש בטלפון. עם הזמן היא תדע לאזן כדי שיישאר לה זמן מסך עד הערב לפחות.
אחרי שננעל אתמול לבת שלי המכשיר, היא הלכה לחדר והביאה חוברת תשחצים. אחרי שננעל לבן שלי המכשיר הוא לקח את הכדורסל ויצא לקלוע סלים בחוץ. כל כך פשוט וקל. לפעמים הטכנולוגיה יודעת לנצח את עצמה.
הכותבת היא אמא לשלושה, חוקרת דיגיטל וחדשנות
לפנייה לכתב/ת 
