זו רק שנאת חרדים וכפיות טובה
אף אישה לא הודרה מאירוע ההתרמה (הפרטי!) של הרב פירר, שאליו הוזמנה תזמורת הכוללת נשים והישיבה בו מעורבת. זו חגיגה של צביעות
בדיוק לפני שנה פגשתי אותו. הרב אלימלך פירר, אגדת הייעוץ הרפואי, ניאות לראשונה להעניק ריאיון עיתונאי לאליעזר שולמן ולי בעיתון החרדי "משפחה". הוא לא אהב את הרעיון. בכלל לא. הטריגר היחיד ששכנע אותו היה הכבוד שהוא רחש לד"ר משה רוטשילד, המייסד של בית החולים מעייני הישועה בבני ברק. הוא התנה את הריאיון בכך שהוא ייסוב בעיקר סביב דמותו של רוטשילד. הוא לא הנושא.
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
הריהוט בלשכתו מינימליסטי ופשוט. שום סימן למעמדה הרם של הדמות הספונה בצניעות בכיסא המשרדי, זו שמגישה סיוע והכוונה רפואית למאות אנשים מדי יום. גם לנשים. היוקרה והכבוד אינם חלק מסדר יומו של האיש הזה.
על קירות הלשכה שלו יש הרבה מקום פנוי לתעודות הרבות שקיבל במהלך חייו, בהן פרס ישראל ותעודות דוקטור לשם כבוד משלוש אוניברסיטאות נחשבות לפחות, אבל הוא בוחר להותיר את הקיר ריק. "אחרי שהכתבה תתפרסם", הוא אמר לנו, "אני אשמח לקבל את העיתון בשקית שחורה או במעטפה כדי לא לעשות סתם רעש". עד לרגע זה הוא כנראה לא השלים עם הריאיון. בטח לא עם התמונה שלו שהתנוססה על שער העיתון.
להשתמש באדם כמו הרב אלימלך פירר למטרות יחסי ציבור – באמצעות טענה להדרת הנשים באירוע ההתרמה לארגון "עזרה למרפא" - זה שפל חדש שאליו שואפת התרבות הישראלית להגיע. מעבר לכך שזה חושף את הצד המכוער של שנאת חרדים, זה מציב סימן שאלה גדול לגבי חרדים אחרים שאינם הרב פירר. לצד הגינויים היו גם הרבה אנשים שנחלצו להגנתו, אבל הם לא יכסו על הבעיה הגדולה של "חרדים רגילים", אלה שלא מנהלים אימפריות חסד. הם בהחלט צריכים לדאוג.
כשעילי בוטנר ואומנים נוספים מדירים את אירוע החסד של הרב פירר כדי לזכות ביחסי ציבור חינם ובעוד כמה כותרות שאולי יהפכו אותם ליקירי שדולות הנשים, הם לא פוגעים ברב פירר. עוד לא נולד האדם שיכול לפגוע בו. הם פוגעים בערכים שאותם מייצג הרב פירר – כבוד האדם, הצלת חיים, עזרה לזולת ועשיית חסד. הם פוגעים בכל אותם אנשים, כנראה עשרות אלפים, שנעזרו בו ברגעים הקשים ביותר בחייהם. הם בוחרים לקדש פופוליסטיות זולה על פני ערכים של הצלת חיי אדם. קשה לחשוב על מילה אחרת חוץ ממבחיל. זו צביעות בטהרתה.
האמת חייבת להיאמר: אף אישה לא הודרה מאירוע ההתרמה של הרב פירר. האירוע תוכנן להתקיים בישיבה מעורבת, על הבמה הייתה אמורה להופיע התזמורת הפילהרמונית בהרכב שכולל נשים רבות, אבל כמה אנשים עם מטרה ברורה החליטו להפנות את הפוקוס לעובדה שנשים לא נבחרו להיות חלק מהאומנים השרים.
השאלה היא היכן עובר הגבול. האם, למשל, כשאייל גולן מופיע עם שלישיית "מה קשור" זו הדרת נשים? אם עומר אדם בוחר לשיר עם משה פרץ, זה הופך אותו למדיר נשים? קשה למצוא היגיון.
כבר לא מדובר באירוע ציבורי שנערך מכספי עירייה כלשהי. מדובר באירוע התרמה פרטי שבו לוקחים חלק אנשים שמוקירים ומכבדים את פועלו של הרב פירר, אבל כשמטעמי דת הוא בוחר זמרים ולא זמרות, כבר לא צריך לכבד אותו? כנראה שבעידן שדולות הנשים כבר לא. יש ערכים חשובים יותר.
אם הוא היה מדיר נשים מקבלת ייעוץ רפואי, מסרב לקבל אותן ללשכתו או בוחר לקיים את האירוע בהפרדה, עוד היה אפשר לחשוב שמדובר בהדרת נשים. אבל כשהאיש הזה, שרבים כל כך חייבים לו את חייהם, בוחר לא לשמוע נשים שרות מטעמי צניעות וערכים שהוא מאמין בהם, הביקורת כלפיו היא כפיות טובה נטו. האיש הזה הציל יותר נשים בחייו מכמות הנשים שהצילו עילי בוטנר וחבריו.
- יעקב פלבינסקי הוא עיתונאי
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
לפנייה לכתב/ת 
